ביאור:בראשית ט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
א
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ.
ב
וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם החיות יפחדו מפניכם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ.
ג
כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב שהותר לאכילה לעיל (א, כט). יתכן שהותרה כעת אכילת בשר כי המבול הרס את כל הצומח ולא היה מה לאכול (ע"פ הרב יעקב מדן) נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.
ד
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ שהנפש עדיין בדמו (אכילת איבר שניטל מבעל חיים בעודו חי - אבר מן החי) לֹא תֹאכֵלוּ.
ה
וְאַךְ ולעומת זאת, לחיות יהיה אסור להרוג אתכם אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ. וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו שהרג את אחיו, אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם.
ו
שֹׁפֵךְ ומה המשמעות של אותה דרישה... דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם בעבור האדם הנהרג דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים כפי שנאמר לעיל: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (א, כז) עָשָׂה אֶת הָאָדָם את הנרצח (אך על החיות לא נאמר שנבראו בצלמו של ה', ולכן מותר לאכול אותן).
ז
וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ, שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ". {ס}
| ציור מאת יוסף אנטון קוך |
ח וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר: ט "וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם. י וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם, מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ. יא וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ".
יב
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, לְדֹרֹת עוֹלָם:
יג
אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ.
יד
וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ ותפחדו שירד שוב מבול וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.
טו
וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר.
טז
וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, וּרְאִיתִיהָ, לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ".
יז
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ: "זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ". {פ}
יח וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה: שֵׁם וְחָם וָיָפֶת. וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן שיוזכר לקמן בפסוק כה, והוא אביו של הכנענים שארצם הובטחה לזרעו של אברהם (יז, ח). יט שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ, וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ. כ וַיָּחֶל התחיל לעבוד נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה, וַיִּטַּע כָּרֶם. כא וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר, וַיִּתְגַּל הוריד את בגדיו בְּתוֹךְ אָהֳלֹה האוהל שלו (כתיב: אהלה, קרי: אהלו). כב וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו, וַיַּגֵּד לעג על אביו לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ. כג וַיִּקַּח ולקחו (בהרבה מקומות בתנ"ך, פועל ביחיד בא לפני רשימה של קבוצת אנשים שעושים פעולה) שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה בגד העשוי מבד גדול, כעין טלית, וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם, וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ. כד וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. כה וַיֹּאמֶר: "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו". כו וַיֹּאמֶר: "בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם, וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ להם, לבני שֵׁם. כז יַפְתְּ ירחיב אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן ואלוהים ישכון בְּאָהֳלֵי שֵׁם, וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ לזרעם של שם ויפת".
כח
וַיְחִי נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.
כט
וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וַיָּמֹת. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" - בגן עדן הותר לאדם לאכול רק צמחים וכעת גם בשר. הרב קוק בחזון הצמחונות והשלום מסביר שהאידאל הוא להמנע מאכילת בשר, אך כיוון שהאנושות הדרדרה היה צריך להתחיל תהליך של שיקום מוסרי אשר בשלב ראשון מדגיש את הייחוד של האדם לעומת החיות. בעתיד לבוא, לאחר שהאדם יחדל להתנהג כבהמה ניתן יהיה לחזור למקור כפי שנצטוונו בגן עדן: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב... וְאֶת כָּל הָעֵץ... לְאָכְלָה".
- למה נבחרה הקשת לאות על ברית ה'? ראה במאמר משמעות אות הקשת בענן. עוד על משמעות הקשת אפשר למצא במאמר ברית הקשת וברית המילה.
- מה היה חטאו של חם, ולמה קולל דוקא כנען בנו? ראו שתי תשובות במאמר: חם חטא וכנען נענש.
- השוואה למקורות מיתולוגיים - "אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן" - התייחסות למעשה קרונוס (כִּיּוּן? - עמוס ה כו) באביו. ראה עוד בביאור:תהלים סח - ביאור ע"פ השוואה למקורות מיתולוגיים קדומים.
