קטגוריה:בראשית מא כה
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה
המהדורה המנוקדת: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה חֶלְמָא דְּפַרְעֹה חַד הוּא יָת דַּייָ עֲתִיד לְמֶעֱבַד חַוִּי לְפַרְעֹה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יוֹסֵף לְפַרְעה חֵילְמָא דְפַרְעה חַד הוּא מַה דַיְיָ עָתִיד לְמֶעֱבַד תָּנֵי לְפַרְעה: |
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(כה - כח) השאלות (כה - לה) למה כפל אשר האלהים עשה הגיד לפרעה, אשר האלהים עשה הראה את פרעה: מי בקש מידו ליעץ עצה ירא פרעה איש נבון וחכם שע"ז לא שאלוהו, ולמה כפל ירא פרעה יעשה פרעה, וכפל וחמש את ארץ מצרים ויקבצו את כל אכל ויצברו בר וחזר ופירש אכל בערים שכל זה כפול:
"חלום פרעה." יוסף הניח ג' הנחות הפך החרטומים. א] שהם פתרוהו לשני חלומות והוא אמר שהוא חלום אחד. ב] הם אמרו שמורה על דברים פרטיים מאשר יקרה לפרעה מצד שהוא איש פרטי, ויוסף אמר שמורה על דבר כללי, שעז"א "אשר האלהים עשה" בענינים כלליים "הגיד לפרעה", מצד שהוא מלך מושל על עמים רבים. ג] הם פתרוהו שלא כפשוטו רק שהוא משל וחידה, ויוסף אמר שהוא כפשוטו שמורה על תבואה כפשטות השבלים הטובות והרעות, ועז"א "הגיד לפרעה", כמגיד דברים כפשוטן מבלי משל וחידה, שזה לא יקרא הגדה, ור"ל שהחלום הבא ע"י כח המדמה, כל דבר מורה ענין אחר, וכן המדמה מרכיב דמיונותיו בדרך משל וחידה, כמו מקל שקד אני רואה, סיר נפוח אני רואה, אבל ההודעה האלהית באה על ענין כולל ובלא משל וחידה, ובאשר בכל דבר שיעשה האלהים תצא תחלה הגזרה מאתו בעולם העליון בסוד מלאכיו ולפעמים תהי' הגזרה לימים רבים, כמ"ש כי לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא, ואח"כ בבא העת שתצא הגזרה אל הפועל יראוה הנביאים בחוש בעין הנבואיי, ע"ז נכפל החלום. וז"ש תחלה "אשר האלהים עשה הגיד לפרעה", היינו שהגיד לו הגזרה שנגזרה בסוד מלאכיו שהוא החלום הראשון מהפרות, ואח"כ הראה לו בפועל שכבר הוכן שיבא הרעב בפועל תיכף, וראהו בחוש בחלום השבלים, ועז"א "אשר האלהים עשה הראה את פרעה," ועז"א "ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב," ר"ל שיהיו תיכף כי כבר יצא הדבר לעולם השפל וקנה הויה ומציאות:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא כה.
חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא
אֶחָד הוּא
במשפט קצר "חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא" יוסף פתר חצי מהבעיה. כל זה חלום אחד וכל חלק משלים ומסביר את המקביל לו.
יוסף למעשה השתמש בדברי פרעה:
- פרעה עצמו קרא לחלומו: "בַּחֲלֹמִי" (ביאור:בראשית מא יז) ביחיד. כלומר פרעה הבין שזה חלום אחד ולא יהיה קשה לשכנע אותו בזה.
- פרעה בדבריו ליוסף השמיט את העובדה שהוא הקיץ בבהלה, ככתוב: "וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית" (ביאור:בראשית מא ה), ואת העובדה שהוא הקיץ בשנית (ביאור:בראשית מא כד), וכך נתן הרגשה שכל זה היה חלום אחד, והוא הקיץ רק פעם אחת בסוף.
- החלומות כל כך זהים שקשה להתעלם ולא לאחד אותם, ולפשט את התאורים המנופחים של הטוב והרע.
- מימד הזמן בשני החלומות הוא זהה, והכמויות הן זהות - שבע ושבע, שבע ושבע (שתי זוגות של שבע).
אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה
יוסף מהלל את פרעה שאלוהים מדבר איתו ישירות. שפרעה הוא המנהיג של העם והוא קיבל את המסר.
שפרעה צדק שהוא דרש פתרון מאנשיו, ולמזלו הוא עשה נכון כי אחרת הוא היה סובל מצרות.
שיועציו של פרעה הם לא רגישים למצב העם, ולא חושבים יום ולילה איך לשפר ולשמור על פרעה ועמו.
יוסף מסביר שאלוהים עומד לעשות משהו חשוב, ולפרעה יש אפשרות להתעלם מזה, או למצוא פתרון שיקל עליו לעבור בשלום את מה שעומד לקרות.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 4 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 4 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- בראשית מא כו (5 דפים)
- בראשית מא כז (5 דפים)
- בראשית מא כח (4 דפים)
דפים בקטגוריה "בראשית מא כה"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.