ביאור:ויקרא א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא א, למהדורה המעומדת)
|
פרשת ויקרא
|
א וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה - מִן הַבְּהֵמָה בניגוד לעוף (פסוק יד), וישנן שתי אופציות: בקר - פרות (בלשון חז"ל: בהמה גסה) וצאן - כבשים ועיזים (בהמה דקה) מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם.
ג
אִם עֹלָה קרבן העולה באש, והכוונה היא לעולת נדר (הרי עלי עולה) או עולת נדבה (הרי זה לעולה) קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר, זָכָר תָּמִים בלי כל מום יַקְרִיבֶנּוּ. אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מול פתח המשכן, על מזבח העולה (ר' פסוק ה) יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ מתוך רצונו הטוב של המקריב (או: כדי להיות רצוי, למצא חן בעיני ה' - כפי שכתוב בפסוק הבא) לִפְנֵי יְהוָה.
ד
וְסָמַךְ יָדוֹ נשען בכל כוחו בשתי ידיו עַל רֹאשׁ הָעֹלָה, וְנִרְצָה לוֹ והקרבן יהיה רצוי למענו לְכַפֵּר עָלָיו.
ה
וְשָׁחַט מביא הקורבן או מישהו אחר (לאו דוקא כהן) אֶת בֶּן הַבָּקָר בקר צעיר לִפְנֵי יְהוָה. וְהִקְרִיבוּ יביאו, יקרבו בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם, וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
ו
וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה, וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ.
ז
וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ.
ח
וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים, אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר החֵלֶב, השומן, עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ.
ט
וְקִרְבּוֹ קיבתו ומעיו וּכְרָעָיו ורגליו יִרְחַץ בַּמָּיִם. וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה, אִשֵּׁה קרבן הנשרף באש רֵיחַ נִיחוֹחַ הגורם לנחת לַיהוָה. {ס}
| מיצג במרכז המבקרים של מרכז דוידסון. לחץ על התמונה להגדלתה |
י
וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ, מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה, זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ.
יא
וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה בצד המזבח, צד העזרה שמצפון למזבח לִפְנֵי יְהוָה. וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
יב
וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו, וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ.
יג
וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם. וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. {פ}
יד
וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַיהוָה, וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים תור הוא ציפור ממשפחת היוניים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה, אֶת קָרְבָּנוֹ.
טו
וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק יחתוך מן העורף (בציפורן בוהן יד ימין) אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, וְנִמְצָה ייסחט דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.
טז
וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ הזֶפֶק, איבר דמוי צינור, בעל דפנות דקיקות, המשמש לאחסון מזון לפני עיכולו בְּנֹצָתָהּ עם העור והנוצות, וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל ליד הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה במזרח, אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן המקום אליו שופכים את אפר המזבח.
יז
וְשִׁסַּע אֹתוֹ יקרע את העוף באמצע בִכְנָפָיו עם כנפיו (לא צריך למרוט אותן), לֹא יַבְדִּיל ואין צורך להפריד לגמרי. וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- לפי הדעה המקובלת, הקורבן נקרא "עולה", משום שבניגוד לכל שאר הקורבנות – בשר העולה עולה כליל ונשרף באש על המזבח, ואין בו חלקים שנאכלים לכהנים או לבעלי הקורבן.
