קטגוריה:בראשית מא מז
ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תַּ֣עַשׂ הָ/אָ֔רֶץ בְּ/שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַ/שָּׂבָ֑ע לִ/קְמָצִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּכְנַשׁוּ דָּיְירֵי אַרְעָא בִּשְׁבַע שְׁנֵי סִבְעָא עֲבוּרָא לְאוֹצְרִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַצְלָחַת אַרְעָא דְכָל תּוּבָלָא עָבַד מְלֵי תְּרֵין קוּמְצִין בְּשֶׁבַע שְׁנֵי שׁוּבְעָא עַד דְיִמְלוּן כָּל אוֹצְרַיָא: |
רש"י (כל הפרק)
"ותעש הארץ" - כתרגומו ואין הלשון נעקר מלשון עשייה
"לקמצים" - קומץ על קומץ יד על יד היו אוצריםרשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
(מז). ותעש הארץ: הוציאה הרבה תבואה, כמו ועשת את התבואה לשלוש השנים:
לקמצים: בקנה אחד מלא קומץ שבלים ולכך היה השבע גדול:רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ותעש הארץ: תבואה בשבע שני השבע, לשון עשיה בכאן לשון רבוי הוא ובא ללמד שהקב"ה צוה את הברכה בתבואה שכן מצינו לשון עשיה בענין התבואה שנאמר (ויקרא כה, כא): "וצויתי את ברכתי לכם וגו' ועשת את התבואה":
לקמצים: כמו לגמצים מלשון (קהלת י, ח): "חופר גומץ" כי החפירות העשויות בארץ יקראו קמצים כי הקו"ף מתחלפת בגימ"ל באותיות גיכ"ק, וכן (שמואל ב טו, כד): "ויציקו את ארון האלהים" כמו ויציגו מלשון (בראשית מג, ט): "והצגתיו לפניך":בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא מז.
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים
לִקְמָצִים
לא ברור מה פרוש המילה "לִקְמָצִים" - כמובן שאנו מבינים שבשבע שנות השובע היה הרבה יבול.
- "לִקְמָצִים" - רש"י מסביר 'כמצים', יד, חופן. כלומר נעשה יבול יד על יד. חופן על חופן, במשמעות הרבה מאוד. הרמב"ן מסביר: 'הקו"ף והכ"ף מתחלפים כמו קובע (שמואל א יז לח) וכובע (יחזקאל כז י)'.
- "לִקְמָצִים" - קמץ (פועל): קרוב על קבץ, לקח, אסף; קמץ (שם עצם): כמות גדולה או קטנה, קמצוץ נבחר, מעולה - "וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ" (ויקרא ב ב), "וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ, מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ ... וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ. וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה, יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ויקרא ו ח). כלומר השדות עשו כמויות נבחרות.
- "לִקְמָצִים" - באכדית KAMIS פרושו ( bound 1 ) אלומות קשורות, ערימות גדולות במספר רב.
יוסף הציע מס חדש, ככתוב: "וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם" בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (ביאור:בראשית מא לד), והמשיך "וְיִקְבְּצוּ, אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת" (ביאור:בראשית מא לה).
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ ... לִקְמָצִים
ההרגשה מהמשפט שבשנות השובע הארץ עשתה יבולים גדולים, שדות מלאים אלומות קשורות וערימות גדולות, ולא קמצוצים. ומהיבול הגדול, פקידי המלך לקחו את עודפי התבואה, ואנשי העיר אספו לעצמם את עודפי התבואה. וכך הצטברו כמויות ענק, ככתוב: "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד" (ביאור:בראשית מא מט).
"וַתַּעַשׂ ... לִ" - המשפט היה צריך להיות 'ותעש הארץ יבול גדול שנאסף לקמצים'. אחרת זה כאילו שהארץ עצמה נעשתה לקמצים, לערימות.
הערה 1: Robert Francis Harper ,The Code of Hammurabi, University of Chicago, London, 1904 pages:106,107,166
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מא מז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.