ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עבודה זרה/פרק שני

< ביאור:ירושלמי מאיר‏ | מסכת עבודה זרה

פרק שני – אין מעמידין עריכה

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה א עריכה

מתני’: ב_אאין מעמידין בהמה בפונדקאות של נכרים, מפני שהן חשודין על ההרבעה. ב_בולא תתייחד אשה עמהן, מפני שהן חשודין על העריות. ב_גולא יתייחד אדם עמהן, מפני שהן חשודין על שפיכות דמים. ב_דבת ישראל לא תילד את הנכרית, אבל ב_הנכרית מילדת בת ישראל. בת ישראל ב_ולא תניק בנה של נכרית, אבל ב_זנכרית מניקה בנה של בת ישראל ברשותה:

גמ’: תנן, אין מעמידין בהמה בפונדקאות של נכרים, מפני שהן חשודין על הרביעה. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° ורבי יונה רבי יונה°, תיפתר כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר, פרה אדומה אינה נלקחת מן הנכרים. אבל לחכמים שאמרו פרה אדומה נלקחת מן הנכרים, לא חיישינן לרביעה. רבי יונה רבי יונה° בעי. ולמה לית אנן פתרין לה כדברי הכל, כיי דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רב רב (אמורא)° אפילו למאן דאמר מותר למכור להם בהמה דקה, אסור לייחד אצלן. דנכרי חס על בהמתו שלא תיעקר. אבל לייחד בהמת ישראל אצלן, לדברי הכל אסור דחיישינן לרביעה. עבר וייחד דברי הכל מותר ? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° נשמעינה מן הדא דתנן, האשה שנחבשה בידי נכרים על ידי ממון, מותרת לבעלה אף שאסורה להתיחד עימם. רואים שבדיעבד לא אוסרים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. שניי היא אשה, שדרכה לצווח, והנכרי ירא שאם יאנוס אותה יפסיד את כספו. הגע עצמך שהיתה חרשת ואינה יכולה לדבר ? דרכה לרמז. מאי כדון? כמו מי המשנה שהרי לפי רבנן אף פעם לא חוששים ולפי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס תמיד חוששים? תיפתר כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, פרה אדומה אינה נלקחת מן הנכרים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ב_א מיי' פ כ"ב מהל' איסורי ביאה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קכו :

2 ב_ב מיי' פ כ"ב מהל' איסורי ביאה הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ג סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ב סעיף ב', סמ"ג לאוין קכו :

3 ב_ג מיי' פ י"ב מהל' רוצח הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ג סעיף ב', סמ"ג עשין עט :

4 ב_ד מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ד סעיף ב', סמ"ג לאוין מה ,סמ"ג לאוין סה :

5 ב_ה טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ד סעיף א':

6 ב_ו טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ד סעיף ב':

7 ב_ז טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ד סעיף א':


-----------------------------------דף ט עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה ט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] הוון בעין מימר, מה פליגין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ורבנן? בפרה. על שום מעלה היא בפרה, סילסול היא בפרה. אבל שאר קרבנות מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שבדיעבד מותר ליקח מהם. מן מה דרבנין מתיבין ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מדכתיב (ישעיהו ס', ז') כל צאן קדר יקבצו לך יעלו לרצון על מזבחי. הדא אמרה, אף בשאר כל הדברים חלוק °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° בעי. משיבין דבר שהוא להבא לכתחילה, על דבר שהוא לשעבר בדיעבד שהרי הם נקבצו מעצמם? רבי אבין רבי אבין° בעי. משיבין דבר מזמן שיצר הרע בטל ימות המשיח, על דבר בזמן שיצר הרע קיים? רב הושעיה רב הושעיה° אמר. ולמה לית אנן פתרין לה כדברי הכל, כיי דאמר רב הונא רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° (זכריה י"א, י"ב) וישקלו את שכרי שלשים כסף. אילו שלשים מצות, שעתידין בני נח לקבל עליהן. ורבנין אמרי. אילו שלשים צדיקים, שאין העולם חסר מהן. דאמר רב נחמן רב נחמן° בשם רבי מנא רבי מנא°. אין העולם יכול להיות פחות משלשים צדיקים כאבינו אברהם. ומה טעם? דכתיב (בראשית וירא יח יח) ואברהם היה יהיה יהיה מיניין שלשים. פעמים שרובן בבבל, ומיעוטין בארץ ישראל. פעמים שרובן בארץ ישראל, ומיעוטן בבבל. בשעה שרובן בארץ סימן יפה לעולם, דעיני ה’ אלוקיך בה. וכשרובם בארץ הקדוש ברוך הוא מתרצה להם והם מגינים על כל העולם כולו. אמר רבי חייה בר לולייני רבי חייה בר לולייני° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. כל המצות עתידין בני נח לקבל עליהם. מה טעם? דכתיב (צפניה ג', ט') כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה. ובסוף הן עתידין לחזור בהן. ומה טעם? דכתיב (תהלים ב', ג') ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו. מוסרותימו זו מצות תפילין. עבותימו זו מצות ציצית. רבי יצחק רבי יצחק° ורבי אמי רבי אמי° הוון יתבין מקשיי. והא כשגבר המלך אסא על זרח הכושי כתיב (דברי הימים ב ט"ו, י"א) ויזבחו לה' ביום ההוא מן השלל. ואיך לא חששו לרביעה ? וקיימונה. ולא ידעין אין חברייא קיימונה, ואין רבי אמי רבי אמי° קיימינה על ראשה. מן השלל שהיה בידם לקחו כסף וקנו קרבנות. והא כתיב (שמואל א ו יד) ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עולה לה וכ”ו. ואנשי בית שמש העלו עולה ויזבחו זבחים לה' פרים. ואיך לא חששו שמא הפרות נרבעו ? וכי ממה שהקריבו מה ששלחו סרני פלשתים אנו למידין? ולא כן אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°, הוראת שעה הייתה. שאפילו נקיבות הקריבו דכתיב (שמואל א ו יד) ואת הפרות העלו עולה לה'. והכתיב (שמואל א טו טו) ויאמר שאול, מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח לה’ אלקיך. אין למידין משאול דשלא כהוגן עשה. דאמר ריש לקיש ריש לקיש°. שאול גרופית של שקמה היה עם הארץ. והכתיב (שמואל ב כד כד) ויקן דוד את הגורן ואת הבקר ? קנה ולא הקריב. והכתיב (ויקרא כ"ב, כ"ג) ויאמר ארונה אל המלך ה' אלהיך ירצך. ירצך בתפילה. והכתיב (ויקרא כ"ב, כ"ה) ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם. מכל אלה אין את מקריב ממה שהביאו נכרים. אבל לוקח אתה תמימים ומקריב. מה עבד לה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? שמוכרן, ולוקח בדמים מישראל ומקריב. מאן דתני שלוקח אתה בדמים מהגויים ומקריב, דלא כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד ב] תני, אין מעמידין בהמה בפונדקאות. אפילו זכרים אצל זכרים, ונקיבות אצל הנקיבות. ואין צריך לומר זכרים אצל הנקיבות, ונקיבות אצל זכרים. זכרים אצל זכרים מה אית לך לחשוש ? פעמים שאוהבתו באת ואינה מוצאה אותו, והיא נרבעת הימינו. נקיבות אצל נקיבות מה אית לך לחשוש ? פעמים שאוהבה בא ואינו מוצא אותה, ורובעה. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. לא סוף דבר בהמתו של ישראל אצל הנכרי. אלא אפילו בהמתו של נכרי אצל ישראל, לא ייחדינה אצל נכרי אחר חבירו, שלא תמציא לו תקלה, ותעבור על לפני עיוור לא תיתן מכשול. מעתה אפילו שכר את בהמתו של הגוי, יהיה אסור להחזירה לו, שלא תמציא לו תקלה? חשוד הוא לבוא על בהמתו של חבירו, ואינו חשוד לבוא על בהמת עצמו. שמתוך שיודע שאם בא עליה מעקרה, אף הוא אינו בא עליה. תנן, אבל מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים וכו'. הדא אמרה, כותים לא נחשדו על העריות. ותני כן. מתייחדת אשה ב_חעם שני אנשים. אפילו שניהם עבדים, אפילו אחד כותי ואחד עבד. אפילו שניהם כותים. אבל לא תתייחד עם הנכרי. חמותו ואחות אשתו ושאר כל העריות לא יתייחדו עמו אלא בפני שנים. תני, אין מוכרין להן לא זיין, ולא ב_טכלי זיין. ואין משחיזין להן את הזיין. תיפתר בעיר שכולה נכרים אבל בעיר שיש בה ישראל מוסרים להם שיגנו על הישראלים שבה. תנן, ולא תתייחד אשה עמהן, מפני שהן חשודין על העריות. ולא יתייחד אדם עמהן, מפני שהן חשודין על שפיכות דמים. ואין האשה בכלל שפיכות דמים? אמר רבי אמי רבי אמי°. תיפתר בבריאה חזקה ויכולה להילחם נגדם שאין חשש שיהרגו אותה אבל חיישינן שמא תתפתה. אמר רבי אבין רבי אבין° ואפילו באשה שאינה חזקה לא חיישינן לשפיכות דמים כמו בגבר. דיכולה אשה להטמין את עצמה ולומר נכריה אני, ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר נכרי הוא. תני נזדווג לו נכרי לישראל, נותנו לימינו. °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר, אם הגוי מצוייד ב_יבסייף, לימינו. ואם היה מצוייד במקלו, לשמאלו. עולה עמו לעלייה, ויורד עמו לחרות מקום נמוך. ישראל מלמעלה והעובד כוכבים ומזלות מלמטה. לא ישוח לפניו, שלא ירוץ את גולגולתו. ומרחיב לו את הדרך שאם שאלו להיכן הולך יפליגנו, כשם שהפליג יעקב אבינו לעשו. שאמר לו (בראשית וישלח לג יד) עד אשר אבוא אל אדוני שעירה, והלך לסוכות. ואמר רבי הונא רב הונא°. לא מצינו שהלך יעקב אבינו לשעיר. אמר רבי יודן רבי יודן° בריה דרב רב (אמורא)° לעתיד לבוא אמר לו, דכתיב (עובדיה א', כ"א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. תנן, בת ישראל לא תיילד את הנכרית. מאי טעמא ? מפני שמעמדת בן לעבודת אלילים. אבל נכרית מיילדת בת ישראל. ותני כן. מיילדת מבחוץ, אבל לא מבפנים, ולא תכניס ידה לפנים, שלא תמיק את העובר במיעיה ולא תשקינה כוס של עיקרין. היתה חכמה מילדת מומחית מהו? ייבה כיי דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אם היה רופא אומן, מותר. אף הכא, אם היתה חכמה, מותר. תנן, בת ישראל לא תניק בנה של עובד כוכבים ומזלות. מאי טעמא ? מפני שנותנה לו חיים והוא הולך ועובד עבודה זרה. אמר רבי יוסא רבי יוסי בר זבידא° הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות שגם היא נותנת לו חיים. כהדא, תרתין אומנוון הוון בגירו. זגגייא זגגים וקובטרייא עושה צעיפים. זגגייא לא אלפין, וקמון  לא לימדו והתקימו. קובטרייא אלפון, ואיתעקרון  לימדו ונעקרו. תנן, אבל נכרית מיניקת בנה של בת ישראל. דכתיב (ישעיהו מ"ט, כ"ג) והיו מלכים אומנייך ושרותיהם

-----------------------------------דף י עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה י


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד א] מיניקותייך. תני, יונק התינוק והולך מן הנכרית ומן בהמה טמאה. ומביאין לו חלב מכל מקום, ואינו חושש לא משום שקץ ולא משום טומאה

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה ב עריכה

מתני’: ב_יאמתרפין מהן ריפוי ממון, אבל לא ריפוי נפשות. ואין מסתפרין מהן בכל מקום, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים. ב_יבברשות הרבים מותר, אבל לא בינו לבינו:


גמ’: מאי ריפוי ממון ומאי ריפוי נפשות ? אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. ריפוי ממון, בהמתו. ריפוי נפשות, גופו. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וגם במקרים בהם התירו רפואה על ידי גוי אם היה נחמם אם התרופה גורמת שהאזור מתחמם חוששים שמא שם לו רעל, אסור. כהדא ד רבי אמי רבי אמי° סלק עם רבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה° לחמתא דגרר. לקה באצבעיה. הלך לרופא גוי, יהב עליה איספלנית. חמתה מתחלחלה מתממת וקלמה וסילקה. ולא שמיע כיי דאמר רבי יעקב ברבי אחא רבי יעקב ברבי אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. דרק אם היה רופא אומן מותר? לא דמייא. תמן ברופא מומחה אפילו נחמם מותר. ברם הכא ברופא שאינו מומחה רפואה חיצונית מותר ואם היה נחמם אסור. מהו מיכחול מינהון? רב רב (אמורא)° אמר. מאן דבעי דמיסתמיא עיני, ילך לנכרי שיכחול לו עניו ואיסתמי. לוי אמר. מאן דבעי לממת, ילך אצל נכרי וימות. כל שהוא בחלל הגוף אסור להתרפא מהם שיש בו סכנת נפשות אבל בפצע חיצוני יש רק סכנת איבר ולא סכנת נפשות. רב רב (אמורא)° לא עבד עינא כחלל הגוף ולכן חשש רק שמא יסתמא לוי עבד עינא כחלל הגוף וחשש אף לשמא ימות. אמר רבי אבא רבי אבא°. והא אנן חמיי לון טעמין הדא קילוריתא  אנו רואים שהם טועמים את הקילור משמע שאין היא רעילה ? נימר כד היא טבא, הוא טעם לה. ואחר שטעם הוא נותן בה סם, וכד לית היא טבה עושה עצמו כאילו טועם, היא קיימה וסמייא. אהן אופיון אופיום אם לא יותן במינון נכון, סם המות הוא. ולפיכך סכנה הוא ואסור ליקח מרופא נכרי. הדא תורייקי, רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר אסורה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, מותרת. חברייא אמרי בשם רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. כל שהוא מן השפה ולפנים, ב_יגמרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא רבי זעירא°, והא אנן תנן, ב_ידהחושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ. והחניכיים לא מן השפה ולפנים הן?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד ב] רבי זעירא רבי זעירא° לא אמר כן. אלא אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. כל שהוא מן החלל ולפנים ולא מן השפה ולפנים, מרפין אותו בשבת. רבי זעירא רבי זעירא°, רבי אבא בר זוטרא רבי אבא בר זוטרא° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמרו בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. מעלין קושרים עצם של ראש בשבת למי שכואב הראש. רבי חייה בר מדייא רבי חייה בר מדייא°, רבי יונה רבי יונה° ורבי זעירא רבי זעירא° ורבי אבא בר זוטרא רבי אבא בר זוטרא° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, אמרו בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. ב_טומעלין קושרים בנות אזנים בשבת. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ב_טזעין שמרדה, מרפאין אותה בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מכה בגב ידים ורגלים ב_יזסכנה. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אהן סומקא שסביב הפצע ויש אומרים בעין, סכנה. אמר רבי אבין רבי אבין° לוקטין מוציאים לו עוקץ עקרב בשבת. רב רב (אמורא)° אמר לתת ב_יחחמרא לבר מעינא, שרי  לתת יין מחוץ לעין מותר. לגיו מן עינא  לתוך העין אסור. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אהן רוק תפל, אסור לתת לעין בשבת. מינה את שמע מה מותר לעשות לחזזיתה שחין באזור העין שרפואתו על ידי יין או רוק. רבנן דקיסרין אמרין, הדא אורדענה סכנה. אמר רבי חזקיה עכייה רבי חזקיה עכייה° בשם רבנן דקיסרין. הדא עכשמוניתא סכנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. הדא גומרתא סכנה. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. נותנין עליה חמץ בפסח. ההן דבלעה עצם, שרי מיפקתיה בשובתא. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מתניתין אמרה כן. דתנן, ב_יטמחט של יד ליטול בה את הקוץ. דאי לא כן, מה בין קוץ ומה בין בלע? וההן דעיינה להוציא דבר שנכנס לעין, שאלון לרבי ירמיה רבי ירמיה° אמר לון, הא רבי אבא רבי אבא° קומיכון. שאלון ליה ושרא. אמר לון אוף אנא שרי. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ההן ציפדונה סכנה. רבי יוחנן רבי יוחנן° מטתיה כן. והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס שר העיר דטיבריא. בערובתא דשבתא בפתי רומשא סמוך לשקיעה סליק לגבה. אמר לה מיצרך אנא כלום למחר? אמרה ליה לא. ואין צרכת, סב גלעינן דתמרא בפלגיהן יקידן חצי שרוף. ואית דאמרין דנקלבס, ועור דסערין קליפה של שעורה, וצואה דמיינוק תינוק יבישא,שחוק וטפול ומרח ולא תימא קומי בר נש. למחר עאל ודרשה בציבורא. אית דאמרין דחנקת נפשה. ואית דאמרין דאיתגיירת. את שמע מינה תלת. את שמע מינה ההן ציפדונה סכנה. ואת שמע מינה דכל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו. ואת שמע מינה ההוא דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אם היה הגוי ב_כרופא נאמן מותר. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° הוה ליה קילום. הורין ליה רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° מישחוק תחלוסין בשובתא, ומיתן גו חמרא עתיקא, וישתי ולא יסכן. בר בריה הוה ליה בלע עצם בגרון. אתא חד בר נש ולחש ליה ואינשם. כד נפיק אמר ליה, מאן לחשתה ליה? אמר ליה מילה פלן שם עבודה זרה. אמר לו נוח הוה ליה אילו הוה מיית ולא כן. והוות ליה כן שמת (קהלת י', ה') כשגגה שיוצא מלפני השליט. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. בכל מתרפין ב_כאחוץ מעבודת כוכבים ומזלות וגילוי עריות ושפיכות דמים. רבי פינחס רבי פינחס° בעי, עד כדון כשאמר לו הבא לי עצים מעבודת כוכבים ומזלות והביא לו. אמר לו הבא לי עלים סתם, והביא לו מעבודת כוכבים ומזלות מהו? נישמעינה מן הדא. רבי יונה רבי יונה° הוה ליה צמרמורין, אייתון ליה מן זכרותה דדורי עבודה זרה שמוציא מים מזכרותיו ושתה. °רבי אחא רבי אחא (תנא) אייתון ליה ולא שתה. אמר רבי מנא רבי מנא°, אילו ידע רבי יונה רבי יונה° מנין הוה, לא שתה. אמר רבי חונה רב הונא°. מתניתא אמרה כן שאין מתרפין מגילוי עריות. ותני כן, לפיכך הותר מכלל שבת, ולא הותר מכלל נערה מאורסה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 ב_יא מיי' פ י"ב מהל' רוצח הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ה סעיף א', סמ"ג לאוין מה :

12 ב_יב מיי' פ י"ב מהל' רוצח הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ו סעיף א', סמ"ג לאוין מה :

13 ב_יג מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ג':

14 ב_יד מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ל"ב:
[ע"ב]

15 ב_טו מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה י',מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה ל"א, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף מ"ג:

16 ב_טז מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ט':

17 ב_יז מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ו':

18 ב_יח מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ה, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף כ':

19 ב_יט מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף י"א:

20 ב_כ טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ה סעיף א':

21 ב_כא מיי' פ ה' מהל' יסודי התורה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ה סעיף ב':


-----------------------------------דף יא עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה יא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד א] . מאי הותר מכלל שבת? לא להתרפות שפקוח נפש דוחה שבת ? ודכוותה לא הותר מכלל נערה מאורסה אפילו להתרפות. לא סוף דבר בשאמר לו הבא לי אשת איש. אלא אפילו לשמוע את קולה. כהדא, חד בר נש רחם איתתא ביומי דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° וסכן. אתון שאלון ליה מהו תיעבור קומוי וייחי. אמר, ימית ולא כן. מהו ישמע קלה ולא ימות. אמר, ימית ולא כן. מה הוות. רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° ורבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני°. חד אמר אשת איש. וחורנה אמר ב_כבפנויה. מאן דאמר אשת איש ניחא. ומאן דאמר פנויה, והא בר כיחא נגרא, רחם איתתא ביומוי דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ושרא ליה? כאן בפנויה וכאן באשת איש. ואפילו תימר כאן וכאן בפנויה. תיפתר שנתן עיניו בה עד שהיא אשת איש. ואית דבעי מימר, איתא רבה הוות חשובה ולא מנסבא ליה. וכל מה דהוא מעבד, באיסור הוה מעבד. בגין כן אסר ליה. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, מתניתין אמרה כן, שאין מתרפין משפיכות דמים. דתנינן תמן. אשה המקשה לילד, המילדת מוציאה את העובר אברים אברים. ב_כגיצא רובו, אין נוגעין בו. שאין דוחין נפש מפני נפש. אבל לאם מותר מדין הקם להרגיך. לא סוף דבר בשאמר לו הרוג את פלוני. אלא אפילו חמוס את פלוני. דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו. תני, ישראל בעובד כוכבים ומזלות מותר להרוג עובד כוכבים ומזלות בעובד כוכבים ומזלות אסור. רב חסדא רב חסדא° בעי. מה ב_כדלהציל נפשו של גדול בנפשו של קטן? התיב רבי ירמיה רבי ירמיה°. ולא מתניתין היא? דתנן, יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש. אמר רבי יוסה בי רבי בון רבי יוסה בי רבי בון° בשם רב חסדא רב חסדא°. שנייא היא תמן, שאין את יודע מי הורג את מי. מי הרודף ומי הנרדף. מעשה ב°רבי אלעזר בן דמה רבי אלעזר בן דמה שנשכו נחש, ובא יעקב איש כפר סמא שהיה מין לרפותו, ב_כהולא הניח לו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. אמר לו °רבי אלעזר בן דמה רבי אלעזר בן דמה. אני מביא ראייה שמותר שירפאני. לא הספיק להביא ראייה עד שמת בן דמה. אמר לו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. אשריך בן דמה שיצאת בשלום מן העולם, ולא פרצתה גדירן של חכמים. דכתיב (קהלת י', ח') ופורץ גדר ישכנו נחש. ולא נחש נשכו? אלא שלא שלא ישכנו נחש לעתיד לבא. ומה הוה ליה למימר להוכיח שמותר? כתיב (ויקרא אחרי מות יח ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. תנן, ואין מסתפרין מהן בכל מקום, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים. ברשות הרבים מותר, אבל לא בינו לבינו. תני, המספר לנכרי מספר ב_כועד שמגיע לבלורית. וכיון שמגיע לבלורית, הרי זה מושך את ידיו, שדרכם להקדיש אותה לעבודה זרה. המסתפר מן הנכרי, הרי זה רואה במראה שהגוי יבין שחושד בו. ב_כזמן הכותי, אינו רואה במראה שזה דרך נשים ורק בסכנה התירו. התירו לבית °רבי רבי יהודה הנשיא שיהו רואין, שהיו זקוקין למלכות. שלשה דברים התירו לבית °רבי רבי יהודה הנשיא. שיהו רואין במראה, ושיהו מספרין ב_כחקומי להשאיר קוקו מאחור כמו הגוים, ושילמדו את בניהן יוונית, שהיו זקוקין למלכות. חד גיור הוה ספר קדם שהתגייר. והוה איצטרולוגוס, והוה חמי  וראה באיצטרולוגיא דידיה, דיהודאי שפכין את דמיה, ולא חוון אלא דם מגיירתיה  ולא התכוונו אלא דם של המילה. וכד הוה יודאי אזל בעי מיספרה גביה, קטיל ליה. כמה קטל? °רבי אלעזר בר יוסי רבי אלעזר בר יוסי אמר, שמונים. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, שלש מאות. ובסוף נתפללו עליו וחזר לסורו שלא רצו גר כזה בניהם. תני נכרי שמוכר ספרים תפילין ומזוזות

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד ב] אין לוקחין ממנו. והתני מעשה בנכרי אחד בצידן שהיה מוכר ספרים תפילין ומזוזות. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו, מותר ליקח ממנו? אמר רבי שמואל בר נתן רבי שמואל בר נתן° בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא°. בגר שחזר לסורו מפחד, אבל בסתר קיים את התורה

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג עריכה

מתני’: אילו דברים של נכרים אסורין, ואיסורן איסור הנאה. ב_כטהיין ב_לוהחומץ של נכרים שהיה מתחילתו יין. ב_לאוחרס אדרייני, ועורות לבובין. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. בזמן ב_לבשהקרע שלו עגול, אסור. ומשוך, מותר. ובשר הנכנס לעבודה זרה, מותר. והיוצא אסור, מפני שהוא זבחי מתים, דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. ההולכים ב_לגלתרפות, אסור מלשאת מלתת עמהן. והבאין מותרין:


גמ’: אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אם היה היין מתוק או מר או ב_לדחד חריף, אין בהן משם גילוי. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. החד והמר והמתוק, אין בהן לא משום גילוי, ולא משום יין נסך. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° מפרש. החד כגון קונדיטון. והמר כגון פסתינון. והמתוק כגון חמרא מבשלא  יין מבושל. רבי יהושע בר זידל רבי יהושע בר זידל° הוה ליה חמרא מבשלא שנתייחד ברשות גוי. שאל לרבי ינאי בי רבי ישמעאל רבי ינאי בי רבי ישמעאל° אמר לו. לא כן אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך? רבי ינאי ברבי ישמעאל רבי ינאי ברבי ישמעאל° איבאש  חלה. סלקין לגביה  הלכו אליו רבי זעירא רבי זעירא° ורבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ורבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° ורבי חנניא חבריהון דרבנן רבי חנניא חבריהון דרבנן° מבקרתיה. חמון לרבי יהושע בר זידל רבי יהושע בר זידל° יתיב. אמרין, הא מרא שמועתא והא מרא עובדא  הנה גם בעל השמועה וגם בעל המעשה, אתון ושאלון ליה. אמר לון רבי ינאי בי רבי ישמעאל רבי ינאי בי רבי ישמעאל°. כן אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך. אמר לו רבי זירא רבי זירא° דילמא מן אילין דריש לקיש דהכין הכין  אולי זה מהדברים שריש לקיש אמר בדרך ספק ללימוד? אמר לו לא, לעובדא. וסמכון עלוי. כד נחתון  כשחזרו, קם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° עם רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא°. אמר לו. אילולי דאתון מרחמין שמועתא  אלמלא שאתם אוהבים דברי אמוראים, ולא מתניתא היא? דתני רבי חייא רבי חייא רבה°. יין מבושל של גוים, למה אסור? מפני שהיה מתחילתו יין. חומץ של גוים מפני מה הוא אסור? מפני שהיה תחילתו יין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא אמרה כן דתנן, היין והחומץ של גוים אסור שהיה מתחילתו יין. רבי אימי רבי אמי° הוה ליה אורחין. אמר לון, אילולי דאיתגלי חמרא מבשלא דידי, הוינה משקי לכון מיניה אם לא היה היין המבושל שלי מתגלה הייתי משקה אותכם ממנו. אמר לו רב ביבי רב ביבי° איתיא ואנא שתיי  תביא ואני אשתה. אמר מאן דבעי ימות, ייזול וימות גו בייתיה  מי שרוצה למות שילך למות בבית שלו. בר יודני איגלי קונדיטון דידיה. אתא שאל לרבנן, אמרין ליה אסור. ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, החד והמר והמתוק אין בהן משום גילוי? רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי חייא בר טיטס רבי חייא בר טיטס°, היין החריף שאמרו שאין בו גילוי, בההיא דשחיק חד לתלתא פילפלין. בעון קומי רבי אבהו רבי אבהו° יין שנתבשל שנתגלה מהו אמר לון קרינה יין מתוק מטבעו צריכה היה ספק {{{2}}} לרבי יוחנן רבי יוחנן°, ואתון שאלון לי על מבושל שהוא הרבה יותר מתוק ? כל שכן שהוא מותר. עאל שאל לרבי יצחק רבי יצחק°, אמר לו אסור. אינהר  נזכר רבי אבהו רבי אבהו° שלאחר שהסתפק אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° קרינה אסור ממילא יש מקום להסתפק במבושל. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אימי רבי אמי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אם היה נכנס ויוצא מותר ואין לחשוש לגילוי. בר נטוזא איתגלי ליה גיגיתיה. אתא שאל לרבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, אמר לו. אם היה יוצא ונכנס מותר. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אימי רבי אמי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אם היה ב_להישן מותר. רבי חנניא רבי חנניא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. חד אמר, ישן מותר. וחרנא אמר, ישן אסור. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. ומסתברא דאמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ישן מותר. דבכל אתר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° סמיך לרבי חנניא רבי חנניא°. רבי יוסי בן שאול רבי יוסי בן שאול° משתעי אהן עובדא  סיפר מעשה זה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

22 ב_כב מיי' פ ה' מהל' יסודי התורה הלכה ט':

23 ב_כג מיי' פ א' מהל' רוצח הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ה סעיף ב':

24 ב_כד מיי' פ א' מהל' רוצח הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ה סעיף א':

25 ב_כה מיי' פ י"ב מהל' רוצח הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ה סעיף א':

26 ב_כו מיי' פ י"א מהל' עבודה זרה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ו סעיף ג':

27 ב_כז מיי' פ י"ב מהל' רוצח הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ו סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ו סעיף ב', סמ"ג לאוין מה :

28 ב_כח מיי' פ י"א מהל' עבודה זרה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' קע"ח סעיף ב', סמ"ג לאוין נ :


[ע"ב]

29 ב_כט מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

30 ב_ל מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ג סעיף ו', סמ"ג לאוין קמח :

31 ב_לא טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ג סעיף י"ג:

32 ב_לב מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' קל"ט סעיף א':

33 ב_לג מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ח סעיף י"א, סמ"ג לאוין מה :

34 ב_לד מיי' פ י"א מהל' רוצח הלכה י', טור יורה דעה סי' קטז, סמ"ג עשין עט :

35 ב_לה מיי' פ י"א מהל' רוצח הלכה י"א, טור יורה דעה סי' קטז, סמ"ג עשין עט :


-----------------------------------דף יב עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה יב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד א] חד איתתא הוות רחמנא מצוותא סגיא  אשה אחת אהבה מאד לעשות מצוות. חד זמן, סליק גבה חד מיסכן, יהבת קומוי מיכול  פעם אחת בא אצלה עני ונתנה לו לאכול. כי אכל, ארגשת בעלה איסלק  הרגישה שבעלה בא, יהבתיה גו עיליתא  שמה אותו בעליה. יהבת קומי בעלה דייכיל , אכל נם ודמך ליה  נרדם. אתיא חיוויא  בא נחש אכל מן מה דהוה קומיה. והוה העני מסתכל ביה. מן דאיתער, קם בעי מיכול מן מה דהוה קומיה. שרי ההוא דעיליתא מילולי ביה  התחיל זה שבעליה לאמר לו שלא יאכל. הדא אמרה ישן אסור. אם אסור, איך אותו אדם ביקש לאכול ? בור הוה. ואין האשה אסורה על בעלה משום יחוד? מכיון דלא חשיד על הדא, לא חשיד על הדא. שאם היה נואף היה רוצה שבעלה ימות שנאמר, (יחזקאל כ"ג, ל"ז) כי נאפו ודם בידיהם. מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל ישראל נבילות וטריפות. פעם אחת שתה יין בערב שבת, ועלה לגג ונפל ומת והיו כלבים מלקקים בדמו. אתון שאלו לרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° מהו מירמיתי מן קמיהון? אמר לון כתיב (שמות משפטים כב ל) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו וזה היה גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל ארפינון  עזבו אותם דמדידהון אינון אכלין. מעשה בחסיד אחד שהיה מלגלג בגילוי יין. פעם אחת לקה בדלקת מחמת ארס שהיה במשקה, וראו אותו יושב ודורש ביום הכיפורים וצלוחית של מים בידו. חד בר נש איגלי לה גרב דחמר  חבית יין, אזל בערובא צומא רבא למישפכיניה  הלך בערב יום כיפור לשפוך אותו. חמתיה חד אמר לו, הביה לי נשתייה  ראה אותו אחד אמר לו תן לי ואשתה אותו. אמר לו לאו מגלי הוא? אמר לו הביה לי, ומרי דצומא ליקום  ואדון הצום יעזור. לא איספק משתייה עד דאיתחלחל. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. כל הארסין מעלין חטטין, ואירוס דנחש ממית. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייא רבי חייא רבה°, אין נשאלים על הגילוי ובכל ספק צריך להחמיר. רבי ירמיה רבי ירמיה° שאל לרבי זירא רבי זירא°. איך יתכן שרבי ירמיה רבי ירמיה° שהוא מריה שמועתא שלא שואלים על גילוי שאל ליה? הרי הוא שאמר שאין נשאלין מתנמנם היה. רבי זעירא רבי זעירא° הוה יתיב אייכול והוה דמיך.יהב ידיה על תומנתא כלי יין קטן כדי שלא יאסר משום גילוי. כשקם אמר לון אדלקין בוצינא. אדלקון ואשכחון שפופינא שהוא דומה לשערה כריך עלה. אמר ליה, רשיעא לא הוינא זהיר בך ואף על פי כן לא הועלתי והיין אסור. אמר רבי אמי רבי אמי°. צריכין למיחוש למה דברייתא חששין. אסור למיתן בר נש פריטין גו פומא  לא יתן מטבעות בפיו ותבשילא תותי ערסא  תבשיל תחת המיטה. פיתא ב_לותחות שיחיא  בית השחי. מיצא להשאיר סכין תקוע סכינא גו פוגלא  בתוך צנון. סכינא גו אתרוגא בתוך אתרוג {{{2}}} שלא ידרכו עליו בטעות. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° כל זיעה דנפקא מבר נש, סם המות הוא, חוץ מזיעת הפנים. כד שאלון לרבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° האם להקפיד, אמר לו. ערבא דנפשך אנא? אמר רבי ינאי רבי ינאי°. כדאי להקפיד אין קטא, קטא שיחור שאם יקפיד מפסיד פחם {{{2}}}. ואין אובד אובד מרגלית ואם לא יקפיד יכול לאבד את חיו. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. אילו זבנת גרמך  אילו מכרתה עצמך ללודין שהיו אוכלי אדם, הוה מזבין להון  הייתה מוכר להם בדמין יקרין. והכא בדמין קלילין. רבי אסי רבי אסי° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם °בן בתירה בן בתירא. יין נסך שנפל לבור. ימכר כולו לנכרי, חוץ מדמי יין נסך שבו. דסבר כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי אסי רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד ב] סתם יינו של נכרי אסור, ואינו מטמא. הפקיד יינו אצלו. אסור בשתייה, ומותר בהנאה. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי יסא רבי אסי°. מה שהתרתה בהנאה, האם זה דווקא במייחד לו מקום ? אמר לו אפילו במפקיד סתם. כי אתא רבי אבהו רבי אבהו°, אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. שלש יינות הן. שראה נכרי מנסכו וודאי דינו כתקרובת עבודת עבודת כוכבים ומזלות, ב_לזומטמא טומאה חמורה ב_לחכשרץ. סתם יינו של נכרי ב_לטאסור, ואינו מטמא. הפקיד יינו אצלו בחותם אחד, אסור בשתייה ב_מומותר בהנאה. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° קומי רבי זעירא רבי זעירא°. חמי  ראה מה אמר. לא אמר, אלא בחותם. הא בלא חותם, אסור בשתייה ובהנייה. הורי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שמה שהתירו בהנאה זה דווקא ב_מאבמייחד לו מקום, אבל אם הפקיד סתם, אסור אף בהנאה. והוה רבי זעירא רבי זעירא° חדי  שמח בה שנפשט לו הספק שהוא שאל את רבי אסי רבי אסי° מה אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. תמן תנינן. המפקיד פירותיו אצל נכרי, ב_מבכפירותיו. שהנכרי מחליף. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, דמאי. שמא החליף בשל ישראל אחר. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° בעא קומי רבי מני רבי מני° מה שאמרנו שהמפקיד פירות אצל העובד כוכבים ומזלות הרי הם כפירותיו. מה הכוונה ? האם כפירותיו ממש, שהם טבל גמור ופוטר טבל ברור במקום אחר ? אמר ליה, וכי נאמר שהם טבל לכל דבר ? לא אמרו שהם טבל, אלא לחומרה ולא על יאות הוה רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° מתרס לקיבליה. דפשיטה שלא אמרו אלא לחומרה. הפקידו אצלו בחותם אחד. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ורבי מנא רבי מנא°. חד אמר, אסור. וחד אמר מותר. מה פליגין? בהנאה. אבל בשתייה, דברי הכל אסור. רב רב (אמורא)° אמר. חבי"ת, אסור. חמפ"ג, מותר. חבי"ת חתיכת דג שאין בה סימן. ב_מגבשר, ב_מדיין, ב_מהתכלת, אסור בחותם אחד. חמפ"ג חלתית ב_מוומוריס פת וגבינה, מותר בחותם אחד. אמר רבי יודן רבי יודן° לטעמיה דרב רב (אמורא)°, כל שאיסורו מגופו, אסור בחותם אחד. כל שאיסורו על ידי תערובת, מותר בחותם אחד. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ורבי אבא רבי אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ורבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. הכל מותר בחותם אחד, חוץ מן היין וחרס אדריני. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, הלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר. הא דתני. חרס אדרייני אסור, ואיסורו איסור הנייה דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, אין איסורו איסור הנייה. חרס אנדריאני ל°רבי מאיר רבי מאיר, מהו לסמוך בו את המיטה ? רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר מותר. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אסור. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°. אהן בגד דתנינן בגד שצבעו בקליפי ערלה יידלק, מהו לסמוך בו את המיטה ?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

36 ב_לו מיי' פ י"ב מהל' רוצח הלכה ה':


[ע"ב]

37 ב_לז מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

38 ב_לח מיי' פ י' מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ח':

39 ב_לט מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' קכ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

40 ב_מ מיי' פ י"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ל סעיף ב', סמ"ג לאוין קמח :

41 ב_מא מיי' פ י"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ל סעיף ב', סמ"ג לאוין קמח :

42 ב_מב מיי' פ י"א מהל' מעשר הלכה ט"ו:

43 ב_מג מיי' פ י"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

44 ב_מד מיי' פ י"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

45 ב_מה מיי' פ ב' מהל' ציצית הלכה ו', סמ"ג עשין כו :

46 ב_מו מיי' פ י"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :


-----------------------------------דף יג עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה יג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד א] ואיקפד לקיבליה. אמר ליה. אפילו כמאן דאמר תמן גבי חרס הדריאני מותר, הכא אסור. דתמן, אין איסורו ניכר. ברם הכא, איסורו ניכר. ומהו לסמוך בו את המיטה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר מותר ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר ב_מזאסור:. תנן, ועורות לבובין. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. בזמן שהקרע שלו עגול, אסור. ומשוך, מותר. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רב רב (אמורא)°, הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. כיצד הוא עושה איך דרך עובדי עבודה זרה לעשותם? קורעה עד שהיא בחיים, ומוציא לבה לעבודה זרה. כיצד הוא יודע אם נעשה מחיים או לאחר מיתה ? אמר רבי הונא רב הונא°. בשעה שקורעה עד שהיא בחיים, הוא נסלל ונעגל. לאחר שחיטה, הוא נמשך. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מזה שאמר שאם קרע את העור בהיותה בחיים לעבודה זרה, הבהמה נאסרת, שמע מינה שחט בה סימן אחד, אף על גב דאת אמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר, זה דווקא אם לא עשה בה מעשה כגון שהשתחווה לה. אבל הכא נאסר, שעשה בה מעשה גדול. תנן, ובשר הנכנס לעבודה זרה מותר. רבי אבא רבי אבא° ו רבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° מתניתין, להוציא מדברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, סתם ב_מחמחשבת נכרי לעבודה זרה וכבר בשחיטה נאסר בהנאה. תנן, והיוצא אסור. אמר רבי אבינא רבי אבינא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°. ב_מטבשהכניסו לפנים מן הקנקלין מחיצה שלפני העבודה זרה. אבל אם לא הכניסו לפנים מן הקנקלין, אף היוצא מותר. במה דברים אמורים ? בעבודה זרה שיש לה קינקלין. אבל בעבודה זרה שאין לה קינקלין, כל הבית ידון לשם קינקלין. תנן, ההולכין בתרפות. מאי בתרפות? אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ההולכין בתוריבס. שמוליכין עבודה זרה גדולה אצל עבודה זרה קטנה. אית תניי תני תרפות. אית תניי תני תרבות. מאן דאמר תרפות, מלשון תרפים. ומאן דאמר תרבות, מלשון תוריבס. תנן, והבאין מותרין. אמר רבי אבינא רבי אבינא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°. בשאין חזירתן כהליכתן. שניכר הדבר שאינם הולכים לשוב לעבודה זרה, כגון שבדרך אל אותו מקום הלכו בחבורה, וכשחוזרים הולכים ביחידות אבל אם היתה חזירתן כהליכתן, אף הבאין ב_נאסורין שמא דעתם לחזור

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה ד עריכה

מתני’: נודות הנכרים וקנקניהם, ויין ישראל כנוס בהן, אסורין. ואסורן איסור הנאה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, ב_נאאין איסורן איסור הנאה:


גמ’: נודות הנכרים ב_נבגרודות חדשות, הרי אילו מותרות. זפותות אפילו חדשות, הרי אילו אסורות, שדרכן לתת יין לתוך הזפת להפיג טעמו. נכרי עובדן ודובבן מתיך ומורח את הזפת, אם ישראל עומד על גביו, כונס לתוכן יין ואינו חושש. וחש לומר שמא ניסך הוא את היין של הישראל שהולך לערב בזפת? אמר רבי אבא רבי אבא°. אינו מצוי לנסך על גבי דבר מאוס. מעתה אפילו אין ישראל עומד על גביו? אני אומר שמא החליף את היין שנתן לו ישראל לערב בזפת ביין נסך שהביא מביתו. וקנקני נכרים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד ב] חדשות מותרות, אף על פי שהן זפותות. ישנות אסורות, אף על פי שאינן זפותות. הכא גבי קנקנים את אמר זפותות מותרות, והכא גבי נודות, את אמר זפותות אסורות? אמר רבי אבהו רבי אבהו°. אני עמדתי על זפתן של קנקנים, ואין נותנין לתוכן יין או חומץ בשעה שזופתין אותן. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבנן. יין שאסור בשתייה ומותר בהנאה, כגון יין של ישראל שהפקיד אצל נכרי. נכנסו לתוך קנקנים, נעשו הקנקנים כיין. פינהו וכנס לתוכה יין אחר. נעשה יין כקנקנים. פינהו וכנס לתוכו יין אחר. היין אסור, והקנקנים מותרין. אם עירה יין בפעם הרביעית, מותר גם בשתייה. ולמה אמר שנתן בקנקנים יין שאסור בשתיה ומותר בהנאה, ולא אמר שנתן בתוכם סתם יינם ? בגין ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר סתם יינם אסור בשתייה ובהנייה, ואם יתן אותם בקנקנים, גם הקנקנים יאסרו בהנאה. אמר רבי אבא רבי אבא°. כשהלך °רבי עקיבה רבי עקיבא לזיפורין, אתון שאלין ליה. קנקנים של נכרים, במה היא טהרתן? אמר מזו לימדתי עליהם שדי בקילוף הזפת. דמה אם בשעה שאינן זפותות, את אומר מותרין. בשעה שהן זפותות אלא שנתקלפה זיפתן, לא כל שכן? וכשבאתי אצל חבירי אמרו, על ידי זפת הן בולעות. שהיין שנבלע בזפת חודר לתוך הקנקן, ולא יועיל קילוף הזפת. כנס הנכרי לתוכן יין, ישראל כונס לתוכן מים, וחוזר וכונס לתוכו יין ואינו חושש וצריך עירוי שלוש פעמים. כנס הנכרי לתוכן ציר או מורייס, ישראל כונס לתוכן יין מיד, שציר או מוריס מבטל טעם האיסור. כנס הנכרי לתוכן יין, ישראל כונס לתוכן ציר או מורייס. וחוזר וכונס לתוכן יין ואינו חושש. רבי יוחנן רבי יוחנן°, נפק לפגטי פרדס דרבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה° לעכו. אתון שאלון ליה. קנקנים, במה הוא טהרתן? אמר, מזו לימדתי עליהם. מה אם בשעה שכנס נכרי לתוכו ציר או מורייס, ישראל כונס לתוכן יין. על המשך דבריו של רבי יוחנן רבי יוחנן° יש מחלוקת. רבי יסא רבי אסי° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, שהמשך הדברים היה כך בשעה שמכניסן לאור, לא כל שכן? רבי חייה רבי חייא רבה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בשעה שמשחיל מקלף את זיפתן, לא כל שכן? וכשמכניסן לאור קיימין אינון הרי חלקם ישבר? אין קמין קמין. ואי לא הפסיד קנקניו. קנקנים שאינן זפותות. רבי אסי רבי אסי° אמר אסורות. רבי אמי רבי אמי° אמר מותרות. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר, רבי אסי רבי אסי° מקשי. איך רבי אמי רבי אמי° התיר ? וכי אנן אמרין דאהן כוזא  כד לא בלע? רבי אבא רבי אבא° אמר. רב ששת רב ששת° שאיל. מאן אנן אמרין, האין דהון כלי של מימי רגלים לא בלע? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אחא רבי שמעון בר אחא° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. קנקני נכרים, ב_נגממלאן מים שלשה ימים מעת לעת. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר. רבי אסי רבי אסי° מקשי. ועבדין כן למעשה ומותר ? רבי יוסי ממלחייא רבי יוסי ממלחייא° אעיל עובדא קומי רבי מנא רבי מנא° בקנקן של נכרים שהחליפו בו מים שלושה ימים ונתן לתוכו יין. אמר לו, אם לשעבר, שרי. הא לכתחילה אסור. רבי ירמיה רבי ירמיה° אזל לגובלנה. הורי באילין פיתרייא רברבייא כוסות גדולים, ממלא אותן מים ג' ימים מעת לעת.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

47 ב_מז סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא :

48 ב_מח מיי' פ י"א מהל' עבודה זרה הלכה ד', מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה ד':

49 ב_מט מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' קל"ט סעיף ו':

50 ב_נ מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ח סעיף י"א, סמ"ג לאוין מה :

51 ב_נא מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' קל"ז סעיף א':

52 ב_נב מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קל"ה סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :


[ע"ב]

53 ב_נג מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' קל"ה סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :


-----------------------------------דף יד עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה יד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד א] ארמייא איתבזעת זיקיה  נקרע נוד היין שלו, וקיבל ישראל את יינו גו דידיה. אתא עובדא קומי רבנן, אמרי, ממלא אותן מים שלשה ימים מעת לעת. רבי יסא רבי אסי° אזל לצור. חמא יתהון זפתין זיקוקין זעירין, וישראל זבנין.  ראה את הגויים מזפתים נודות קטנים וישראל קונים מהם אמר, מאן שרא לכון  מי התיר לכם? שאלון לרבי יצחק רבי יצחק° ולרבי מני רבי מני°, ואסרן:

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה ה עריכה

מתני’: החרצנים והזגין של נכרים אסורין. ואיסורין איסור הנאה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים. ב_נדלחים, אסורין. יבישין, מותרין:


גמ’: אמר רב ששת רב ששת° בשם רב רב (אמורא)° לחים אסורין, אפילו בהנאה. יבישין מותרין, אפילו ב_נהבאכילה. והא תנינן לוקחין גת בעוטה מן הנכרי, אף על פי שהוא נוטל את הענבים בידו ונותן לתפוח, שאינו נעשה יין נסך, עד שירד לבור, ומדוע אסר רב רב (אמורא)° חרצנים וזגים כשהם לחים בהנאה ? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, בחרצנים וזגים שנפלו לתוך הבור של יין נסך היא מתניתא. תמן תנינן. חרסין שנשתמש בהן משקין טמאין, ונפל לאויר התנור והוסק, התנור טמא. שסוף המשקה לצאת. וכן בגפת ב_נוחדשה. אבל בישנה, טהור. אי זו היא חדשה? בתוך שנים עשר חדש. אי זו היא ישנה? לאחר שנים עשר חדש. הכא נמי כן.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה ו עריכה

מתני’: המורייס, והגבינה, ותירייקי, של נכרים אסורין. ואיסורן איסור הנאה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, אין אסורין איסור ב_נזהנאה:

גמ’: תנן התם. יין למורייס, °רבי רבי יהודה הנשיא מתיר מפני שמשביח את המוריס. ו°רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אוסר, לפי שאינו אלא להעביר את הזוהמה ונמצא מאבד את התרומה. לפיכך אם עבר ונתן, °רבי רבי יהודה הנשיא אוסר לזרים, אם אין מאה כנגד התרומה. °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון, מתיר לזרים. רבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° בעי. כדברי מי שהוא מתיר לזרים, מורייס הנכרי למה הוא אסור הרי היין בטל ? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, משום תבשילי נכרים. והתני אומן מותר. שאינו מוסיף יין, שאינו אומן אסור. אומן מותר, לא בשאין מבושלין ? ודכוותיה, שאינו אומן אסור, אפילו שאינן מבושלים. ואמר רבי יוחנן בר מרי רבי יוחנן בר מרי°. מאי כדון? לעולם היין בא להסיר את הזוהמה, ומה ששאלת אם זה לא אוכל מדוע אסור? את שהוא ליטול את הזוהמא והוא אסור מחמת עבודה זרה אסור. הדא אמרה, הנאת עבודה זרה אסורה והנאת תרומה מותרת. אמר רבי יוחנן בר מדייא רבי יוחנן בר מדייא° אפילו כדברי מי שהוא אומר אומן מותר, ובלבד ביודע שלא נתן שם יין. תנן, אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי מתיר, מפני שהוא משביחו. מאי ממעיטו ? רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי יוחנן רבי יוחנן°. חד אמר מפני שממעטו ממדתו וחד אמר מפני שממעטו משותיו שלא הכל שותים מבושל. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתנינן תמן תורמין יין שאינו מבושל על שאינו מבושל. ואין תורמים ממבושל על שאינו מבושל, שאין תורמים מן הרע על היפה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי משמע שלשיטתו יין מבושל גרוע מהחי. והתנינן, אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי מתיר, מפני שהוא משביחו ? ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, מחלפה שיטתה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אינה מחלפת תמן בכהן שמותר לו לבשל תרומה שבישול משביח. וכאן בבעלים שאף שבישול משביח אסור לו לבשל שחוששים שמא יפריש לפי הכמות אחר שפחת. הוי דרבי יוחנן רבי יוחנן° הוא דאמר מפני שממעטו משותיו.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה ז עריכה

מתני’: אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. שאל °רבי ישמעאל רבי ישמעאל את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה כשהיו מהלכין בדרך. מפני מה אסרו גבינת הנכרים? אמר לו, מפני ב_נחשמעמידין אותה בקיבת נבילה. אמר לו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד ב] והלא קיבת העולה, חמורה מקיבת הנבילה. ואמרו כהן שדעתו יפה, שורפה חיה. ולא הודו לו, אלא אמרו, לא נהנין ולא מועלין. חזר ואמר לו, מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודה זרה. אמר לו. אם כן, למה לא אסרוה בהנאה? השיאו לדבר אחר. אמר לו, ישמעאל אחי. היאך אתה קורא (שיר השירים א', ב') כי טובים דודיך מיין בלשון זכר. או כי טובים דודייך מיין בלשון נקבה? אמר ליה. כי טובים דודייך. אמר לו, אין הדבר כן. שהרי חבירו מלמד עליו, לריח שמניך טובים:


גמ’: מפני מה גבינות בית אונייקי אסורים אף בהנאה ? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. מפני שעגלים ששם, נשחטין לשם עבודת כוכבים ומזלות. שמע רבי יוחנן רבי יוחנן° ואמר. יפה לימדנו °רבי רבי יהודה הנשיא, שהשוחט בהמה לעבודת כוכבים ומזלות, אפילו פירשה אסור. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי. מצא בה טבעת מי אסירה ? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. טבעת בעינה היא. פירשה גופה היא. תמן תנינן, ביצת נבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת, ואם לאו אסורה, כדברי °בית שמאי בית שמאי. ו°בית הלל בית הלל אוסרין אפילו אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק. מה טעמא ד°בית שמאי בית שמאי ? גמורה הייתה עד שלא תתנבל ולא הוסיפה הביצה אחרי שנתנבלה התרנגולת כלום. אם הביצה אינה מוסיפה לגדול אחרי שנתנבלה התרנגולת מעתה אפילו אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת ? אם אומר את כן, נמצאת מתיר שלל של ביצים והם אסורים משום נבלה. וגזרינן על כל הביצים עד שיגמרו לפי שאין גבול אחר ברור שיאמרו שעד כאן אסור ומכאן מותר. קא סלקא דעתין שביצים שנמצאו בתוך התרנגולת וקיבה חלב שנמצא בקיבה של נבלה דינם שווה ששניהם היתר שנמצא בתוך איסור. אם כך קשה °בית הלל בית הלל כמשנה הראשונה ו°בית שמאי בית שמאי כמשנה האחרונה ? דאמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בראשונה היו אומרים, אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת נכרי. חזרו לומר מעמידין בקיבת הנבילה, ואין מעמידין בקיבת נכרי. אמר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי, זו כדברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר שמחשבת נכרי לעבודה זרה. ולכן סתם קיבת נכרי אסורה. כי אתא רבי אסי רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בראשונה היו אומרים אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת נכרי. חזרו לומר, מעמידין בין בקיבת נבילה בין בקיבת הנכרי. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לישן מתניתא מסייעא לרבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° שגם למשנה אחרונה אין מעמידים בקיבת נכרי דתנן, קיבת הנכרי ושל נבילה אסורה

-----------------------------------דף טו עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה טו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד א] כמשנה הראשונה. טריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה האחרונה. כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנה האחרונה. מדוע כתב קיבת הגוי ושל נבלה? הרי שחיטת הגוי היא נבלה. אלא ודאי כוונתו לאמר שקיבת הגוי חמורה יותר. קיבת נבלה של ישראל אסורה משום נבלה ופרשה מותר, וקיבת נכרי אסורה משום עבודה זרה ואף פרשה אסור. אפי' דיסברון °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל כמשנה הראשונה, ביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת. ואתייא כיי דאמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מעשה בבנו של °רבי יהודה בן שמוע רבי יהודה בן שמוע שבקעו להן זאיבים יותר משלשה מאות צאן, ובא מעשה לפני חכמים והתירו קיבותיהן. אמרו אף שביצת נבלה אסורה קיבה מותרת. דביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת לו. חברייה אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה דכתיב (שיר השירים ז', י') וחכך כיין הטוב שמעון בר אבא שמעון בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים כדברי תורה דכתיב (שיר השירים א', ב') כי טובים דודיך מיין. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° אמר בשם רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° תדע לך שדברי סופרין חביבין יותר מדברי תורה שהרי °רבי טרפון רבי טרפון אילו לא קרא קריאת שמע כלל, לא היה עובר אלא בעשה מפני שעבר על דברי °בית הלל בית הלל שהיטה וקרא, נתחייב מיתה על שם (קהלת י', ח') ופורץ גדר ישכנו נחש. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל דברי תורה יש בהן איסור ויש בהן היתר ויש בהן קלין ויש בהן חמורין אבל דברי סופרין כולן חומר דתנינן תמן האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור. ב_נטחמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בשם רבי אידי רבי אידי° שאמר בשם רבי תנחום ברבי חייה רבי תנחום ברבי חייה°, חמורין דברי זקינים מדברי נביאים דכתיב (מיכה ב', ו') אל תטיפו יטיפון לא יטיפו לאלה, לא יסג כלימות. שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע. וכתיב (מיכה ב', י"א) אטיף לך ליין ולשכר. שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל נביא וזקן למה הן דומין למלך ששילח שני סימנטירין שליחים שלו למדינה על אחד מהן כתב אם אינו מראה לכם חותם שלי וסימנטירין כתב הרשאה שלי אל תאמינו לו ועל אחד מהן כתב אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי וסימנטורין כתב הרשאה שלי האמינו לו כך בנביא כתיב (דברים ראה יג ב) ונתן אליך אות או מופת ברם הכא (דברים שופטים יז יא) על פי התורה אשר יורוך. איכא דאמרי מפני מה גבינות בית אונייקי אסורים אף בהנאה ? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° מפני שרוב עגלים ששם נשחטין לשם עבודה זרה, שמע רבי יוחנן רבי יוחנן° ואמר יפה לימדנו רבי שכן השוחט בהמה לעבודה זרה אפילו פירשה אסור. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי, מצא בה בבהמה שנשחטה לעבודה זרה טבעת מותרת ולמה פרשה נאסר? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° טבעת בעיינה היא פירשה גופה היא. תנן, אמר לו והלא קיבת העולה, חמורה מקיבת הנבילה. ואמרו כהן שדעתו יפה, שורפה חיה. ולא הודו לו, מהו שורפה ? גמי לה  גומע אותה. וחכמים אומרים לא נהנים ולא מועלים. ואמאי לא מעל והרי נהנה ? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, משום שדומה למי ששותה בכוס מזוהם. הדא אמרה השותה בכוס מזוהם, לא נהנה ולא מועל. תנן, השיאו לדבר אחר. ומפני מה לא גילה לו? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מפני שמקרוב אסרום ולא רצו לגלות טעם גזרות חדשות שלא יבואו לזלזל בהם. ועוד ש°רבי ישמעאל רבי ישמעאל היה קטן באותה שעה ואין מגלים טעמים לקטן. אמר רבי חונייה רבי חונייה°. רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° מקשי. אם להפליגו בדברים היה מבקש, היה לו להשיאו בחמש השואות שבתורה שאין להם הכרע וניתן לפרשם לכאן או לכאן, ואילו הן שאת. ארור. מחר. משוקדים. וקם. (בראשית בראשית ד ז) הלא אם תיטיב שאת. האם לשון שאת הוא סליחה. או שאת אם לא תיטיב. שלשון שאת היא עוון (בראשית ויחי מט ו) כי באפם הרגו איש, וברצונם עקרו שור ארור. או ארור אפם כי עז. האם הארור הולך על אפם, או על השור (שמות בשלח יז ט) ויאמר משה אל יהושע, צא הלחם בעמלק מחר. או מחר אנכי נצב על ראש הגבעה. (שמות תרומה כה לד) ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים. או משוקדים כפתוריה ופרחיה. (דברים וילך לא טז) ויאמר יי' אל משה. הנך שוכב עם אבותיך וקם. או וקם העם הזה וזנה. רבי תנחומא רבי תנחומא° מוסיף הדא (בראשית וישלח לד ז) ובני יעקב באו מן השדה כשמעם. או כשמעם, ויתעצבו האנשים. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. הטעם שלא ענה לו. מפני שיש דברים, שמשיקין עליהם את הפה. כמה דאת אמר (שיר השירים א', ב') ישקיני מנשיקות פיהו. אמר רבי יצחק רבי יצחק° כדכתיב (דברים דברים ד יד) ואותי צוה יי. אותי ואותי. נאמר לי דברים שנאמרו כדי שאמר לכם. ונאמר לי דברים, שנאמר בינו לבין עצמי. °רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא ורבי חגי רבי חגי (אמורא)° אמרו בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° כדכתיב (משלי כ"ז, כ"ו) כבשים ללבושך, ומחיר שדה עתודים.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד ב] כבשים כתיב. הא כיצד? בשעה שתלמידין קטנים, כבוש לפניהן דברי תורה. הגדילו ונעשו כעתודים, גלה להם רזי תורה. ודא מסייעה למה דתני °רבי שמעון בן יוחאי רבי שמעון בר יוחאי כתיב (שמות משפטים כא א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. מה הסימה מטמון הזאת אינה נגלית לכל בריה, כך אין לך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה, אלא לפני בני אדם כשרין. שמחבבים ומייקרים אותה.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה ח עריכה

מתני’: אילו דברים של עובד כוכבים ומזלות אסורין, ואין איסורן איסור הנאה. ב_סחלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו. ב_סאהפת והשמן שלהם, ושלקות. °רבי רבי יהודה הנשיא ובית דינו, ב_סבהתירו בשמן. ב_סגכבשים שדרכן לתת בהן יין וחומץ, וטרית ב_סדטרופה, וציר שאין בה דגה כלבית, והחילק, וקורט של חלתית, ומלח סלוקנתית. הרי אילו אסורין, ואין איסורן איסור הנאה:

גמ': חלב הנכרי למה הוא אסור? רבי אבא בר רב יהודה רבי אבא בר רב יהודה° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° חלב הנכרי למה הוא אסור? משום גילוי. ויעמיד? שהרי הארס לא נותן לחלב להתגבן. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° מפני האירס הנתון בין הנקבים. ותני כן שלשה אירסים הן אחד צף ואחד ב_סהשוקע ואחד דומה לשבכה. פעלייא הוון בחקליה איתגליית קולתא דמיא אשתון קמייא ולא מייתין ואנכון תננייני ומייתין אני אומר אירס שוקע היה. ביומוי דרבי ירמיה רבי ירמיה° איתגליין גיגייתיה דסדרא רובא בית מדרש הגדול. אישתון קמייא ולא מיתו אינכון תינייני ומיתו אני אומר ארס שוקע היה. ותניא כן אבטיח שניקר ואכלו ממנו עשרה בני אדם וכן יין שנתגלה ושתו ממנו עשרה בני אדם אסור לוכל ולשתות אחריהן אני אומר אירס שוקע היה. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° חלב הנכרי למה הוא אסור? משום תערובת ב_סובהמה טמאה ותני כן ישראל ב_סזיושב בעדר והנכרי חולב ומביא לו ואינו חושש אף שאינו רואהו חולב. פיתן אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° פת מהלכות של עימעום טישטוש היא אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. מהו מהלכות של עימעום? האם טשטשו את ההלכה להקל או להחמיר ? האם כך אנו אומרים. במקום שפת ישראל מצויה, בדין היה שתהא פת עובד כוכבים ומזלות אסורה. ועימעמו עליה והתירוה. או במקום שאין פת ישראל מצויה, בדין היה שתהא פת עובד כוכבים ומזלות מותרת. ועימעמו עליה ואסרוה? אמר רבי מנא רבי מנא°, ויש עימעום לאיסור? ופת לאו תבשילי עובד כוכבים ומזלות הוא? וכי כך אנו אומרים, במקום שאין תבשילי ישראל מצויין, בדין היה שיהו תבשילי עובד כוכבים ומזלות מותרין. ועימעמו עליהן ואסרום? אלא כיני. במקום שאין פת ישראל מצויה. בדין היה שתהא פת עובד כוכבים ומזלות אסורה. ועימעמו עליה ב_סחוהתירוה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

59 ב_נט מיי' פ ד' מהל' ממרים הלכה ג', סמ"ג עשין קיא ,סמ"ג לאוין ריז :


[ע"ב]

60 ב_ס מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קט"ו סעיף א', סמ"ג לאוין קלב :

61 ב_סא מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ב סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

62 ב_סב מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ז':

63 ב_סג מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף י', סמ"ג לאוין קמח :

64 ב_סד מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף י', סמ"ג לאוין קמח :

65 ב_סה מיי' פ י"א מהל' רוצח הלכה י"ד, טור יורה דעה סי' קטז:

66 ב_סו מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קט"ו סעיף א':

67 ב_סז מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קט"ו סעיף א':

68 ב_סח מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ב סעיף ב', סמ"ג לאוין קלב :


-----------------------------------דף טז עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה טז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד א] מפני חיי נפש. רבנן דקיסרין אמרו בשם רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. הלכה כדברי מי שהוא מתיר. ובלבד מן הפלטר. ולא עבדין כן, שנהגו העם להחמיר. בשולי נוכרים. אמרון קומי רבי חייא רובא רבי חייא רבה°. תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי כתיב (דברים דברים ב ו) אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם, וגם מים תכרו מאתם וגומר. מה מים שלא נשתנו מברייתן, אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו מותר ואם נשתנה מבריתו אסור. התיבון הרי מוטלייה תערובת זרעי כרפס פשתן ותלתן שמיבשים אותם ופנקריסים קפריסין וקובטיות כרתי ב_סטוקליות וחמין מים שלהן הרי אלו מותרין. ניחא כולהן שהן יכולין להשרות ולהחזיר כמו שהיו. אבל קליות למה התירו ? הרי אינו חוזר לבריתו. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)° כל אוכל שהוא נאכל חי ב_עכמות שהוא, אין בו משום תבשילי עובד כוכבים ומזלות. ויוצאין בו משום עירובי תבשילין. מה מקיים רבי חייא רובא רבי חייא רבה° אוכל תשברו מאתם? באוכל תשברו אותם. דהאכלתו שברתו. שאם היה קשה עליך, באוכל תשברו. כמו שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם. ואם לאו, הכרע עליו כסף. אמרין כן הוה רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° עבד. כד הוה חמי בר נש רב רב (אמורא)°, עליל לקרתיה, הוה משלח ליה איקרין מתנות. מיי אמר? דאין הוה דין דיתום או דין דארמלה, נישכח אפין מפויסיה עלוי. מי אסר את השמן? רב יהודה רב יהודה° אמר דניאל אסר את השמן. דכתיב (דניאל א', ח') וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו. שתי משתיות אחד של יין ואחד של שמן. ולמה התירוהו ? °רבי אחא רבי אחא (תנא) ורבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ואית דאמרי לה בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. שהיו עולין עליו להר המלך למסוק כדי שיהיה שמן ישראל ונהרגין עליו שהיו שם חילות רומאים. ומי התירו? ב_עא °רבי רבי יהודה הנשיא ובית דינו התירו השמן. בג' מקומות נקרא °רבי יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא רבותינו. בגיטין דתנן, הרי זה גטך אם לא באתי מכאן ועד י”ב חודש, ומת בתוך י”ב חודש אינו גט. ותני עלה. ורבותינו התירו, דזמנו של שטר מוכיח עליו. ובסנדל דתנן, המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקיבה. ורבותינו העידו סנדל צריך צורת פנים וכל שאין לו צורת פנים טהור. ולמה לא קראו לו בית דין שרייא? שכל בית דין שהוא מבטל ג' דברים הוא נקרא בית דין שרייא. אמר רבי יודן בי רבי ישמעאל רבי יודן בי רבי ישמעאל°. כיוון שבית דינו חלוק עליו בגיטין. יצחק בר שמואל בר מרתא יצחק בר שמואל בר מרתא° נחת לנציבין. אשכח לרבי שמלאי הדרומי רבי שמלאי הדרומי° דיתיב ודריש. °רבי רבי יהודה הנשיא ובית דינו התירו בשמן. שמואל שמואל (אמורא)° קביל עלוי ואכל. רב רב (אמורא)° לא אכל. אמר לו שמואל שמואל (אמורא)°, אכול דאי לא כן, אנא כתיב עלך זקן ממרא. אמר לו, עד דאנא תמן אנא ידע דעירער עליה רבי שמלאי הדרומי רבי שמלאי הדרומי°. ואינו בר סמכא לבטל גזרה זו. ענה לו שמואל שמואל (אמורא)°, וכי אמר ליה בשם גרמיה? הרי לא אמר אלא בשם °רבי רבי יהודה הנשיא ובית דינו. ואטרח עלוי ואכל. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי. ולא כן תנינן, ב_עבשאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין. ו°רבי רבי יהודה הנשיא ובית דינו מתירין מה שאסר דניאל וחבורתו? אלא רבי יוחנן רבי יוחנן° כדעתיה. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי אליעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק. מקובל אני שכל גזירה שבית דין גוזרין על הציבור ולא קיבלו רוב הציבור עליהן, אינה גזירה. ובדקו ומצאו שגזירה של שמן לא קבלו רוב הציבור עליהן. ביצה צלויה שלהן בר קפרא בר קפרא° שרי חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ב_עגאסר. עד כדון בשנצלית לדעת נצלית שלא לדעת מהו? נישמעינה מן הדא מעשה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד ב] שנפלה דליקה באשת קנים ובאגם תמרים והיו שם חגבים ונצלו. אתא עובדא קומי רבי מנא רבי מנא° ואסר. אמר רבי אבהו רבי אבהו° לא אסר רבי מנא רבי מנא° משום בישול נכרים אלא משום תערובת חגבין טמאים. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, והדא מן חמירתא ד רב רב (אמורא)° מהחומרות שהחמיר רב. רב רב (אמורא)° נחת לתמן לבבל, חמתון מקילין בבשר שנתעלם מן העין, וחמר עליהן. חד בר נש, אזיל בעי משיזגה אסקופתיה לרחוץ בשר בגו נהרא, ואינשתה ואזיל ליה. חזר בעי מיסבינה  שכח והלך לו אח”כ חזר ורצה לקחת את הבשר. אמר ליה רב רב (אמורא)°, ב_עדאסור לך דאנא אמר, ההיא שטף נהרא, ואייתי חורי דנבילה תחתוי. חד בר נש הוה מהלך בשוק טעין קופד, אתא דייתא וחטפתיה מיניה, וטלקתיה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב רב (אמורא)°, אסור לך דאנא אמר, בשר דנבילה הוות טעינה, וטלקתיה. ונסבה ההוא אוחרנא.  אדם אחד הלך בשוק טעון בשר בא עוף ששמו דיה וחטפו ממנו והשליכו במקום אחר ורצה האדם ההוא לחזור ללקחו א”ל רב רב (אמורא)° אסור לך שאני אומר בשר נבילה היתה נושאת וזרקתו ואת השני אכלה: תורמוסין שלהן מה הן? °רבי רבי יהודה הנשיא אוסר גניבה מתיר. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא אני זקן והוא זקן אני עלת על ליבי לאסור והוא עלת על דעתו להתיר. רבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° אזל לצור והתיר תורמוסין שלהן. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° אזל לצור ואשכח לרבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° שהתיר תורמוסין שלהן, אתא גבי רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לו, מה מעשה אירע לידך? אמר ליה אשכחית לרבי מנא בר תנחום רבי מנא בר תנחום° שהתיר תורמוסין שלהן. אמר לו ולא פגעת ביה וגזרת עליו נידוי? אמר לו אדם גדול הוא והוא יודע למתק את הים הגדול. אמר לו לאו בני זה אינו ראיה שהוא אדם גדול. אלא חשבון מים הוא יודע ובשעה שהמים מקלסין את בוראן הן מתמתקין. אמר רבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר° בא לומר גנייו ואמר שבחו. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° חשבון גדול הוא. רבי זכאי דאלכסנדריאה רבי זכאי דאלכסנדריאה° הוה ידע לה ואילו בעית ילפתה מיניה  ואם הייתי רוצה הייתי לומד ממנו. חלוט שלהן מהו? נישמעינה מן הדא רבי אמי רבי אמי° סלק עם רבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה° לחמתא דגדר והתיר חלוט שלהן. רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° בעי מה בין חלוט לתורמוסין? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° חלוט מחוסר מעשה ידי האור הוא שצריך עוד לאפות תורמוסין אינן מחוסר מעשה ידי האור הוא. חוורנס איטריות אין בו משום בישולי נכרים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב אחי רב אחי° מרטיסה אין בו משום בישולי נכרים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רב הונא רב הונא°, כל אוכל שהוא נאכל חי כמות שהוא אין בו משום ב_עהבישולי נכרים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין:

ירושלמי עבודה זרה, פרק ב, הלכה ט עריכה

מתני’: אילו מותרין באכילה. ב_עוחלב שחלבו נכרי וישראל רואהו. ב_עזהדבש ב_עחוהדבדבניות ענבים, אף על פי שמנטפות אין בהן משום הכשר משקה. ב_עטוכבשים שאין דרכן לתת בהן יין וחומץ, ב_פוטרית שאינה טרופה, ב_פאוציר שיש בו דגה, ב_פבועלה של חלתית, ב_פגוזיתי קלוסקא המגולגלין. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר השלוחין, אסורין. ב_פדוהחגבים מן הסלסילה אסורין, ומן ההפתק מותרין, וכן בתרומה:


גמ’: תנן, וכבשים שאין דרכן לתת בהן יין וחומץ. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. הדא דאת אמר בתבשיל שאין דרכו לתת לתוכו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

69 ב_סט מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ג סעיף ב':

70 ב_ע מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ג סעיף א':

71 ב_עא מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ז':

72 ב_עב מיי' פ ב' מהל' ממרים הלכה ב', סמ"ג עשין קיא :

73 ב_עג טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ג סעיף י"ד:


[ע"ב]

74 ב_עד מיי' פ ח' מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמ ,סמ"ג לאוין קמא :

75 ב_עה מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

76 ב_עו מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קט"ו סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

77 ב_עז מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ז', סמ"ג לאוין קמח :

78 ב_עח מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ט':

79 ב_עט מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ט':

80 ב_פ מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ב, מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ט', סמ"ג לאוין קמח :

81 ב_פא מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ב, מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ט', סמ"ג לאוין קמח :

82 ב_פב מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ב, מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ט', סמ"ג לאוין קמח :

83 ב_פג מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ח', סמ"ג לאוין קמח :

64 ב_פד מיי' פ י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ד סעיף ח', סמ"ג לאוין קמח :


-----------------------------------דף יז עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה יז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד א] יין וחומץ. הא דבר בריא שנתן, אסור אפילו בהנאה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ו רבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ישראל ונכרי שהן שותפין בקדירה. ישראל שופת, והנכרי מנער. הוציאו מהאש, מי מחזיר? סברין מימר, ישראל מחזיר. אמר רבי בנימין בר ליואי רבי בנימין בר ליואי°, מה שהתרנו שהנכרי מנער, והוא שנתבשל כמאכל בן דרוסאי. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. אם בשנתבשל כאכילת בן דרוסאי, למה ליה ב_פהישראל מחזיר, אפילו הנכרי מחזיר? אי זהו החילק? רב רב (אמורא)° אמר סולתניתא. ואין להם סנפיר וקשקשת אבל כשיגדלו יהיה להם, לכן הם כשלעצמם טהורים. אלא שדגים טמאים מתערבים אתם ואין אפשרות להבדיל ביניהם, כי לשניהם אין סנפיר וקשקשת. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הוא חילק, הוא טרית טרופה, שכשהוא גדול נוהגים לטרוף אותו ואין סימניו נראים. רבי זעירא רבי זעירא°, כהנא בר תחליפא כהנא בר תחליפא°, וחנן בר אבא חנן בר אבא°, אמרו בשם רב רב (אמורא)° לחלוחתא צחנה, אסורה משום תערובת דגים טמאים. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°. הדא דאת אמר, במקום שאין המים מהלכין. אבל במקום שהמים מהלכין, אין דג טהור מהלך עם דג טמא. וימה דטיבריה כגון המים המהלכין הן שאין בה דגים טמאים. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. ובלבד בשעה שהדג טורף אבל דג שאינו טורף יכול לחיות גם במים מהלכים. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. הדא חפיתה דג כשר שמסיר את הקסקסים שלו ויש דג טמא דומה לו, יהבי גו קליפתה כלי. אין עבדת לחלוחי, שיוצאת ממקום חיבור הקסקסים שרייא מותר. ואי לאו, אסירה. אי זו הטרית שאינה טרופה? כל שהראשים והשזרות שלה קיימין. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. מעשה בספינה אחת משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא, שהיו בה יותר משלש מאות חביות. ובדק °רבי רבי יהודה הנשיא את כולהון. ולא מצא אלא אחת שהראשים ב_פווהשזרות שלה קיימין, והתיר את כולהן. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר, רבי אסי רבי אסי° מקשי. לא מסתבר שבגלל אותה בדיקה התיר °רבי רבי יהודה הנשיא את כל החביות. שאם כך היה צריך להיות שאותה חבית תהא מותרת, ושאר כל חביות יהא אסורות. אלא על ידי עילא. ובאמת גם אם היה שם דג טמא מצד הדין הוא בטל. נהר גבינתא איתקלקלת שעבדוהו הגויים כעבודה זרה. שאל רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° לרבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. אמר לו, אין דבר של רבים נאסר. דאין נהר נאסר אלא משום חשש שמא נתלש גל או שמא טפחינהו בידים. וכיוון דאין זה אלא חומרה בעלמה, בעילה כל דהו התירוהו. רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° אמר, רבי יצחק רבי יצחק°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד ב] מקשי על מה דמקשי רבי אסי רבי אסי°. והא אילין איגרתא גיטין שהיו החתומים עליו בעלי שמות של נכרים. ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. נכרים בשם לוקוס. חתומים על הגט ואין להתיר אלא בחנות ישראל או בבית הכנסת. וקשה כיון שכתוב בגט שמות עוביד כוכבים ומזלות כמו לוקס היאך תסמוך על מה שנכתב בחנות ישראל? אלא ודאי דהעיקר סמכינן שהן ישראל מפני שרוב ישראל שבחוץ לארץ שמותן כשמות עוביד כוכבים ומזלות, רק על זה לבד מחמירין. שיהא צירוף עילה כל דהוא, שיהא נכתב בבית הכנסת או בחנות ישראל. אף כאן מצד הדין האיסור בטל ברוב ומה שצוה °רבי רבי יהודה הנשיא לפתוח חבית אחת והתיר כולם. לא הוי אלא צירוף כל דהוא שלא רצה להתיר בלי עילה. תני עולא שכפא עולא שכפא° קומי רבי דוסא רבי דוסא°. דג טמא משריץ. דג טהור מטיל ביצים. חזר ותנא קומוי. מעי דגים וקירבי דגים ועוברי ביצים דגים, אינן נאכלין אלא ב_פזעל פי מומחה. אמר לו, חזור בך מהדא תני או מהדא. שהרי מהברייתא הראשונה משמע שאין ביצים לדג טמא. ואילו מהשניה משמע שאף לדג טמא יש ביצים. הוה בעי מיחזור ביה. אמר לו רבי זעירא רבי זעירא°. לא תחזור בך. בדג טמא, ביציאתן הן נגמרות ומתבקעות בבטנו והוא משריץ אותם החוצה. ואילו דג טהור משריץ ביצים ובחוץ הם נבקעים לדגים. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°. אם אמר לך ב_פחמלחתים וראיתי שלכולם היה סנפיר וקסקסת, נאמן. נתן בר אבא אמר קומי שמואל שמואל (אמורא)°. ידע אנא מפרשה  להבדיל בין עוברי ביצי דגים טמאין, לעוברין דגים טהורין. עוברי דגים טמאים, עגולין. עוברי דגים טהורין, ארוכין. אחוי ליה  הראה לו בצי הדא סלפיתא דג כשר. אמר לו, כזה מהו? אמר לו טמא. אמר לו, לא ביש לי דאמרת על טהור טמא. אלא סופך דתאמר על טמא טהור. תני, אין לוקחין מעי דגים וקירבי דגים, אלא על פי מומחה. אין לוקחין תכלת ב_פטאלא על פי מומחה. אין לוקחין ב_צגבינה ותירייקי, אלא על פי מומחה. אין לוקחין יין ב_צאבסורייא, אלא על פי מומחה. אין לוקחין בשר שאין בו סימן, אלא על פי מומחה. וכולן נאכלין אצל מי שאינו מומחה, ב_צבואינו חושש שאם הוא עצמו אוכל, ודאי כשר הדבר, ואין לחוש שמא יתן לו אוכל שאינו כשר. °רבי אחא רבי אחא (תנא) ורבי תנחום רבי תנחום° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אם עם הארץ שילח לו חלתית ב_צגנאמן. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אם עם הארץ שילח לו תכלת, נאמן. טלניא המשרת של דלוי צנבריא, היה מזבן פירין  מוכר פירות, וקנו ממנו בחזקת שהם מעושרים. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יסא רבי אסי°. עבדו של נאמן ב_צדכנאמן. גרמנא, עבדיה דרבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°, הוה ליה תוכלא וסמכו שהתכלת כשרה. דאמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, עבדו של מומחה כמומחה. ומלח סלוקנרית. אית תניי תני, שחורה אסורה. ולבנה מותרת. אית תניי תני, לבנה אסורה. ושחורה מותרת. מאן דאמר שחורה אסורה, שנותן לתוכה שרץ שחור. ומאן דאמר לבנה אסורה, שנותן לתוכה שרץ לבן. °רבי חנניא בן גמליאל רבי חנניא בן גמליאל אמר משום °רבי יהודה בן גמליאל רבי יהודה בן גמליאל, זו וזו אסורה. אמר רבי חנניא רבי חנניא°. שכן אחד היה לנו, והיה נותן לתוכה שומן של חזיר. הן סככות הן פרעות בליטות שמביאות טומאה. הן רפפות הן רעדות משטח שאינו יציב וכשהזב נוגע בו הוא רועד ומה שעליו נטמא בהסט. הן איסטגיות הן ספיות שפה לכלי נקרא גם לזבז. הן כוסות הן גומות שקע של מקום שערה. היא מקום תחת הכוסות, היא מקום הנחת חתיכות שנאמר במסכת כלים על שולחן שציפהו שיש והניח מקום הנחת כוסות °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מקום הנחת חתיכות.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

85 ב_פה טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ג סעיף ח':

86 ב_פו מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ג, טור יורה דעה סי' קיד, סמ"ג לאוין קמח :


[ע"ב]

87 ב_פז מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ג סעיף ז':

88 ב_פח מיי' פ ג' מהל' מאכלות אסורות הלכה כ', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ג סעיף ז':

89 ב_פט מיי' פ ב' מהל' ציצית הלכה ד':

90 ב_צ מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ה, מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ו:

91 ב_צא מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ה, מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ו:

92 ב_צב מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ט סעיף ב':

93 ב_צג מיי' פ י"א מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"ט סעיף ב':

94 ב_צד מיי' פ י' מהל' מעשר הלכה ב', מיי' פ"י מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ה', סמ"ג עשין קלה :


-----------------------------------דף יח עריכה

ירושלמי מאיר עבודה זרה יח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד א] הן זיתי קלוסקא, הן זיתים מגולגלין. שנאמרו במשנה שלנו: תנן, והשלוחין אסורין. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מין זית הוא, והן נותנין לתוכן חומץ, כשהיו חולצין את גלעיניהן:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

הדרן עלך פרק אין מעמידין

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_עבודה_זרה/פרק_שני&oldid=2818522"