שולחן ערוך יורה דעה קטו

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן קטו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG
סימן זה במהדורה המודפסת

דין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, וגבינה וחמאה
ובו שלושה סעיפים:
אבג

סעיף אעריכה

חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו -- אסור שמא עירב בו חלב טמא.

היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו -- מותר, אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב.

היה לו דבר טמא בעדרו וישראל יושב מבחוץ והעובד כוכבים חולב לצורך ישראל אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב אם יכול לראותו כשהוא עומד מותר, שירא שמא יעמוד ויראהו; והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל.

הגה: ולכתחילה צריך להיות הישראל מתחילת החליבה ויראה בכלים שלא יהיה בכלי שחולבים בו דבר טמא. ונהגו להחמיר שלא יחלוב בכלי שדרכו של עובד כוכבים לחלוב בו שמא נשארו בו צחצוחי חלב של עובדי כוכבים.: מיהו, בדיעבד אין לחוש לכל זה.
ושפחות שחולבות הבהמות בבית ישראל או בדיר שלהם, בכל מקום שאין בית עובד עכו"ם מפסיק ואין לחוש לדבר טמא -- מותר אפילו לכתחילה להניח אותם לחלוב, אף על פי שאין שם ישראל, דמאחר שהוא בבית ישראל או בשכונתו אין לחוש לדבר טמא. אבל אם בית עכו"ם מפסיק צריך להיות ישראל שם כאילו חולבות בבית עכום. ואפילו ישראל קטן או קטנה מועילים דעכו"ם מרטט לפניהם.
ואם חלבו עכו"ם מקצת בהמות ולא היה שם ישראל ואחר כך בא ישראל אל האחרים, עכשיו בזמן הזה שאין חלב טמא מצוי כלל -- מותר. מיהו אם לא בא שם הישראל עד אחר שנחלבו כולם הווי כחלב שחלבו עכו"ם דאסורא אף על פי שאין דבר טמא בעדרו.
חלב של עכו"ם אוסר את הכלים שנתבשלה בהם כשאר איסור אף על פי שהינו רק ספק שמא עירב בו דבר טמא. וכן גבינותיהם. אבל לא חמאה שלהם. אפילו במקום שנהגו בה איסור אינה אוסרת כלים שנתבשלה בה ולא תערובות שלה שאם נתערבה בהיתר הכל שרי. כדלעיל לגבי פת של עובדי כוכבים. ועיין לעיל סימן קי"ב (תשובות מהרי"ל ל"ח ואו"ה שם).
חלב של עובד כוכבים שנאסרה אינו מועיל אם יעשו אח"כ גבינה או חמאה ממנה, אלא נשארת באיסורה וכל מה שיעשו ממנה אסור (מרדכי מא"מ ואגודה שם ושובת מהר"ם סימן רי"ו ואו"ה ורשב"א וב"י, ונ"ל שכן דברי הרמב"ם דלא כהרב המגיד):

סעיף בעריכה

גבינות העובדי כוכבים אסרום מפני שמעמידים אותם בעור קיבת שחיטתם שהיא נבלה ואפילו העמידוהו בעשבים אסורה:

הגה: וכן המנהג ואין לפרוץ גדר (בית יוסף) אם לא במקום שנהגו בהם היתר מקדמונים. ואם הישראל רואה עשיית הגבינות והחליבה -- מותר (אגור פרק שואל). וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו.
ואם ראה עשיית הגבינות ולא ראה החליבה יש להתיר בדיעבד כי אין לחוש שמא עירב בו דבר טמא מאחר שעשה גבינות מן החלב כי דבר טמא אינו עומד ובודאי לא עירב בו העובד כוכבים מאחר שדעתו לעשות גבינות (הגהות אשיר״י פרק א״מ ובארוך) ומכל מקום אסור לאכול החלב כך (שם):

סעיף געריכה

החמאה של עובדי כוכבים -- אין מוחין לאנשי המקום שנוהגין בו היתר. ואם רוב בני המקום נוהגים איסור -- אין לשנות. ובמקום שאין מנהג, אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב, מותרת:

הגה: גם מותר לבשלה לכתחלה כדי שילכו צחצוחי חלב (בית יוסף) ואם בשלה עובד כוכבים מותרת דסתם כליהם אינן בני יומן (בית יוסף לדעת הפוסקים).
ואם הולך ממקום שאין אוכלין אותה למקום שאוכלים אותה -- אוכל שם עמהם אבל אסור להביאה עמו ולאכלה במקום שנוהגים בה איסור אם לא שיש בה היכר שהיא ממקומות המותרים.
וההולך ממקום שנהגו בה היתר למקום שנהגו שם איסור -- אסור לאכלה שם (ארוך). ויש אומרים דהוא הדין אם הובאה ממקום היתר למקום איסור נמי אסורה אפילו יש בה היכר (תשובת מהרי״ל סימן ל״ה) והכי נהוג: