ביאור:בראשית נ

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)


יעקב נחנט ונקבר במערת המכפלה
איור של חניטה במצרים

א וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו, וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק לוֹ. ב וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו, אֶת הָרֹפְאִים, לַחֲנֹט אֶת אָבִיו. וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל. ג וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים ימי מלאכת החניטה - תקופה שבה סופדים למת אך לא בוכים, וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם.

ד וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ, וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם, דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר: ה אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר: 'הִנֵּה אָנֹכִי מֵת עומד למות, ולאחר שאמות, אבקש ש-, בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן - שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי', וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה". ו וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: "עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ". ז וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם. ח וְכֹל בֵּית בניו ומשרתיו יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו. רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. ט וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב, גַּם פָּרָשִׁים, וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד. י וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד גורן מוקפת בשיחי אטד. ניתן לזהותה עם בית חוגלה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מערבית לנהר הירדן, וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד, וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. יא וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ: "אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם" - עַל כֵּן קָרָא הכנעני שְׁמָהּ 'אָבֵל מִצְרַיִם' אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. יב וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ, כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם: יג וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא.

יוסף מרגיע את האחים שהוא לא יעניש אותם

יד וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו. טו וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם שיעקב מת, ואולי כעת יוסף לא יחשוש לנקום באחיו, וַיֹּאמְרוּ: "לוּ אולי יִשְׂטְמֵנוּ ישנא אותנו יוֹסֵף, וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ". טז וַיְצַוּוּ ושלחו שליחים אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: "אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: יז כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף: 'אָנָּא שָׂא סְלַח נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם, כִּי אם כי רָעָה גְמָלוּךָ', וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ". וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו. יח וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ: "הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים". יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף: "אַל תִּירָאוּ, כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי האם אני אהיה במקום ה', להעניש על חטאים?? כ וְאַתֶּם ואמנם אתם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים אבל הכל היה מתוכנן מאת ה' חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה שהמצב יהיה כפי שהוא היום לְהַחֲיֹת שאציל ממות ברעב את כל יושבי הארץ עַם רָב. כא וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ, אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם". וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם.

קבר יוסף בשכם, צילום מהמאה ה-19
מותו של יוסף

כב וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו, וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים. כג וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים נכדים (נינים ליוסף) - גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף. כד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: "אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד יזכור אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב". כה וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם - וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה מכאן, ממצרים (ואכן משה העלה את עצמותיו: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ וכו'" - שמות יג יט) ". כו וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים, וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם. {ש}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • כיצד אומר יוסף לפרעה בשם יעקב: "אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר: הִנֵּה אָנֹכִי מֵת, בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן..." (פסוק ה) - הרי יעקב ביקש להקבר במערת המכפלה (בראשית מט ל) שניקנתה על ידי אברהם (ואין לפרש שהכוונה היא לחלקה שקנה יעקב בשכם (בראשית לג, יח) ונקבר בה יוסף (יהושע כד, לב))? אפשר להסביר שהכוונה היא אכן למערת המכפלה, ויוסף הציג את הדברים לפרעה כאילו יעקב קנה את החלקה כדי להדגיש את החשיבות שיעקב יקבר שם ולא במצרים.
  • כבר בפרק זה אנו רואים שבהדרגה ישראל משתקעים במצרים. השעבוד עדיין לא התחיל, אבל הם אינם יכולים לחזור לכנען כרצונם:
    • "וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה... דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה" (ד) - יוסף צריך לבקש רשות מפרעה לצאת לקבור את אביו, ולא יכול אפילו לפנות ישירות לפרעה.
    • "רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (ח) - מזכיר את דברי פרעה למשה: "לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה', רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג" (שמות י כד).
    • "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת" (כד) - כפי שאכן יבשר ה' למשה: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם" (שמות ג טז)
יעקב ביקש שיקברו אותו בכנען, ולעומתו יוסף ביקש שישמרו את עצמותיו לכשיחזרו. שתי פעולות אלו חיזקו את הקשר בין העם לארץ בתקופת בגלות: קבורת יעקב תזכיר להם את ארץ אבותיהם ומקום קבורתם. צוואת יוסף לקבורת עצמותיו תהווה חלק מהתקווה לגאולה. (על פי שרון רימון, "יוסף - מגלות לגאולה", באתר תורת הר עציון)