ביאור:בראשית יא
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
_-_Google_Art_Project_-_edited.jpg)
| ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1563 |
א
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים ורעיונות משותפים אֲחָדִים.
ב
וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם למזרח, וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה הבחינו באיזור מישורי, שהיה פורה במידה רבה עד כדי שהיה כדאי להפסיק לנדוד ולהתיישב שם בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר נמצאת בין נהר הפרת והחידקל וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
ג
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה בכיבשן אש", וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה שהכינו בתנור לְאָבֶן כמו אבן חצובה (שלא הייתה באיזור) וְהַחֵמָר זפת הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר להדביק את הלבנים אחת לשניה.
ד
וַיֹּאמְרוּ: "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם מרכז בולט, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ".
ה
וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.
ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה: "הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם גרם להם להתחיל לעשות זאת לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת שלא להתפזר בעולם (בניגוד לציווי: "פרו ורבו ומילאו את הארץ").
ז
הָבָה נֵרְדָה ארד (ה' מתייחס לעצמו בלשון רבים) וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ יבינו אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ".
ח
וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.
ט
עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ 'בָּבֶל', כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. {פ}
י
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם: שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד, שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל.
יא
וַיְחִי שֵׁם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
יב
וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת שָׁלַח.
יג
וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
| שרידי הזיגוראט צ'וגהא זנביל באתר הארכאולוגי ליד העיר שושן שבעיראק. זיגוראט הוא סוג של מגדל שהוקם במיוחד במסופוטמיה בממלכות שומר, אכד, בבל ואשור, החל מ-2,500 שנה לערך לפנה"ס. מטרת בניית הזיגוראט הייתה פולחנית ונועדה להנציח את השליט וליצור מיזם בו היו שותפים והתגאו כל תושבי העיר. הוא שימש כמעין סולם שבו יכולים לרדת האלים מהשמים אל הארץ, וכן בני האדם יכולים להתקרב על ידו אל האלים. |
יד
וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת עֵבֶר.
טו
וַיְחִי שֶׁלַח אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
טז
וַיְחִי עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת פָּלֶג.
יז
וַיְחִי עֵבֶר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
יח
וַיְחִי פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת רְעוּ.
יט
וַיְחִי פֶלֶג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
כ
וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת שְׂרוּג.
כא
וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
כב
וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת נָחוֹר.
כג
וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת נָחוֹר, מָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
| המחשת הדורות משם בן נח עד יעקב ותקופת חייהם |
כד
וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח.
כה
וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. {ס}
כו
וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן.
כז וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח, תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן, וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט. כח וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי עוד בחיי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ משפחתו, ולא כמו בעברית החדשה בְּאוּר כַּשְׂדִּים.
| אור כשדים - ראה בערך "אור" בויקיפדיה |
כט
וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים; שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.
ל
וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה, אֵין לָהּ וָלָד.
לא
וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ, וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן באמצע הדרך לכנען (ראה מפה בפרק הבא) וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
לב
וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- מה היה החטא של "דור הפלגה" בבניית מגדל בבל? פירשנו שהם רצו להישאר מרוכזים במקום אחד בניגוד לברכת\ציווי ה' "פרו ורבו". רש"י מביא את המדרש על כך שהם רצו להילחם בה' או לחזק את השמיים כך שלא ירד שוב מבול, וראה הסברים נוספים במאמר פרשת מגדל-בבל על-פי הפשט.
- מדרש חז"ל מביא את הרקע ליציאתו של תרח מאור כשדים בשני סיפורים מפורסמים: ניפוץ הפסלים בחנותו של תרח על ידי אברהם, והוויכוח של אברהם עם נמרוד שהסתיים בכך שנמרוד השליך את אברהם לאש ואברהם ניצל בנס. נראה שחז"ל קיבלו השראה מסיפור ניפוץ הפסילים על ידי גדעון (שופטים ו), וסיפור נפילת חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש (דניאל ג). בין אברהם לגדעון ניתן למצא מספר מקבילות: מספר הלוחמים על ידו ניצח צבא גדול דומה (בראשית יד - שופטים ז), הטקטיקה: התקפה בלילה מכמה חזיתות, וכן מטרת הקרב: אברהם כדי להציל את לוט, וגדעון כדי לגלות מה עלה בגורל אחיו שנהרגו בתבור (שופטים ח יח). לגבי ההשוואה לסיפור השלכת חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש על ידי נבוכדנצר, ניתן להשוות בין דור הפלגה שניסו לאחד את כל האנושות תחת מגדל אחד, לנבוכדנצר שרצה למלוך על כל העולם. ה' הפיץ את אנשי דור הפלגה בעולם, ותרח היה עוד אחד מאותם שהופצו. אך לבנו היתה עוד מטרה במסע זה: "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לב ח) - להגיע לארץ הקודש. (על פי הרב יעקב מדן, תורת עציון 96)
- "תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" (כז) - הנכד נקרא על שם סבו – תרח קורא לבנו נחור, כשמו של אביו. הוא עושה זאת בחיי אביו, כפי שנוהגים בחלק מעדות ישראל. מדוע לא קרא תרח לבנו הגדול בשם אביו? הרי כך מקובל לעשות, כדי לכבד את האב. אם נתבונן בדברים, נגלה שהיתה זו מתנה שנתן תרח לנחור לרגל יום הולדתו המאה. הכיצד? כשנחור היה בן 29 הוא הוליד את תרח, וכשתרח היה בן 70 הוא הוליד את אברהם. נחור היה אז בן 99. בגמרא אמרו (סנהדרין סט ב): "אברהם גדול מנחור שנה, ונחור גדול מהרן שנה". נמצא, שנחור בנו של תרח, נולד כשנחור אביו של תרח היה בן מאה. לרגל הגיעו לגיל מאה כיבד תרח את אביו וקרא לבנו בשמו. (על פי הרב יהושע ויצמן)
