ביאור:איוב א

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: פרק זה מעומד ומפורש לפי פשוטו


איוב, בניו ובנותיו

א אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ מוזכרת באיכה ד כא כמקום מושבה של אדום, אִיּוֹב שְׁמוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. ב וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. ג וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד זוגות של בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת וַעֲבֻדָּה עבדים ושפחות רַבָּה מְאֹד, וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם שם של עם (בראשית כט א). ד וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ כל יום בביתו של אחד מהם, לפי תור קבוע, וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת (אחיתיהם) אַחְיוֹתֵיהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם. ה וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ הסתיים מחזור יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם שליחים שציוו על בניו להטהר וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם, כִּי אָמַר אִיּוֹב "אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ ומתוך שיכרות קיללו (לשון סגי נהור) אֱלֹהִים בִּלְבָבָם". כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל הַיָּמִים כל חייו (מחנך את בניו ליראת ה', ומכפר ליתר ביטחון על חטאיהם. ומכאן שמותם בהמשך הסיפור לא ארע בגלל חטא שלו.). {פ}

ה' נותן לשטן רשות לבחון את נאמנותו של איוב

ו וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים המלאכים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה, וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם. ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן: "מֵאַיִן תָּבֹא?", וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר: "מִשּׁוּט מלשוטט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ". ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן: "הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב, כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע". ט וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר: "הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים? י הֲלֹא (את) אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ הקפת בגדר למולו וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב, מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ. יא וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ אל מול פניך (בחוצפה) יְבָרֲכֶךָּ יקלל אותך". יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן: "הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ, רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ". וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְהוָה.

פסל איוב של נתן רפופורט ביד ושם בירושלים (1968)
איוב מוכה באסונות: צאנו ובקרו, עבדיו וילדיו מתים, אבל הוא לא מתלונן כלפי ה'

יג וַיְהִי הַיּוֹם, וּבָנָיו וּבְנֹתָיו אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר. יד וּמַלְאָךְ שליח בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר: "הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת, וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם. טו וַתִּפֹּל שְׁבָא התקיפו שודדים ממלכת שבא וַתִּקָּחֵם לקחו את הבקר והאתונות, וְאֶת הַנְּעָרִים העבדים הִכּוּ לְפִי חָרֶב, וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ". טז עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא השליח הראשון עוד לא סיים את דבריו וכבר נכנס שליח שני, וַיֹּאמַר: "אֵשׁ אֱלֹהִים גדולה נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם כגון מכת ברק וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם, וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ". יז עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, וַיֹּאמַר: "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים התקיפו משלושה כיוונים, וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב, וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ". יח עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר: "בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר. יט וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ, וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ". כ וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז גזר את שערותיו (מנהג צער ואבלות) אֶת רֹאשׁוֹ, וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ השתחווה לה'. כא וַיֹּאמֶר: "עָרֹם (יצתי) יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה. יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח, יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ". כב בְּכָל זֹאת אלו, בכל המסופר לעיל לֹא חָטָא אִיּוֹב, וְלֹא נָתַן תִּפְלָה מחווה שלילית לֵאלֹהִים. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

ראו גם