קטגוריה:דניאל ב ה
נוסח המקרא
ענה מלכא ואמר לכשדיא [לכשדאי] מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון
עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לכשדיא [לְכַשְׂדָּאֵי] מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן.
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לכשדיא לְכַשְׂדָּאֵ֔י מִלְּתָ֖ה מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֙נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן׃
עָנֵ֤ה מַלְכָּ/א֙ וְ/אָמַ֣ר ל/כשדי/א [לְ/כַשְׂדָּאֵ֔/י] מִלְּתָ֖/א מִנִּ֣/י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֙/נִי֙ חֶלְמָ֣/א וּ/פִשְׁרֵ֔/הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּ/בָתֵּי/כ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"הן לא תהודעונני חלמא ופשריה" - אם לא תודיעוני החלום ופתרונו
"הדמין תתעבדון" - לאברים תתחתכו והרבה יש בגמרא הדומי הדמוה במסכת גיטין
"נולי" - אשפה
"יתשמון" - לשון וישם יהון שומות לאשפותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אזדא" - הלכה ובדרז"ל ואזדא לטעמיה
"הדמין" - בתרגם יונתן הוא ענין נתחים
מצודת דוד
"מלתה וגו'" - הדבר הלך ממני ר"ל שכחתי דברי החלום
"הן לא וגו'" - אם לא תודיעו לי החלום
"הדמין וגו'" - לנתחים תהיו נעשים
"ובתיכון וגו'" - בתיכם יושמו לאשפות ומקום נוולמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ד) השאלות (ד - ח) מ"ש חלמא אמר, הוא דברי סכלות, הלא אמר להם שרוצה לדעת את החלום מפני שאינו יודע אותו, ואם לא הבינו דבריו איך ענו שנית שיאמר החלום והוא אינו זוכרו?, בפסוק ה' תפס לשון הודעה ובפסוק ו' לשון החויה?:
(ה) "ענה, המלך ענה ואמר להכשדים הדבר הלך ממני" ר"ל לא כמו שאתם חושבים שאני בעצמי יודע את החלום ואני רוצה לנסות אתכם, לא כן כי החלום הלך מזכרוני, ואל תחשבו שיהיה די לי אם תאמרו הפתרון לבד בלא החלום, "שאם לא תודיעוני את החלום ואת פתרונו תחתכו לחתיכות," (או ר"ל שיחתכו מכם איברים לאות גנאי ובושת), " וביתכם יושם לבית מחראות," כי בזה ידעתי שאתם מרמים אותי בכזב:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר אֶל הַכַּשְׂדִּים: הַדָּבָר וַדַּאי מִמֶּנִּי, אִם לֹא תּוֹדִיעוּנִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ, נְתָחִים תֵּעָשׂוּ, וּבָתֵּיכֶם אַשְׁפָּה יוּשָׂמוּ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב ה.
מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא
עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לכשדיא
היועצים ביקשו לשמוע את החלום כדי לפרש.
המלך עונה להם, ובמקום לספר להם את החלום הוא דורש שהם יספרו לו את חלומו, ומאיים עליהם במוות והריסת בתיהם.
מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא
של"ג מפרש את המילה "מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא" - "הַדָּבָר וַדַּאי מִמֶּנִּי" - ייתכן במשמעות: 'אני לא זוכר את זה בוודאות'.
"אֲזַד" - בקונקורדנציה/מילון - מסבירים "אֲזַד" = "אֲזַל" - נגמר, תם, נשכח, נעלם, אבד.
- כלומר המלך אמר: 'מילות החלום אזלו, נשכחו ואבדו ממני' .
למרות שהמלך שכח את החלום הוא זוכר שהוא התפעם ונרעש ממנו.
הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ, הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן
המלך דורש שהחכמים, הקוסמים, והמכשפים שטוענים שיש להם כוחות עליונים, יכולים לדבר עם אלוהים, להעלות באוב מתים, חייבים להיות מסוגלים למצוא את החלום שלו ולפרש לו אותו.
ובמידה והם אינם מסוגלים, אז הם לא חכמים, לא קוסמים ולא מכשפים אלא סתם שקרנים ורמאים, ועל זה מגיע להם עונש מוות והשמדת נחלתם, כפי שקובע חוק חמורבי מספר 2.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב ה"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.