קטגוריה:דניאל ב י
נוסח המקרא
ענו כשדיא [כשדאי] קדם מלכא ואמרין לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי
עֲנוֹ כשדיא [כַשְׂדָּאֵי] קֳדָם מַלְכָּא וְאָמְרִין לָא אִיתַי אֲנָשׁ עַל יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל קֳבֵל דִּי כָּל מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל חַרְטֹּם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי.
עֲנ֨וֹ כשדיא כַשְׂדָּאֵ֤י קֳדָם־מַלְכָּא֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י אֱנָשׁ֙ עַל־יַבֶּשְׁתָּ֔א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה כׇּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כׇּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְכׇל־חַרְטֹ֖ם וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי׃
עֲנ֨וֹ כשדי/א [כַשְׂדָּאֵ֤/י] קֳדָם־מַלְכָּ/א֙ וְ/אָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י אֲנָשׁ֙ עַל־יַבֶּשְׁתָּ֔/א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔/א יוּכַ֖ל לְ/הַחֲוָיָ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְ/שַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִ/דְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְ/כָל־חַרְטֹּ֖ם וְ/אָשַׁ֥ף וְ/כַשְׂדָּֽי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"כל קבל" - כל כנגד כלומר תשובתינו זו אמת היא לעומת שלא היה מלך מעולם ששאל דבר כזה
"מלה כדנה" - דבר כזה
"ואשף" - הדוחק במזלמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ענו" - השיבו הכשדים לפני המלך ואמרו
"לא איתי" - לא יש איש על הארץ אשר דבר המלך יוכל להגיד
"כל קבל" - כל כנגד ר"ל בעבור שדבר זה הוא מן הנמנע
"די כל" - אשר בעבור גודל הקושי כל מלך ושר ושליט דבר קשה כזאת לא שאל לכל חרטום וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(י - יא) השאלות (י - יא) למה כפל לא איתי אנש די מלת מלכא יוכל להחויה ומלתא די מלכא שאל יקירא?:
"ענו הכשדים לפני המלך ויאמרו לא יש איש על האדמה שיוכל להגיד דבר המלך, באשר כל מלך רב ומושל דבר כזה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי, והדבר אשר המלך שואל כבד, ולא יש אחד שיוכל להגידה לפני המלך רק האלהים הבלתי גרים עם בני בשר." אמרו לו, שהדבר שהוא שואל יש בו קושי משני פנים. א] שגם אם היה שואל מאתם שיגידו לו דברי סתר אשר למלך שהמלך יודע אותם, היה זה דבר קשה, ב] וכ"ש ששואל שיגידו לו דבר שנעלם גם מהמלך בעצמו, ואיננו עוד במציאות במחשבתו, והנה הכשדים האמינו שיש אלהות שיש להם מדור וקורבה עם בני בשר ושוכנים באויר קרוב אל בני אדם, והם היודעים מחשבות בני אדם ומודיעים אותם אל הדבק אצלם, ויש אלהות שנפרדים מבני אדם לגמרי, בני אלים אשר משכנם בשמים, וע"ז אמרו שלדעת מחשבות בני אדם, הגם שזה יוכל לדעת מי שיש להם ריעות והתחברות עם בני אלים אמצעים שדרים עם בני בשר, בכ"ז לא יוכלו לדעת זאת החרטומים והאשפים והכשדים שאין ענינם עם האלהות רק עם חכמת הטבע ומשפטי הכוכבים, וז"ש לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יכול להחויה, שגם זאת שיגיד דבר המלך, ר"ל יתר דברי המלך הנודעים אל המלך, לא יוכל להגיד איש הגר על היבשה רק בני אלים השוכנים באויר למעלה מן היבשה, והביאו ראיה לזה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלתא כדנא לא שאל לכל חרטם אשף וכשדי, וא"כ הסכימו כולם שהוא דבר בלתי אפשר רק למי שי"ל ריעות עם בני אלהים, לא לחרטומים ואשפים, "ומלתא די מלכא," אולם הדבר שהמלך שואל מאתנו, להגיד לו דברים שגם הוא אינו יודע אותם, "הוא יקירא" שזה לא ידעו גם אלים האמצעים והמתחברים עמהם, כי זאת "אחרן לא איתי די יחוינא להן אלהין" העליונים "די מדרהון עם בשרא לא איתוהי", רק האלהים שבשמים שאין לו שום ריעות והתחברות אל בני אדם, שהם יודעים גם דברים כאלה, והאלהים אלה לא יגלו לבני בשר את חפציהם, ולכן הוא דבר נמנע בכלל אף לנביאים המתהלכים לפני האלהים, וחז"ל פי' שאמרו שהדבר יקירא שצריך נבואה, ואהרן לא יש שישאל באורים ותומים. לדעתם הודו שלישראל היה סגולה זאת להשיג דבר נבואה מאלהים עליון אשר בשמים וזה לא נמצא עוד אחר חורבן הבית שנסתלקה שכינה, ופי' שלכן קצף על כולם על שנתנו עצה להחריב את בהמ"ק:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עָנוּ הַכַּשְׂדִּים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאוֹמְרִים: אֵין אָדָם עַל הַיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ יוּכַל לְהַגִּיד, כָּל עֻמַּת שֶׁכָּל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְשַׁלִּיט, דָּבָר כָּזֶה לֹא שָׁאַל מִכֹּל חַרְטֹם, אַשָּׁף וְכַשְׂדִּי.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב י.
עָנוּ הַכַּשְׂדִּים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאוֹמְרִים
אֵין אָדָם עַל הַיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ יוּכַל לְהַגִּיד
נאמר שהמלך הזמין את "לַחַרְטֻמִּים, וְלָאַשָּׁפִים, וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים" (ביאור:דניאל ב ב). סביר שהרשימה כוללת את כל סוגי הקוסמים למיניהם. "הַכַּשְׂדִּים" היו עם שחי בצפון ומרכז עירק והיתה להם ממלכה גדולה. שליטי בבל התאחדו עם הכשדים ומרדו באשורים.
לא ברור האם "הַכַּשְׂדִּים" גם הם היו קוסמים או שהם רק היו חכמים ומדינאים חשובים בממלכת נבוכדנצר בבל. אבל הכשדים האלה עצמם משייכים את עצמם לקבוצת: "לְכָל חַרְטֹם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי".
הם עונים ראשונים, ולא פותחים במילות כבוד להוד מעלתו המלך ירום הודו, כפי שאמרו בתחילת השיחה: "הַמֶּלֶךְ, לְעוֹלָמִים חֱיֵה! אֱמֹר אֶת הַחֲלוֹם לַעֲבָדֶיךָ" (ביאור:דניאל ב ד). בהמשך הם אפילו טוענים נגד המלך הגדול, שהיו הרבה מלכים בעבר, מלכים גדולים כמוהו ואולי אפילו יותר, ואף אחד לא דרש מיועציו לענות לשאלה כזאת.
הם פותחים בתלונה נגד המלך: "אֵין אָדָם עַל הַיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ יוּכַל לְהַגִּיד". למעשה דבריהם אמת, לא קיים אדם שיכול להגיד למלך מה הוא חלם. המלך מודע לזה, ולכן הוא רוצה לוודא שיש להם כוחות עליונים ולא שהם סתם שרלטנים החיים על חשבונו ואין אלוה שמנחה אותם.
כָּל עֻמַּת שֶׁכָּל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְשַׁלִּיט, דָּבָר כָּזֶה לֹא שָׁאַל מִכֹּל חַרְטֹם, אַשָּׁף וְכַשְׂדִּי
הם ממשיכים ומנסים לשים את המלך במקומו, ולטעון שהוא לא היחיד בעולם השליטים. שהיו בעבר שליטים חכמים, גדולים וחזקים כמוהו, או קטנים ממנו, או גדולים ממנו. ומכוון שאף אחד לא שאל שאלה כזאת, גם לו אין רשות לדרוש מהם תשובה, ולאיים במוות.
הכשדים מדברים כאילו שמעמדם חזק והם לא חוששים מאיומי המלך. אחרי תשובת המלך החריפה הכשדים לא מדברים יותר, ונאמר: "וְהַדָּת יָצְאָה, וְהַחֲכָמִים נֶהֱרָגִים" (ביאור:דניאל ב יג), אבל לא ברור עם הכשדים היו כלולים בחכמים האלה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב י"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.