ביאור:בראשית טז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
א וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר. ב וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם: "הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת; בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה יוולד לה בן והוא יחשב כשלי, כנהוג בזמנם (ראה למשל לגבי רחל ובלהה ל, ג)". וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי. ג וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית, שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ האיש שלה (על פי המפיק באות ה'), בעלה לוֹ לְאִשָּׁה. ד וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר. וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ הפסיקה לכבד את שרה. ה וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם: "חֲמָסִי עָלֶיךָ צערי ממך! אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ. יִשְׁפֹּט מי ביננו צודק יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ". ו וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי: "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ, עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ". וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.
ז
וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר, עַל הָעַיִן במעיין 'הידוע' בְּדֶרֶךְ שׁוּר המובילה לשור, על גבול מצרים.
ח
וַיֹּאמַר: "הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, אֵי מִזֶּה מהיכן בָאת? וְאָנָה תֵלֵכִי"? וַתֹּאמֶר: "מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת".
ט
וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה: "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ".
י
וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה: "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב מפני שיהיה כל כך הרבה".
יא
וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה: "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי שָׁמַע יְהוָה אֶל עָנְיֵךְ.
יב
וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם אדם המתנהג כמו פרא, חמור בר - יָדוֹ בַכֹּל יהיו לו קשרים עם כולם וְיַד כֹּל בּוֹ וכולם ירצו להיות בקשר איתו, וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו ממזרח לכל קרוביו (ראה לקמן כה, יב-יח: "וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל ... וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם ... עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל") יִשְׁכֹּן".
יג
וַתִּקְרָא שֵׁם יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ: "אַתָּה אֵל רֳאִי האל הרואה את הכל, כולל את הצער שלי", כִּי אָמְרָה: "הֲגַם הֲלֹם כאן, במדבר (ולא רק בבית אברהם) רָאִיתִי ראיתי היתגלות של ה', אַחֲרֵי רֹאִי שראיתי סבל (מיד גם ראיתי את ישועת ה').
יד
עַל כֵּן קָרָא קראו אנשים לַבְּאֵר 'בְּאֵר לַחַי רֹאִי לה' המחייה את העולם ומשגיח עליו' - הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד.
טו
וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן, וַיִּקְרָא אַבְרָם על פי מה שהמלאך אמר להגר (בפסוק יא) שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר 'יִשְׁמָעֵאל'.
טז
וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם. {ס}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה'" מופיע 3 פעמים ברצף (פסוקים ט, י, יא) ללא מענה מהגר. כאשר מופיע במקרא "ויאמר ויאמר" ברצף ללא מענה מהצד השני בשיחה נהוג לפרש שהדובר חיכה קצת זמן, ולאחר שלא קיבל תשובה המשיך. כאן יתכן שהגר לא השתכנעה מהדברים, אך גם לא רצתה להתווכח עם המלאך. המלאך הבין זאת וכל פעם הוסיף משהו כדי לשכנע אותה.
"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם" (יב) - פרא |
- "וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי שָׁמַע יְהוָה אֶל עָנְיֵךְ" (פסוק יא) - 'ישמע-אל' בלשון עתיד, ואכן שמע אלוהים את קולו בהמשך: "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר" (כא, יז)