כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): |
וְהָא שְׁבַע שֻׁבְלִין נָצַן לָקְיָן שְׁקִיפָן קִדּוּם צָמְחָן בָּתְרֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): |
וְהָא שְׁבַע תּוּבְלֵי נָצַן לַקְיַין שְׁקִיפַן קִידוּם צָמָחָן בַּתְרֵיהֶן: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
צנמות" - צונמא בל' ארמי סלע הרי הן כעץ בלי לחלוח וקשות כסלע ותרגומו נצן לקין נצן אין בהן אלא הנץ לפי שנתרוקנו מן הזרע
בד"ה אין נצן לקיין כו' נ"ב ולי נראה דמ"ה הביא התרגו' לסייע שאין בו שום צד לחלוחית והיינו כעצים ארוכים יבישים כסלעי' והיינו שנתרוקנו לגמרי כמו שפי' התרגום הענין ולא המלות ולפי זה הרגיש יוסף כאשר פי' תנחומ' שפרעה בא לנסותו והרגיש בדבר שלא ראה צנומות שהרי בפתרון לא הזכיר יוסף צנומות ומהיכן ידע שלא ראה פרעה בחלום הא לא נביא היה אלא שהרגי' שאם היו צנומות בלי לחלוח כלל א"כ לא יהיה קיום לשנת הרעב מחמת רוב חזקו כפי הענין פתרון של צנומות והוא ידע שלא הראה לו החלום אלא לקיום המלכות והמדינה ודוק מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
צְנֻמוֹת – "צוּנְמָא" בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "סֶלַע" (
בבא בתרא י"ח ע"א), הֲרֵי הֵן כְּעֵץ בְּלִי לִחְלוּחַ וְקָשׁוֹת כַּסֶּלַע. וְתַרְגוּמוֹ "נָצַן לָקְיָן": "נָצַן" – אֵין בָּהֶן אֶלָּא הַנֵּץ, לְפִי שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מִן הַזֶּרַע.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
צנומות — אין לו חבר במקרא. וטעמו כמו "רקות"
(בראשית מא, יט). ויש אומרים שפירושו צלמים, כי כן בלשון ישמעאל:
רמב"ן
• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
צנומות דקות" - צונמא בלשון ארמי סלע הרי הן כעץ בלא לחלוח וקשות כסלע ותרגומו נצן לקיין נצן אין בהן אלא הנץ לפי שנתרוקנו מן הזרע לשון רש"י והשבלים בעת שנתרוקנו מן הזרע אין בהן נץ וכן פרעה לא ראה אותן בעת הנצן כי מלאות וטובות ודקות ושדופות קדים ראה אותן וכן צנומות שיהיה כמו סלועות מלשון צונמא אינו נכון והשבלים הדקות אינם קשות כסלע אבל פירוש צנומות פרודות לחתיכות הרבה והוא לשון רבותינו (ברכות לט) פת הצנומה בקערה מברכין עליה המוציא פת החתוכה והוא הפת שאדם עושה ממנו חתיכות ונותן המרק עליו בקערה ואוכלו חתיכה חתיכה בלא בציעה אחרת והוא לשון התרגום גם כן שאמר נצן לשון חתוך וחסרון ממה שאמרו הם ז"ל (ב"ב נד) מליא במליא נצא בנצא לא הויא חזקה שקל מוליא ושדא בנצא הויא חזקה המקום שהוא גבוה שלם העפר נקרא מליא ושהוא חסר העפר ובו חסרון נקרא נצא אף כאן הפך מלאות צנומות ונצן הפך מליאן והענין כי לא היו השבלים מלאות הגרגרים אבל היה בהם מקומות חסרים אין בהם גרגרים ומקום אחר גבוה שבו הגרגרים שלקו והם רקות ולכך אמר יוסף במקום צנומות רקות כי היו בהן מקומות רקים אין בהם גרגרים כלל
