קטגוריה:בראשית מא מג

◥

►

◄

וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וַ/יַּרְכֵּ֣ב אֹת֗/וֹ בְּ/מִרְכֶּ֤בֶת הַ/מִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔/וֹ וַ/יִּקְרְא֥וּ לְ/פָנָ֖י/ו אַבְרֵ֑ךְ וְ/נָת֣וֹן אֹת֔/וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאַרְכֵּיב יָתֵיהּ בִּרְתִכָּא תִּנְיֵיתָא דִּילֵיהּ וְאַכְרִיזוּ קֳדָמוֹהִי דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא וּמַנִּי יָתֵיהּ עַל כָּל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):	וְאַרְכֵּיב יָתֵיהּ בִּרְתִיכָא תִּנְיֵיתָא דִלְפַרְעה וַהֲווֹ מְקַלְסִין לִקְדָמוֹי דֵין אַבָּא לְמַלְכָּא רַב בְּחָכְמָתָא וְרַכִּיךְ בִּשְׁנַיָיא וּמָנֵי יָתֵיהּ סַרְכָן עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם:
ירושלמי (קטעים):	וַהֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמוֹי וְאָמְרִין יְחִי אָבוֹי דְמַלְכָּא דְרַב בְּחוּכְמָא וְרַכִּיךְ בִּשְׁנַיָיא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"במרכבת המשנה" - השניה למרכבתו המהלכת אצל שלו

"אברך" - כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך בהשותפין לא ריכא ולא בר ריכא ובדברי אגדה (ספרי פרשת דברים) דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים אמר לו בן דורמסקית עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים אין אברך אלא ל' ברכים שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו וגו'

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לה] השנייה למרכבתו. לא כמו דכתיב (ר' להלן מג, יב) "ומשנה הכסף תקחו בידכם", שפירושו לשון כפל (רש"י שם), דמאי רבותא שירכב בשני מרכבות, אלא השניה למרכבתו:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה – הַשְּׁנִיָּה לְמֶרְכַּבְתּוֹ, הַמְהַלֶּכֶת אֵצֶל שֶׁלּוֹ.
אַבְרֵךְ – כְּתַרְגוּמוֹ: "דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא". "רַךְ" בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "מֶלֶךְ" בְּ"הַשֻּׁתָּפִין" (בבא בתרא ד' ע"א): "לָא רֵיכָא וְלָא בַּר רֵיכָא". וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה: "אַבְרֵךְ" זֶה יוֹסֵף, שֶׁהוּא "אָב" בְּחָכְמָה וְ"רַךְ" בַּשָּׁנִים. אָמַר לוֹ רבִּי יוֹסִי בֶּן דּוּרְמַסְקִית: עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים? אֵין "אַבְרֵךְ" אֶלָּא לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם, שֶׁהַכֹּל הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין תַּחַת יָדוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתוֹן אוֹתוֹ...".

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)

'(מג). 'במרכבת המשנה: סוס או פרדה המיוחדת לרכוב עליה איש משנה למלך, אשר לו:

אברך: הוא אב למלך כדאמרינן לא רכא ולא בר רכא, וזהו וישימני לאב לפרעה, כלומר אב למלך, כי פרעה לשון מלך כמו שפירשתי למעלה, אב שר לצורך המלך:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

המשנה — מגזרת "שנים", כי המלה כאחד, ואחריו המשנה כמו שני לו, ואחריו ה"שליש" כמו שלישי.

מרכבת — עץ, נתונה על ארבעה סוסים. ומרכבת שלמה לעדה‏^[1].

אברך — כל אדם קורא: "לפניו אכרע ואשתחוה". וזו המלה מבנין הכבד הנוסף; "ויברך על ברכיו" (דברי הימים ב ו, יג) – מהקל, וכולם מגזרת "ברכים". ויאמר רבי יונה המדקדק הספרדי, כי אברך שם הפועל, והאל"ף תחת ה"א, כמו "אשכם ושלוח"‏^[2]. ולפי דעתי שאל"ף "אשכם" – לשון המדבר:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"במרכבת המשנה" - השניה למרכבתו המהלכת אצל שלו לשון רש"י והנה הוא שם וכן כהני המשנה (מלכים ב כג ד) את משנה התורה הזאת (דברים יז יח) והנכון כי משנה תאר כמו ואנכי אהיה לך למשנה (שמואל א כג יז) כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש (אסתר י ג) וכן כסף משנה (להלן מג יב) תאר כמו כסף שני וכבר הביאו המדקדקים (רד"ק בספר השרשים שורש שנה) ראיה בהיות אלה כולם בסגול ומשנה התורה וכל השמות בצרי כמשפט הסמיכות והענין כי יש למלך מרכבת ידועה לו כמו שנאמר (אסתר ו ח) וסוס אשר רכב עליו המלך ואחרת ידועה למשנהו ואחריו לשליש

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ויקראו לפניו אברך: משפטו הברך אותיות אחה"ע מתחלפות, ודרז"ל אברך אב בחכמה רך בשנים וכתוב בדוד (שמואל ב ג, לט): "ואנכי היום רך ומשוח מלך", והוא שתי מלות אב ורך כמו פרחח פרי חח, עבטיט עב טיט, ויש שפירשו עוד אברך שתי מלות מלשון אב ואדון, מלשון האמור בהורדוס "לא ריכא ולא בר ריכא" לפי שהיה תחילתו עבד ועלה למלכות, גם מלשון התרגום יודע ציד נחשירכן, כלומר נחש רכן מנחש אדון כי רוב אנשי הציד מנחשים הם, אע"פ שהתרגום המדוקדק נחשידכן מלשון רז"ל הכא במאי עסקינן בגברא שדכא כלומר אדם בטל שיש לו מנוחה מכל אומנות, ותרגום (יהושע יא, כג): "והארץ שקטה ממלחמה" שדכה:

ונתון אותו על כל ארץ מצרים: כך היו מכריזין לפניו זהו שנתנו מלך על כל ארץ מצרים:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ויקראו לפניו אברך" כמו הברך. כלומר כל איש יכרע על ברכיו כמו שהיו צועקי' לפני המלך לומר לעם כי לו תכרע כל ברך: ונתון אותו על כל ארץ מצרים שקבלו כלם שלטנותו כמנהג לכל שלטון חדש:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(מב - מג)" ויסר פרעה", עפ"ז מסר בידו טבעת המלך שהוא ביד המשנה," וילבש אתו בגדי שש" וגו' "וירכב אתו במרכבת המשנה," כי נעשה משנה למלך," ויקראו לפניו אברך," שכל העם יכרעו לו ברך, "ונתון אתו" ובזה נגמר דבר שיהיה שר על כל ארץ מצרים:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

אברך ונתון וגו'. פי' ב' דברים אלו היו קוראין לפניו להודיע ולהשמיע כי הוא השליט בארץ מצרים כמלך:

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

במרכבת המשנה שנייה למרכבתו וכו' פי' דאין לפרש מרכבת האיש המשנה למלך שהרי כתי' אשר לו כלומ' שהיא למלך בקנין לכך פי' מרכבת המשנה שנייה למרכבתו:

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא מג.

בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ

יוסף התמנה למשנה למלך:

"וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ" וכך יוסף היה היחיד במצרים שהיתה לו הזכות לחתום בשם המלך.
למלך היו שתי מרכבות, ויוסף רכב "בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ".
קראו לפניו "אַבְרֵךְ".
למרות שבאו ישירות אל המלך "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם" (ביאור:בראשית מא נה), פרעה שולח אותם ליוסף: "לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ" (ביאור:בראשית מא נה).

דמיון סמלי לסיפור אסתר

יוסף רכב במרכבת המשנה, מרדכי רכב על סוס שהמלך רכב עליו.
יוסף קיבל בגדי מלכות ורביד זהב, מרדכי קיבל בגדים שהמלך לבש.
יוסף קיבל את טבעת המלך, מרדכי יקבל אותה אחר כך לאחר תלית המן.
לפני יוסף קראו מספר אנשים: "אַבְרֵךְ", לפני מרדכי קרא המן: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (ביאור:אסתר ו יא).
לא נאמר שיוסף המשיך להופיע כך בהמשך הסיפור,‏^[3] מרדכי הופיע בלבוש המלך רק פעם אחת. בהמשך מרדכי הלך "בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (ביאור:אסתר ח טו) עם הטבעת אבל בלי סוס המלך ובגדי המלך וכרוז.

וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ

לא ברור באיזו שפה מדובר - מצרית עתיקה, ארמית או עברית. אולם המשמעות ברורה: "אַבְרֵךְ" - איש חשוב "אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ".

ייתכן ש"אַבְרֵךְ" בא מהשורש ברך, ברוך - כלומר פרעה מצהיר שיוסף מבורך על ידי פרעה ואלוהים.
יוסף עצמו מגדיר את תפקידו: "וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מה ח). וכך התואר "אַבְרֵךְ" כולל: אב, אדון, מושל.
ייתכן ש"אַבְרֵךְ" בה "מלשון ברכיים", הינו קריאה לכריעת ברך לפני השליט. (לקסיקון מקראי)
"דרש ר' יהודה: אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים".
במשך השנים התקבל - "אַבְרֵךְ" הוא כינוי מקובל בעולם הישיבות לצעיר בשנים הראשונות אחרי חתונתו, אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל (מילוג).

ההסברים לע"ל נשמעים יפים, אבל הם לא מספקים. (אילן סנדובסקי)

קראו לפני יוסף "אַבְרֵךְ" רק כאשר הוא היה במרכבה. לא קראו 'אברך' ליוסף כאשר הוא ישב והאחים באו אליו. כלומר הקריאה קשורה לנסיעה מהירה במרכבה ברחובות צרים של עיר.

הרבה מילים בעברית מקורן באכדית, 'עברו' (זוזו) נשמע קרוב ל-ABURRU באכדית‏^[4] (עברו בעברית במשמעות: סכנה, זהירות, פנו את הדרך. המילה מופיעה באפילוג של חמורבי, בה חמורבי מדבר על הבטחון, מנוחה, שלוה, ובריאות שהוא הביא לארצו מפני זרים שרוצים לפגוע בעמו). ייתכן שזאת מילת אזהרה לאנשים לעבור ולזוז, לפנות את הדרך ולנוע למקום בטוח, כי מרכבת המשנה תדרוס ולא תעצור. עד היום רכב בטחון או שרות נוסע עם סירנה להזהיר את הציבור לסור מדרכו.

כלומר -

אנשים צעקו לפניו: "עברו עברו, זוזו, זוזו מהדרך'.

וזאת אזהרה לאנשים לפנות את הדרך לפני מרכבת המלך, ולתת כבוד לשליט.

לא ברור מי קראו לפניו: האם רצי המלך ושומרי ראשו, קראו לפניו והודיעו שכבוד המשנה למלך עובר, או האנשים ברחוב קראו לפני יוסף: "אַבְרֵךְ" במשמעות 'יחי משנה המלך', 'תבורך', או 'זהירות'. סביר שגדוד פרשים התקדם לפני מרכבת המלך והם אלו שהזהירו את הציבור לפנות את הדרך ולכבד את השליט, כדברי שמואל הנביא: "וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ" (שמואל א ח יא), וגם: "וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים; וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" (שמואל ב טו א).

למרות שזרים כרעו והשתחוו ליוסף לפני שבאו לפניו, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה" (ביאור:בראשית מב ו), לא נאמר שכרעו לו כאשר הוא עבר במרכבתו, אבל גם לא נאמר שלא כרעו לו.

וְנָתוֹן אֹתוֹ

יוסף הוא עבדו של פרעה, וארץ מצרים שייכת לפרעה. שום דבר לא 'נותן' ליוסף - כל שיוסף קיבל זה רשות לנהל את רכושו של פרעה כעבד נאמן. אפילו לא נאמר שפרעה שיחרר את יוסף מלהיות עבדו. זה בדומה לדברי אחשורוש להמן: "הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ" (ביאור:אסתר ג יא) וכל שהמן קיבל זה רשות להשתמש בכסף מאוצר המלך, למנות פקידים, לגבות מס מהעם שלא משלם כראוי. המן לא קיבל כסף מאחשורוש, ויוסף לא קיבל את מצרים.

הערות שוליים

^ ראו מלכים א י כט.
^ ראו ירמיהו כה ג; דברי הימים ב לו טו.
^ נאמר: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה" (ביאור:בראשית מו כט) אולם לא בטוח שזו מרכבת המלך השניה שעכשו שייכת ליוסף בלבד. אולם יוסף עצמו היה עבד של פרעה, כך שמרכבתו היא גם מרכבת המלך.
^ (ABURRU, security, safety: a-bu-ur-ri, 40, 36. The Code of Hammurabi pg. 148, By Robert Francis Harper Ph.D. Second Edition, Chicago The University of Chicago Press. Callaghan & Company, London Luzac & Company 1904)