ביאור:הושע א
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a1301
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של הושע א)
א
דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי; בִּימֵי עֻזִּיָּה, יוֹתָם, אָחָז, יְחִזְקִיָּה - מַלְכֵי יְהוּדָה, וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ - מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
ב
תְּחִלַּת דִּבֶּר יְהוָה בְּהוֹשֵׁעַ הנבואה הראשונה שקיבל הושע, {פ}
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הוֹשֵׁעַ: "לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים והיא תלד לך ילדים שזהות אביהם אינה ידועה כִּי האישה והילדים יהיו סמל ש זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהוָה".
ג וַיֵּלֶךְ, וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם, וַתַּהַר וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן. ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: "קְרָא שְׁמוֹ 'יִזְרְעֶאל', כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא יהוא נצטווה להרוג את אחאב ביזרעאל מכיוון שאחאב היה רשע, ומאחר שגם שושלת יהוא היו רשעים לא הייתה סיבה מוצדקת להריגת אחאב וזה נחשב ליהוא רצח וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְשָׁבַרְתִּי אֶת קֶשֶׁת הכוח והעוז של יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל ראו תל יזרעאל".
ו וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בַּת, וַיֹּאמֶר לוֹ: "קְרָא שְׁמָהּ 'לֹא רֻחָמָה', כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם אגלה אותם. ז ואֶת בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם וְהוֹשַׁעְתִּים בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים".
ח
וַתִּגְמֹל גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם הפסיקה להניק אֶת 'לֹא רֻחָמָה', וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן.
ט
וַיֹּאמֶר: "קְרָא שְׁמוֹ 'לֹא עַמִּי', כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם.
{ס}
הערות
- "כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם" (פס' ו) - מפורש למעלה לפי רד"ק, שהכוונה נשא אשא אותם (=להם) לארץ אויביהם, או באותה משמעות שאשא את האויב ויביא אותו אל ישראל. אך יש מפרשים מלשון סליחה ונשיאת העוון, ופרוש הפס' הוא כי מה שעשיתי עד עכשיו לסלוח להם לא הוסיף לעשות, או מלשון מתנה וגמול ומשמעו אשיב לישראל כגמולם (רש"י).
- את פסוק ז מסבירים על ממלכת אשור שהגלתה את ממלכת ישראל אבל ממלכת יהודה נצלה בלי מלחמה (ראו באור:מלכים ב יט).
