ביאור:בראשית לא
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
| מפת מסעות יעקב, החל מחרן שבפדן ארם ועד למצרים |
א וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד העושר הַזֶּה". ב וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ". ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אל השדה, כדי לדבר איתן בפרטיות אֶל צֹאנוֹ. ה וַיֹּאמֶר לָהֶן:
- "רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם, וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. ו וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. ז וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי לעג לי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים פעמים. וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. ח אִם כֹּה ואם לדוגמא יֹאמַר: 'נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ' - וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים, וְאִם כֹּה יֹאמַר: 'עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ' - וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים. ט וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי. י וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים המנהיגים את העדר, תיישים בעלי צבע חלק הָעֹלִים עַל המרביעים את הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נולדים מהם וולדות שצבעם לא חלק, כגון עקודים... נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים עוד סוג של מנוקדים. יא וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי'. יב וַיֹּאמֶר: 'שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְאֵה: כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. יג אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל שפגשת בבית-אל (לעיל כח, יט) אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ' ".
יד וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:
- "הַעוֹד הרי ברור שלא נירש מאבינו כלום לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ? טו הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כמו זרות נחשבנו בעיניו (שהרי מכר אותנו תמורת עבודתך), כִּי מְכָרָנוּ, וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ. טז כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל לקח על ידי עבודת יעקב אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ - לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ. וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה".
_Le_d%C3%A9part_de_Jacob_de_chez_Laban_-_Luca_Giordano_-_Mus%C3%A9e_Toulouse-Lautrec.jpg)
| יעקב נפרד מלבן, מאת לוקה ג'ורדאנו |
יז וַיָּקָם יַעֲקֹב, וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים. יח וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ אשר גידל וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ, מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם, לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן. יט וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים פסלים ששימשו לחיזוי העתיד אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. כ וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּיד בכך שלא אמר לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא. כא וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר נהר פרת, וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הלך לכיוון הַר הַגִּלְעָד.
כב וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שהרי היה בין לבן למקום בו היה יעקב מרחק של 3 ימי הליכה (ל, לו), כִּי בָרַח יַעֲקֹב. כג וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים למרחק שיעקב הספיק ללכת ב-7 ימים (לקח לשליח להגיע ללבן 3 ימים, ואח"כ לקח ללבן עוד 4 ימים להשיג את יעקב), וַיַּדְבֵּק השיג אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד. כד וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב, מִטּוֹב עַד רָע". כה וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ נעץ את יתדות אוהלו בָּהָר בהר הגלעד, וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו את אוהלו יחד עם אחיו בְּהַר הַגִּלְעָד גם הוא בהר הגלעד, במקום סמוך. כו וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: "מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב? כז לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי? וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי, וָאֲשַׁלֵּחֲךָ שהרי אילו היית אומר לי, הייתי נפרד ממך בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים, בְּתֹף וּבְכִנּוֹר. כח וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי לנכדי וְלִבְנֹתָי - עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ עשית מעשה של סכלות, טיפשות. כט יֶשׁ לְאֵל יָדִי בכוחי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע, וֵאלֹהֵי אבל לא אעשה, כי אלוהי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: 'הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב, מִטּוֹב עַד רָע'. ל וְעַתָּה ואומנם עכשיו הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה התגעגעת לְבֵית אָבִיךָ - לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי התרפים שלי"? לא וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: "כִּי הסיבה שברחתי היא יָרֵאתִי, כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי. לב עִם ולגבי טענתך שגנבתי אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ - לֹא יִחְיֶה, נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ: מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ". וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. לג וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא. וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. לד וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר באוכף הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם. וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא. לה וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ: "אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ, כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וסת, ולכן אני עייפה". וַיְחַפֵּשׂ, וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים. לו וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן:
- "מַה פִּשְׁעִי, מַה חַטָּאתִי, כִּי דָלַקְתָּ רדפת אַחֲרָי? לז כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי - מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ? שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי חברי (הרועים) וְאַחֶיךָ, וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ. לח זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ; רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ, וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. לט טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ. אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה אחטאנה, קיבלתי עלי אחריות, אם היתה טריפה החטא היה עלי והבאתי אחרת תמורתה (למרות שלא מחוייב - ראה שמות כב, יב), מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה ושילמתי לך את הנזקים, גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה וכן קיבלתי עלי אחריות לבהמה שנגנבה ביום ולזו שנגנבה בלילה. מ הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב יובש וחום היום, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּד ונדדה שְׁנָתִי מֵעֵינָי. מא זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ: עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ; וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים. מב לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק ומי שיצחק מפחד ממנו, הָיָה לִי - כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי. אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים, וַיּוֹכַח והוכיח את צדקתי, והזהיר אותך בחלומך (פסוק כט) אָמֶשׁ".
מג וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב: "הַבָּנוֹת בְּנֹתַי, וְהַבָּנִים בָּנַי, וְהַצֹּאן צֹאנִי, וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא ממני הרווחת אותו. וְלִבְנֹתַי - מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה איך אבטיח היום את שלומן בעתיד הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ? מד וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית, אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ". מה וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן, וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה. מו וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לעבדיו ולבניו: "לִקְטוּ אֲבָנִים". וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל. מז וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן 'יְגַר שָׂהֲדוּתָא' 'גל העדות' בארמית, השפה המדוברת בארם, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ 'גַּלְעֵד'. מח וַיֹּאמֶר לָבָן: "הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם" - עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לבן הסכים לשם שקרא יעקב למקום 'גַּלְעֵד'. מט וְהַמִּצְפָּה וכן קרא למקום "מיצפה" (כיוון שהוא מקום גבוה שאפשר לצפות ממנו למרחוק) אֲשֶׁר אָמַר והסביר את משמעות השם בכך ש-: "יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי נִסָּתֵר גם כאשר נהיה מוסתרים אִישׁ מֵרֵעֵהוּ. נ אִם 'אם' פתיחת לשון שבועה שלא לעשות תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, אֵין אִישׁ עִמָּנוּ שמשגיח עלינו שנקיים את הבטחותינו, בכל זאת: - רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ". נא וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: "הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי השלכתי, הקמתי בֵּינִי וּבֵינֶךָ. נב עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה. נג אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ, אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם תרח". וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק. נד וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם, וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- מה הקשר בין "הַגִּלְעָד" בו היתה הפגישה לבין "גַּלְעֵד", השם עליו הסכימו יעקב ולבן לקרא למצבה? על פי הרמב"ן המקום נקרא "גִּלְעָד" על שם ה"גַּלְעֵד" עליו הסכימו שניהם.
