קטגוריה:בראשית מא יג

תרגום

כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה

שר המשקים מצהיר בשבועה לפני פרעה, אלוהי מצרים, שיוסף פתר את החלומות בצורה מדויקת ביותר וכן היה.
שר המשקים ערב בחייו: שיוסף כשר לתפקיד, לא יבייש את פרעה או ירגיז אותו, ויצליח לפתור את החלומות של פרעה.

כֵּן הָיָה

המילה "כֵּן" היא מילה בעלת עוצמה רבה ביותר, פקודת אלוהים או מלכות.

• "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וַיְהִי כֵן" (ביאור:בראשית א ז)
• "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים, כֵּן עָשָׂה" (ביאור:בראשית ו כב)
• " וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" (ביאור:בראשית יח ה)
• " וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן, וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" (ביאור:בראשית כט כח)
• במגילת אסתר המילה "כֵּן" פונה רק לדברי מלכות.

וכך הוא רומז - כן היה, וכן יהיה.

אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה

גדולתו של יוסף וכישוריו מסתכמים במשפט הזה. אחרי ההצהרה הזו של שר המשקים, פרעה לא שואל יותר ומיד: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף" (ביאור:בראשית מא יד).
החלטתו השרירותית של פרעה לתלות אחד, ולהשיב לכנו את השני, למרות שהוא קצף על שניהם ביחד, על מעשה אחד, והם חטאו במידה זהה, הוכיחה לפרעה שפתרונו של יוסף בא מהשמים, כי כל עבדיו והוא עצמו לא ידעו בדיוק למה הוא עשה כך.

פרעה ידע שאחד משני השרים הוא חלש אופי והושפע על ידי השני. פרעה לא ידע איך לזהות את האיש החלש. יוסף זיהה ששר המשקים הוא חלש, כי חלומו של שר המשקים היה חלום טוב, אבל בגלל שחלומו של שר האופים היה חלום רע, גם שר המשקים נעשה זועף. כאשר יוסף הסביר לשר המשקים שחלומו הוא חלום טוב, יוסף ניתק את התלות הנפשית של שר המשקים בשר האופים, וכך במשתה שר המשקים היה שמח, ושר האופים היה עצוב, והמלך הבין ששר האופים הוא הדומיננטי, והוא זה שחטא לו ושר המשקים החלש רק הצטרף ולא הבין מה הוא עשה.

פרעה התרשם מאוד

פרעה התרשם שיוסף ידע ששר המשקים יושב לתפקידו ושר המאופים יומת, כאשר פרעה עצמו לא ידע מי מהשנים פשע נגדו, והשני הוא רק חלש אופי שהלך בעקבותיו. פרעה הבין שדברי יוסף גרמו לאמת להתגלות כאשר שר האופים היה עצוב ומדוכא כאדם שפשעו התגלה.