ביאור:בראשית ו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
א
וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם.
ב
וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים בני אנשים חשובים (המילה "אלוהים" משמשת במקרא גם ככינוי לשופטים ושרים). פירוש אחר: מלאכים שירדו לעולם הגשמי אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת טובות מראה הֵנָּה, וַיִּקְחוּ בכח, מבלי להתחשב בהן לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ.
ג
וַיֹּאמֶר יְהוָה: "לֹא יָדוֹן לא תשכון רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם לתקופות חיים ארוכות כל כך, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר שהרי האדם חוץ מרוח (הנשמה שניתנה לו בצלם אלוקים) מורכב גם מבשר, בדומה לחיות, ולכן קשה לו להתגבר על תאוותיו, וְהָיוּ יָמָיו מכאן והלאה בהדרגה תוקטן תקופת חיי האדם ל-120 שנה. (כך הדורות יתחלפו מהר, ויוכלו לשפר את דרכיהם מבלי להיות מושפעים מהדורות הקודמים). פירוש אחר: בעוד 120 שנה יגיע המבול מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה".
ד
הַנְּפִלִים הענקים (שנולדו לבני האלוהים שהוזכרו בפסוק ב) הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי כֵן נולדו כאלה, כאשר אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם - הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם משנים קדמוניות היו ידועים כ- אַנְשֵׁי הַשֵּׁם שעשו להם שם, מפורסמים (כגון גוליית ועוג). {פ}
ה
וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ המחשבות הנוצרות בליבו רַק רַע כָּל הַיּוֹם.
ו
וַיִּנָּחֶם התחרט (כביכול) יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.
ז
וַיֹּאמֶר יְהוָה: "אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה, עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם".
ח
וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה.
{פ}
|
פרשת נח
|
ט
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים עִם האלוהים, בדרכי ה' הִתְהַלֶּךְ נֹחַ.
י
וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים: אֶת שֵׁם, אֶת חָם וְאֶת יָפֶת.
יא
וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ כביכול מרוב מעשי השחיתות של בני הארץ, הארץ עצמה נשחתה לִפְנֵי מול עיני הָאֱלֹהִים, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס מעשי חמס, פגיעה בזולת.
יב
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה, כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ. {ס}
| תיבה נח, ציור מאת אדוורד היקס (1780-1849) |
יג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ: "קֵץ כָּל בָּשָׂר סוף כל האדם בָּא לְפָנַי בא לפני הכסא בו אני יושב למשפט, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם בגללם, בגלל "כָּל בָּשָׂר", וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ עִם האדמה. יד עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר סוג של עץ: ארז\ברוש\אדר , קִנִּים תאים או מדורים (כמו קן ציפור) תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ תכסה, תצפה, תאטום אֹתָהּ מִבַּיִת מבפנים וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר כופר הוא חימר או אספלט (וְכָפַרְתָּ בַּכֹּפֶר הוא לשון נופל על לשון). טו וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אמה כאורך אמת יד אדם, בערך חצי מטר אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. טז צֹהַר חלון קטן תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה תסיים את דפנותיה מִלְמַעְלָה הגג יהיה בצורת משולש קטום כאשר החלק השטוח יהיה ברוחב אמה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים. תַּחְתִּיִּם שלוש קומות שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. יז וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל, מַיִם עַל הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע. יח וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי הבטחתי להציל אותך אִתָּךְ, וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. יט וּמִכָּל הָחַי, מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. כ מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת. כא וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה". כב וַיַּעַשׂ נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים, כֵּן עָשָׂה.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "שְׁלֹשָׁה בָנִים: אֶת שֵׁם, אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" - יפת הבכור (להלן י, כא), שם השני, וחם הקטן (ט, כד). שם הוזכר ראשון מפאת חשיבותו. ראו בהרחבה במאמר "באיזה סדר נולדו בני נוח?".
ראו גם
- פירוש רש"י על בראשית ו, עם ביאור המילים הקשות בדברי רש"י והפניה למקורותיו