קטגוריה:בראשית מא מג
וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּרְכֵּ֣ב אֹת֗/וֹ בְּ/מִרְכֶּ֤בֶת הַ/מִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔/וֹ וַ/יִּקְרְא֥וּ לְ/פָנָ֖י/ו אַבְרֵ֑ךְ וְ/נָת֣וֹן אֹת֔/וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאַרְכֵּיב יָתֵיהּ בִּרְתִכָּא תִּנְיֵיתָא דִּילֵיהּ וְאַכְרִיזוּ קֳדָמוֹהִי דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא וּמַנִּי יָתֵיהּ עַל כָּל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַרְכֵּיב יָתֵיהּ בִּרְתִיכָא תִּנְיֵיתָא דִלְפַרְעה וַהֲווֹ מְקַלְסִין לִקְדָמוֹי דֵין אַבָּא לְמַלְכָּא רַב בְּחָכְמָתָא וְרַכִּיךְ בִּשְׁנַיָיא וּמָנֵי יָתֵיהּ סַרְכָן עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם: |
| ירושלמי (קטעים): | וַהֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמוֹי וְאָמְרִין יְחִי אָבוֹי דְמַלְכָּא דְרַב בְּחוּכְמָא וְרַכִּיךְ בִּשְׁנַיָיא: |
רש"י (כל הפרק)
"במרכבת המשנה" - השניה למרכבתו המהלכת אצל שלו
"אברך" - כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך בהשותפין לא ריכא ולא בר ריכא ובדברי אגדה (ספרי פרשת דברים) דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים אמר לו בן דורמסקית עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים אין אברך אלא ל' ברכים שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו וגו'אבן עזרא (כל הפרק)
המשנה — מגזרת "שנים", כי המלה כאחד, ואחריו המשנה כמו שני לו, ואחריו ה"שליש" כמו שלישי.
מרכבת — עץ, נתונה על ארבעה סוסים. ומרכבת שלמה לעדה[1].
אברך — כל אדם קורא: "לפניו אכרע ואשתחוה". וזו המלה מבנין הכבד הנוסף; "ויברך על ברכיו" (דברי הימים ב ו, יג) – מהקל, וכולם מגזרת "ברכים". ויאמר רבי יונה המדקדק הספרדי, כי אברך שם הפועל, והאל"ף תחת ה"א, כמו "אשכם ושלוח"[2]. ולפי דעתי שאל"ף "אשכם" – לשון המדבר:רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ויקראו לפניו אברך: משפטו הברך אותיות אחה"ע מתחלפות, ודרז"ל אברך אב בחכמה רך בשנים וכתוב בדוד (שמואל ב ג, לט): "ואנכי היום רך ומשוח מלך", והוא שתי מלות אב ורך כמו פרחח פרי חח, עבטיט עב טיט, ויש שפירשו עוד אברך שתי מלות מלשון אב ואדון, מלשון האמור בהורדוס "לא ריכא ולא בר ריכא" לפי שהיה תחילתו עבד ועלה למלכות, גם מלשון התרגום יודע ציד נחשירכן, כלומר נחש רכן מנחש אדון כי רוב אנשי הציד מנחשים הם, אע"פ שהתרגום המדוקדק נחשידכן מלשון רז"ל הכא במאי עסקינן בגברא שדכא כלומר אדם בטל שיש לו מנוחה מכל אומנות, ותרגום (יהושע יא, כג): "והארץ שקטה ממלחמה" שדכה:
ונתון אותו על כל ארץ מצרים: כך היו מכריזין לפניו זהו שנתנו מלך על כל ארץ מצרים:| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ
יוסף התמנה למשנה למלך:
- "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ" וכך יוסף היה היחיד במצרים שהיתה לו הזכות לחתום בשם המלך.
- למלך היו שתי מרכבות, ויוסף רכב "בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ".
- קראו לפניו "אַבְרֵךְ".
- למרות שבאו ישירות אל המלך "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם" (ביאור:בראשית מא נה), פרעה שולח אותם ליוסף: "לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ" (ביאור:בראשית מא נה).
דמיון סמלי לסיפור אסתר
- יוסף רכב במרכבת המשנה, מרדכי רכב על סוס שהמלך רכב עליו.
- יוסף קיבל בגדי מלכות ורביד זהב, מרדכי קיבל בגדים שהמלך לבש.
- יוסף קיבל את טבעת המלך, מרדכי יקבל אותה אחר כך לאחר תלית המן.
- לפני יוסף קראו מספר אנשים: "אַבְרֵךְ", לפני מרדכי קרא המן: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (ביאור:אסתר ו יא).
- לא נאמר שיוסף המשיך להופיע כך בהמשך הסיפור,[3] מרדכי הופיע בלבוש המלך רק פעם אחת. בהמשך מרדכי הלך "בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (ביאור:אסתר ח טו) עם הטבעת אבל בלי סוס המלך ובגדי המלך וכרוז.
וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ
לא ברור באיזו שפה מדובר - מצרית עתיקה, ארמית או עברית. אולם המשמעות ברורה: "אַבְרֵךְ" - איש חשוב "אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ".
- ייתכן ש"אַבְרֵךְ" בא מהשורש ברך, ברוך - כלומר פרעה מצהיר שיוסף מבורך על ידי פרעה ואלוהים.
- יוסף עצמו מגדיר את תפקידו: "וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מה ח). וכך התואר "אַבְרֵךְ" כולל: אב, אדון, מושל.
- ייתכן ש"אַבְרֵךְ" בה "מלשון ברכיים", הינו קריאה לכריעת ברך לפני השליט. (לקסיקון מקראי)
- "דרש ר' יהודה: אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים".
ההסברים לע"ל נשמעים יפים, אבל הם לא מספקים.
- קראו לפני יוסף "אַבְרֵךְ" רק כאשר הוא היה במרכבה. לא קראו 'אברך' ליוסף כאשר הוא ישב והאחים באו אליו. כלומר הקריאה קשורה לנסיעה מהירה במרכבה ברחובות צרים של עיר. [4]
- ABURRU באכדית (עברו בעברית) זאת אזהרה לאנשים לעבור ולזוז, לפנות את הדרך ולנוע למקום בטוח, כי מרכבת המשנה תדרוס ולא תעצור.
- אנשים צעקו לפניו: "עברו עברו, זוזו זוזו מהדרך'.
- כלומר זאת אזהרה לאנשים לפנות את הדרך לפני מרכבת המלך ולתת לשליט כבוד.
לא ברור מי קראו לפניו: האם רצי המלך ושומרי ראשו, קראו לפניו והודיעו שכבוד המשנה למלך עובר, או האנשים ברחוב קראו לפני יוסף: "אַבְרֵךְ" במשמעות 'יחי משנה המלך', 'תבורך', או 'זהירות'.
למרות שזרים כרעו והשתחוו ליוסף לפני שבאו לפניו, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה" (ביאור:בראשית מב ו), לא נאמר שכרעו לו כאשר הוא עבר במרכבתו, אבל גם לא נאמר שלא כרעו לו.
וְנָתוֹן אֹתוֹ
יוסף הוא עבדו של פרעה, וארץ מצרים שייכת לפרעה. שום דבר לא 'נותן' ליוסף - כל שיוסף קיבל זה רשות לנהל את רכושו של פרעה כעבד נאמן. אפילו לא נאמר שפרעה שיחרר את יוסף מלהיות עבדו. זה בדומה לדברי אחשורוש להמן: "הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ" (ביאור:אסתר ג יא) וכל שהמן קיבל זה רשות להשתמש בכסף מאוצר המלך, למנות פקידים, לגבות מס מהעם שלא משלם כראוי. המן לא קיבל כסף מאחשורוש, ויוסף לא קיבל את מצרים.
הערות שוליים
- ^ ראו מלכים א י כט.
- ^ ראו ירמיהו כה ג; דברי הימים ב לו טו.
- ^ נאמר: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה" (ביאור:בראשית מו כט) אולם לא בטוח שזו מרכבת המלך השניה שעכשו שייכת ליוסף בלבד. אולם יוסף עצמו היה עבד של פרעה, כך שמרכבתו היא גם מרכבת המלך.
- ^ עד היום רכב שרות נוסע עם סירנה להזהיר את הציבור.
מקורות
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מא מג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.