ביאור:בראשית מד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית מד)
א וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר: "מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל, כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת, וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ. ב וְאֶת גְּבִיעִי, גְּבִיעַ הַכֶּסֶף, תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן, וְאֵת כֶּסֶף שִׁבְרוֹ", וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר.
| האחים מגלים את גביע הכסף באמתחת בינימין. אלכסנדר איבנוב, 1833 |
ג
הַבֹּקֶר אוֹר זרחה השמש, וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ, הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.
ד
הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר, לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ: "קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים, וְהִשַּׂגְתָּם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?
ה
הֲלוֹא זֶה הגביע הזה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ, וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ עושה קסמים באמצעותו, לדעת דברים נסתרים - הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם".
ו
וַיַּשִּׂגֵם, וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
ז
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה!
ח
הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ, הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן, וְאֵיךְ ולכן אין זה עולה על הדעת ש נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב.
ט
אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ אצלו הגביע מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת, וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים".
י
וַיֹּאמֶר: "גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא כך אומנם היה צריך להיות הדין, אך אני אקל עליכם, אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם".
יא
וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה, וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ.
יב
וַיְחַפֵּשׂ, בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן.
יג
וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם, וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה.
יד
וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף, וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם, וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה.
טו
וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף: "מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם? הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי אנשים גדולים נחשבו בזמנו כבעלי כוחות על-טבעיים".
טז
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה: "מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי? מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק? הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ".
יז
וַיֹּאמֶר: "חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת - הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם". {ס}
|
פרשת ויגש
|
יח וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה שהתחייב ליעקב שהוא יחזיר את בינימין (לעיל מג, ח) וַיֹּאמֶר: "בִּי בבקשה אֲדֹנִי! יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ, כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. יט אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר: 'הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח?'. כ וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי: 'יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן, וְאָחִיו מֵת, וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ, וְאָבִיו אֲהֵבוֹ'. כא וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ: 'הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו ואטפל בו'. כב וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי: 'לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו, וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת אביו'. כג וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ: 'אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם, לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי'. כד וַיְהִי כִּי עָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ אָבִי, וַנַּגֶּד לוֹ, אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי. כה וַיֹּאמֶר אָבִינוּ: 'שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל'. כו וַנֹּאמֶר: 'לֹא נוּכַל לָרֶדֶת - אִם יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ, כִּי לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ יוסף וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ'. כז וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ: 'אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי. כח וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר `אַךְ טָרֹף טֹרָף`, וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה. כט וּלְקַחְתֶּם ואם תיקחו גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה'. ל וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ, וְנַפְשׁוֹ ובגלל שנפשו של יעקב קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ של בנימין, לא וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר, וָמֵת, וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה. לב כִּי ודווקא אני מדבר אליך כי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר: 'אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים'. לג וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר במקום בינימין עֶבֶד לַאדֹנִי, וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו. לד כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי, פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי".
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- פסוק יח: "וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה" מוטעם ב"קדמא ואזלא, רביעי" ובתרגום לעברית: התקדם והלך הרביעי (יהודה הרביעי בבנים). (הגר"א)
- ראו פרק זה בבמהדורת הביאור המעומדת