קטגוריה:בראשית מא ב
והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הִנֵּ֣ה מִן־הַ/יְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּ/בְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַ/תִּרְעֶ֖ינָה בָּ/אָֽחוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְהָא מִן נַהְרָא סָלְקָן שְׁבַע תּוֹרָן שַׁפִּירָן לְמִחְזֵי וּפַטִּימָן בְּשַׂר וְרָעֲיָן בְּאַחְוָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְהָא מִן נַהֲרָא סַלְקַן שְׁבַע תּוֹרָתֵי שַׁפִּירָן לְמֵיחֲמֵי וּפַטִימָן בִּשְרָא וְרַעֲיָין בְּגוֹי גוּמַיָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וַהֲוָאָה רַעֲיָין בְּגוֹ גוּמַיָא: |
רש"י (כל הפרק)
"מן היאר עולות" - זהו עקרו של חלום לפי ששביעתן ורעיבתן מתוך גדלות הנהר ומתוך יבישותו
"יפות מראה" - סימן הוא לימי השובע שהבריות נראות יפות זו לזו שאין עין בריה צרה בחברתה
"באחו" - באגם מריש"ק (בלע"ז זומפף) כמו ישגא אחורשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
(ב). והנה מן היאר עולות: דרך ארץ לשתות הבהמות ביחד וחוזרות ועולות ורועות באחו:
באחו: מקום עשבים כדכתיב ישגא אחו בלי מים:אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"והנה מן היאור עולות" - בעבור כי ארץ מצרים תשתה מן היאור וממנו בא להם השובע והרעב ראה אותן עולות מן היאור והפרות סימן לחרישה והשבלים סימן לקציר כמו שאמר (להלן מה ו) אשר אין חריש וקציר ראה כי היאור לא עלה רק מעט ואין חריש ואשר יזרעו מעט במקומות הלחים יבא קדים רוח ה' וישרוף אותם כאשר ראה אותם שדופות קדים והנראה ממשמע הכתובים כי היה השובע בארץ מצרים לבדה כאשר נאמר (להלן פסוק כט) שבע גדול בכל ארץ מצרים וכן (להלן פסוק מח) אשר היו בארץ מצרים אבל הרעב היה בכל הארצות (להלן מב נד) וכן פתר יוסף וקמו שבע שני רעב ולא הזכיר בארץ מצרים ועל כן לא יכלו בשאר הארצות לקבוץ אוכל ואפילו אם שמעו הענין כי היה מפורסם מאד ואולי היה בחלום רמז מזה במה שהזכיר ותרענה באחו כי שם היה מרעיהן ומעמדן אבל הרעות אחרי אכלן את הטובות תתהלכנה בארץ ולא ידע פרעה עד אנה הלכו
"באחו" - אגם כמו ישגא אחו (איוב ח יא) לשון רש"י ואיננו נכון כי אחו שם העשב הגדל כמו היגאה גומא בלא ביצה ישגא אחו בלי מים עודנו באבו לא יקטף (איוב ח יא-יב) והנה איננו האגם ואולי ירצה לומר שיקרא העשב הנעשה באגמים על שם האגם והנכון שיהיה אחו שם כולל הדשא והעשב הנעשה על שפת הנהרות והאגמים ויהיה בי"ת באחו כמו בי"ת לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (משלי ט ה) כי על שפת היאור היו רועות כמו שאמר (בפסוק הבא) אצל הפרות על שפת היאור ואולי הוא מלשון אחוה בעבור היות מיני העשבים רבים גדלים יחדרבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
והנה מן היאר עלת שבע פרות: מחית ארץ מצרים היתה מן היאור הוא שכתוב (ישעיהו יט, ז): "ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו" וכתוב (ישעיהו יט, ח): "ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה", וכתוב (ישעיהו יט, ט): "ובשו עבדי פשתים שריקות", וכתוב (ישעיהו יט, י): "והיו שתתיה מדכאים גו'".
ותרעינה באחו: הב' נוספת כמו (משלי ט, ה): "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי", כי אחו הוא שם העשב עצמו כמו (איוב ח, יא): "ישגא אחו בלי מים", וטעמו ותרעינה אחו כי על שפת היאור היו רועות האחו:
וייקץ פרעה והנה חלום: היה לו לומר והנה חלומות כי שני חלומות היו חלום הפרות וחלום השבלים, אבל אמר חלום שהוא בעצמו היה מכיר כי שניהם ענין אחד אבל לא היה יודע פתרונם.מלבי"ם (כל הפרק)
כלי יקר (כל הפרק)
"והנה מן היאור עולות שבע פרות וגו'". לפי שבריאות הפרות תלוי בבריאות הבריות, כי מרעה אחד לבריות ולפרות, ובזמן שכלה לבהמה מן השדה כלה גם לאדם, כי מתחילה ונתתי לבהמתך ואח"כ ואכלת ושבעת, ועוד שאם אין הבהמה בריאה וטובה מי יחרוש בבקרים. ויפות מראה יכול להיות שקאי על עיני הפרות שהיו להם עינים יפות, וזה סימן לבריות שיהיו עיניהם יפים זה לזה, כי בזמן שעין בריה צרה בחברתה נראה הדבר בעינים, אם הוא רואה את חבירו בעינים שוחקות או בעינים זעומות דהיינו רעות מראה.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ראו: חלום פרעה
פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר
תאורים בחלום פרעה:
- פרות ---- "יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר" - לאומת - "רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר"
- שיבולים - "בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת" - - -- - - - - לאומת - "דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים"
תאורים בדברי פרעה ליוסף:
- פרות ---- "בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר" - לאומת - "דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר"
- שיבולים - "מְלֵאֹת וְטֹבוֹת" - - - - - - - - לאומת - "צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים"
ריבוי התאורים השונים הראה את התרגשותו של פרעה, אבל הרעיון המרכזי נשאר: טוב לאומת רע.
תאורים בדברי יוסף:
- פרות ---- "הַטֹּבֹת" - לאומת - "הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת"
- שיבולים - "הַטֹּבֹת" - לאומת - "הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים"
יוסף איחד את החלומות - המילה "הַטֹּבֹת" באה מחלום השיבולים בלבד, והמילה "הָרֵקוֹת" באה מחלום הפרות בלבד. בחירת המילים כבר מראה את הפתרון שיוסף עומד להציע. והשימוש, החלקי, במילים של פרעה מנע מפרעה לטעון שלא לזה הוא התכוון.
וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ
"עֹלֹת ... וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ ... עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן ... וַתֹּאכַלְנָה" - הצגת החלום כתהליך נמשך (סרט) ולא כתמונה אחת. פרעה הראה שזה תהליך שנמשך זמן, כל השאלה היתה בכמה זמן מדובר.
גם בחלום של שר המשקים ושר האופים, יוסף ראה בשלושת האשכולות ושלושת הסלים, משך של זמן ולא כמות.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מא ב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.