קטגוריה:דניאל ב ו
נוסח המקרא
והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני
וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֺן מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֺנִי.
וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֺֽנִי׃
וְ/הֵ֨ן חֶלְמָ֤/א וּ/פִשְׁרֵ/הּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּ/נְבִזְבָּה֙ וִ/יקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑/י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥/א וּ/פִשְׁרֵ֖/הּ הַחֲוֺֽ/נִי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ונבזבה" - דורנות
"להן" - אך
"החוני" - תגידו לימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ונבזבה" - ענין דורון גדול בויתור רב ובדרז"ל המבזבז אל יבזבז וכו' (כתובות נ)
מצודת דוד
"והן חלמא וגו'" - ואם החלום והפתרון תגידו
"מתנן וגו'" - מתנות ודורונות וכבוד גדול תקבלון מלפני
"להן וגו'" - רק החלום והפתרון הגידו וכאומר ולא אשאל עוד אות על הפתרוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ד) השאלות (ד - ח) מ"ש חלמא אמר, הוא דברי סכלות, הלא אמר להם שרוצה לדעת את החלום מפני שאינו יודע אותו, ואם לא הבינו דבריו איך ענו שנית שיאמר החלום והוא אינו זוכרו?, בפסוק ה' תפס לשון הודעה ובפסוק ו' לשון החויה?:
(ו) "הן, אבל אם תחוו החלום והפתרון, מתנות ועושר וכבוד תקבלו מלפני," כי בזה אדע שאמת דבריכם, ור"ל אף שיהיה חלום רע לא אכעוס עליכם, "לכן חוו לי החלום והפתרון", לא הפתרון לבדו, והנה בצד הראשון אמר הן לא תהודענני חלמא ופשריה, ובצד השני אמר חלמא ופשריה החוני, שההודעה הוא בדבר שאינו יודע רק ע"י המודיע, אבל החויית החלום הוא שאחרי שיאמרו לו יזכור אח"כ את החלום ויתברר לו שכן הוא, כי בצד העונש די אם יודיעו לו הגם שהוא לא יזכור ויוכל להיות שאמרו לו דבר שקר, לא יוכל להענישם מספק, אבל בצד שיקבלו מתנות וכבוד, הוא רק אם יזכור ע"י את החלום ויתברר לו שאמת כדבריהם:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וְאִם אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ תַּגִּידוּ, מַתָּנוֹת וּתְשׁוּרוֹת וְכָבוֹד רַב תְּקַבְּלוּ מִלְּפָנַי; אֶלָּא אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ הַגִּידוּ לִי.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב ו.
וְאִם אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ תַּגִּידוּ
המלך חלם חלום שהפחיד אותו, אולם הוא שכח מה הוא חלם. הוא קרא לקוסמים, למכשפים ולחכמים.
המלך דורש מהיועצים האלה להגיד לו מה הוא חלם ומה הפתרון של החלום.
פרעה לפחות אמר ליוסף מה הוא חלם, וכך יוסף היה יכול לבנות את הפתרון לסכנת הרעב, שאלוהים עמד להביא.
אולם כאן היועצים לא יודעים מה להגיד.
מַתָּנוֹת וּתְשׁוּרוֹת וְכָבוֹד רַב תְּקַבְּלוּ מִלְּפָנַי
המלך איים על היועצים השותקים שהוא יעשה מהם "נְתָחִים תֵּעָשׂוּ, וּבָתֵּיכֶם אַשְׁפָּה יוּשָׂמוּ" (ביאור:דניאל ב ה), ואם הם יספרו לו את החלום והפתרון, הוא יתן להם "מַתָּנוֹת וּתְשׁוּרוֹת וְכָבוֹד רַב תְּקַבְּלוּ מִלְּפָנַי".
כל שהוא יתן זה בר חלוף. את המתנות והכבוד הוא יכול לקחת מהם חזרה כהרף עין. בשבילו הם היו כמו משרתים חרופים, וחייהם נתונים בכפו.
ניתן להבין שהוא חשב את עצמו לאלוה כל-יכול, ויש לו רשות לעשות כרצונו. הוא העלה אנשים שטענו שהם קוסמים ומכשפים לדרגה בכירה, ועכשו הוא דורש שהם יוכיחו שהם ראויים לכבוד, או שהוא יהרוג אותם כשקרנים, נוכלים, ורמאים.
בהמשך, נראה שדניאל הבין שהמלך שכח את החלום, והשתמש בשאיפות הגדלות של המלך, כדי להמציא לו חלום מפחיד ומרשים, שמביא כבוד, הצלחה ושפע למלך בבל, וכך הוא הציל את עצמו ואת שאר היועצים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב ו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.