שולחן ערוך יורה דעה קכג יד

החרצנים והזגים של עובדי כוכבים וכן שמרי יין שלהם תוך י"ב חודש אסורים בהנאה ולאחר י"ב חדש מותרים אפילו באכילה וה"מ כשתמדן במים בתחלה אבל אם לא תמדן אסורים לעולם אפילו יבשם בתנור:

הגה: וזה לא מיירי אלא בחרצנים שהיו על היין נסך אבל אם שלה החרצנים מן הגת קודם שהמשיך היין כמו שיתבאר אינן אסורין (ב"י בשם הרי"ף והרשב"א) וכן אלו שדורכים הענבים בחבית אע"פ שהיין צף עליהם למעלה מותרים (כל בו)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(כו) תוך י"ב חדש. וכתב ב"י בשם א"ח אם שרפן אפילו תוך י"ב חודש אפרן מותר עכ"ל והעתיקו ד"מ וצ"ע) דהריב"ש סימן רנ"ה כ' דבסתם יינם קיי"ל דאפרן אסור כמו עצי עובדי כוכבים לקמן סימן קמ"ב וכן מוכח בש"ס פרק בתרא דעבודת כוכבים (דף ס"ב ע"ב) ע"ש וע"ל ס"ס קנ"ה:

(כז) אבל אם שלה החרצנים כו' אינן אסורים. כמו שיתבאר בסעיף י"ז דלא נקרא יין ליאסר אלא כשיתחיל להמשך בשולי הגיגית:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

וה"מ כשתמדן במים תחילה. זהו דעת ר"ת בתוס' כמ"ש בית יוסף וצ"ע דהא בפרק כל הבשר (חולין דף ק"י) איתא דרמי בר תמרי איקלע לסורא והוה נהנה מן החרצני' שמצא שצלה כחל עליהם ושאלו רב חסדא דלמא מיין נסך הם והשיב לו דלאחר י"ב חודש הוה ולפי דברי ר"ת קשה עדיין מי הגיד לו שהיו אותן החרצנים נתמדים במים תחילה וצריך לדחוק ולומר ידוע שבאותה העיר לא היו משליכים החרצנים לחוץ רק אחר שנתמדו תחילה:

באר היטב

עריכה

(יד) כשתמדן: כתב הט"ז זהו דעת ר"ת וצ"ע דהא בפ' כל הבשר דף ק"י איתא דרמי בר תמרי איקלע לסורא והיה נהנה מן החרצנים שמצא שצלה כחל עליהם ושאלו רב חסדא דדלמא מיי"נ הם והשיב לו דלאחר י"ב חודש הוה ולפי דברי ר"ת קשה עדיין מי הגיד לו שהיו אותן החרצנים נתמדים במים תחלה וצריך לדחות ולומר דהיה ידוע שבאותה העיר לא היו משליכים החרצנים לחוץ רק אחר שנתמדו תחלה עכ"ל.

(טו) שהמשיך: דלא נקרא יין ליאסר אלא כשיתחיל להמשך בשולי הגיגית ש"ך וכתב ב"י בשם א"ח דאם שרף החרצנים וזגים תוך יב"ח אפ"ה אפרן מותר וצ"ע דהריב"ש סי' רצ"ה כתב דבסתם יינם קי"ל דאפרן אסור כמו עצי עבודת כוכבים לקמן סי' קמ"ב וכן מוכח בש"ס פ' בתרא דעבודת כוכבי' דף ס"ב ע"ב ע"ש וע"ל סוף סימן קנ"ה עכ"ל הש"ך (ואפשר דהב"י מיירי שהיו תומדין אותה תחלה וק"ל).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}