ביאור:בראשית מו

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)

---

בדרך למצרים ה' נגלה ליעקב ומעודד אותו

א וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וַיָּבֹא מחברון דרומה לאורך גב ההר, מרחק של יום-יומיים הליכה בְּאֵרָה שָּׁבַע, וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק. ב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר: "יַעֲקֹב! יַעֲקֹב!", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי". ג וַיֹּאמֶר: "אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ. אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. ד אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה לקבורה בארץ. וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ ישים ידו על עיניך, לכסותם במותך". ה וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ. ו וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה, יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ. ז בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ, בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ, הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה. {ס}

70 אנשי בית יעקב שירדו למצרים

ח וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה, יַעֲקֹב וּבָנָיו, בְּכֹר יַעֲקֹב: רְאוּבֵן. ט וּבְנֵי רְאוּבֵן: חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי. י וּבְנֵי שִׁמְעוֹן: יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד, וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית. יא וּבְנֵי לֵוִי: גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי. יב וּבְנֵי יְהוּדָה: עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח. וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ: חֶצְרֹן וְחָמוּל. יג וּבְנֵי יִשָׂשכָר: תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹב וְשִׁמְרוֹן. יד וּבְנֵי זְבוּלֻן: סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל. טו אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם, וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ. כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ כל הנימנים לעיל, כולל יעקב.

טז וּבְנֵי גָד: צִפְיוֹן וְחַגִּי, שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן, עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי. יז וּבְנֵי אָשֵׁר: יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה, וְשֶׂרַח אֲחֹתָם, וּבְנֵי בְרִיעָה: חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל. יח אֵלֶּה בְּנֵי זִלְפָּה אֲשֶׁר נָתַן לָבָן לְלֵאָה בִתּוֹ, וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָפֶשׁ.

יט בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב: יוֹסֵף וּבִנְיָמִן. כ וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם. כא וּבְנֵי בִנְיָמִן: בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ, מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ. כב אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר יֻלַּד לְיַעֲקֹב, כָּל נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר.

כג וּבְנֵי דָן: חֻשִׁים. כד וּבְנֵי נַפְתָּלִי: יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם. כה אֵלֶּה בְּנֵי בִלְהָה אֲשֶׁר נָתַן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ, וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב, כָּל נֶפֶשׁ שִׁבְעָה.

כו כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב, כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ הנמנים לעיל (כולל יוסף ובניו וכולל יעקב, אך ללא נשיו) 70, ובלי יוסף ושני בניו שכבר היו במצרים, ובלי יעקב (שהרי אנו מונים רק את 'יֹצְאֵי יְרֵכוֹ') יוצא 66. כז וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם, נֶפֶשׁ שְׁנָיִם. כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים. {ס}

יעקב ויוסף נפגשים. יוסף מדריך את האחים כיצד לבקש מפרעה שיתן להם לגור בארץ גושן

כח וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת למצא לו את הדרך הנוחה ללכת בה לְפָנָיו גֹּשְׁנָה, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן. כט וַיֶּאְסֹר קשר את הסוסים למרכבתו יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה. וַיֵּרָא אֵלָיו, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד זמן רב. ל וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף: "אָמוּתָה הַפָּעַם אני מוכן למות עכשיו אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ, כִּי עוֹדְךָ חָי". לא וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו: "אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו: 'אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי. לב וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן, כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ מאז ומתמיד, וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם ולא עזבו את כליהם בארץ כנען, כציווי פרעה (מה, כ) הֵבִיאוּ'. לג וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה, וְאָמַר: 'מַה מַּעֲשֵׂיכֶם'? לד וַאֲמַרְתֶּם: 'אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ, מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ'. בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן ולא תתערבבו במצרים, והוא גם מקום טוב למרעה, וכן קרוב לארמון בו נמצא יוסף ("וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי" - בראשית מה י), כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן המצרים לא חושבים שצאן ראוי לאכילה ולכן גם מתעבים רועי צאן (ר' שמות ח כב)".

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק" (פסוק א) - הזכיר את יצחק (ולא את אברהם) כי בבאר שבע יצחק זבח לה' (לעיל, פרק כו). המלבי"ם מוסיף שבגלל שליצחק נאמר "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה" (לעיל כו, ב) חשש מכך יעקב ועצר בבאר שבע. לכן נגלה כאן ה' ליעקב ואמר לו "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה".

• "וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל" - ישנם חומשים שבהם מופיע "חֶצְרוֹן" עם ו"ו. כמו ברות ד יח.

• "וּבְנֵי דָן: חֻשִׁים" - למה בלשון רבים אם היה זה רק בן אחד? יש מפרשים שהיה עוד בן שנפטר. פירוש אחר: בגלל הצאצאים הרבים שנולדו לחושים.