פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דניאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך [לעבדך] ופשרא נחוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לעבדיך [לְעַבְדָךְ] וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לעבדיך לְעַבְדָ֖ךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעלמין חיי" - לעולם יחיה

"אמר חלמא לעבדך" - אמור החלום לעבדך

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידברו הכשדים" - לזה השיבו הם לפי שהם היותר ראוים לדעת החלום מכל יתר החכמים שבאו על כי יודעים המה מה מהעתידות

"ארמית" - בלשון ארמי והוא לשון כשדים שכולם רגילים בו וכוונתם היה למען ישמעו כולם ואולי יבוש המלך מן העם לבקש תואנה כזאת

"מלכא וגו'" - המלך יחיה עד עולם והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים

"ופשרא נחוא" - והפתרון נגיד

מצודת ציון

"ופשרא" - ופתרונו כמו ופותר אין אותו (בראשית מ)תרגומו ופשר לית ליה וכן רוב הספר הוא לשון תרגום והוא ארמית ואין צורך להביא ראיה עליהם

<< · מ"ג דניאל · ב · ד · >>