ביאור:דניאל א

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב       (מהדורות נוספות של דניאל א)


נבוכדנאצר מגלה מאנשי יהודה לבבל ('גלות יהויקים', 'גלות הילדים')

א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים עיין דברי הימים ב לו, ד ומלכים ב, כד מֶלֶךְ יְהוּדָה, בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיָּצַר עָלֶיהָ. ב וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים המקדש, וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו, וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו. ג

נבוכדנאצר אוסף ילדים מזרע המלוכה לחנך אותם לתפקידים בחצרו. מבינהם בלטו דניאל, חנניה, מישאל ועזריה

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו ראש השרים שלו, לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה מצאצאי בית דוד וּמִן הַפַּרְתְּמִים נסיכים, דוכסים ד יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל (מאום) מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע, וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בעלי שליטה עצמית ויכולת לקחת משרה בכירה, וּלֲלַמְּדָם סֵפֶר לכתוב ולקרוא וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים ארמית. ה וַיְמַן ויזמן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג לחם, וכנראה מאכלים נוספים הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו, וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ, וּמִקְצָתָם ובסוף שלושת השנים יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ו וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה: דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. ז וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת, וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל - בֵּלְטְשַׁאצַּר בֵּל הוא כינוי למַרְדוּךְ, אל מהמיתולוגיה הבבלית, ראש הפנתיאון הבבלי. אולי בֵּלְטְשַׁאצַּר הוא תרגום שמו מעברית לארמית, וכן לאחרים

להרחבה
, וְלַחֲנַנְיָה - שַׁדְרַךְ, וּלְמִישָׁאֵל - מֵישַׁךְ, וְלַעֲזַרְיָה - עֲבֵד נְגוֹ.

דניאל בפני נבוכדנצר, איור משנת 1906

ח וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ חשב מחשבות בלבו אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל יתלכלך (בעבירה, באכילת אוכל לא כשר) בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו, וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל שלא יכריח אותו לאכול. ט וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים. י וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל: "יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם, אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים נראים רע מחמת רעב, יותר - מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם, וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ". יא וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה: יב "נַס נסה נָא אֶת עֲבָדֶיךָ יָמִים עֲשָׂרָה, וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים זרעים, קטניות, ואולי הכוונה גם לפירות וירקות - וְנֹאכְלָה, וּמַיִם - וְנִשְׁתֶּה. יג וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִים המראה שלנו לעומת יתר הילדים (ותראה שהוא זהה) הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ. וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה תראה לנכון עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָ". יד וַיִּשְׁמַע לָהֶם לַדָּבָר הַזֶּה, וַיְנַסֵּם יָמִים עֲשָׂרָה. טו וּמִקְצָת ובסוף יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר, מִן כָּל אפילו יותר מיתר הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ. טז וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא לוקח אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם, וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים. יז וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה, אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה, וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת. יח וּלְמִקְצָת הַיָּמִים ובסוף 3 שנים (ר' לעיל פסוק ה) אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. יט וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כ וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת פי עשר (במידה גדולה פי 10, כמו "וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת" בבראשית מג לד) עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים המכשפים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ. כא וַיְהִי דָּנִיֵּאל דניאל היה נושא בתפקיד בחצר מלכי בבל עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות