שולחן ערוך יורה דעה קיד י
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קיד · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אסור ליקח מהם קורט של חלתית וטרית טרופה וחילק דהיינו מיני דגים קטנים מעורבים מפני שדגים טמאי מתערבים עמהם אינו יכול להפרידם וכבשים שדרך לפעמים שנותנים בהם יין והני מילי לאסור באכילה אבל בהנאה מותר ואם ידוע שהכל נותנים יין אסורים אפילו בהנאה
- הגה ומוכרו כולו חוץ מדמי יין נסך שבו ואם יודע שעובד כוכבים אחד הוא בעיר שאינו מערב בו יין מותר ליקח מכולן כל זמן לא ידוע כן בודאי שעירבו בו דתלינן לקולא שמא לא ערבו בן וכן כל כיוצא בזה באיסורי דרבנן ואם ידוע שמקצת עובדי כוכבים בודאי נותנים בו יין ומקצתם בודאי אין נותנין בו יין אזלינן בתר רובא דכל דפריש מרובא פריש אבל אסור לקנות מהם בבתיהם דכל קבוע כמחצה על מחצב דמי.
מפרשים
(טו) קורט של חלתית. דאע"ג דסתם כלים של עובדי כוכבים אינן ב"י אגב חורפיה דחלתית משוי ליה לשבח:
(טז) מיני דגים קטנים. שאין להם קשקשת ועתידים לגדל לאחר זמן וקי"ל דמותר (כדלעיל ר"ס פ"ג) רש"י וכן פי' הרמב"ם בפי' המשנה והברטנורה ולפ"ז משמע דשאר דגים קטנים שיש בהן קשקשת מותרים שהרי יכול להבחין ביניהם ובין הטמאים:
(יז) אסורים אפילו בהנאה ומוכרו כולו חוץ מדמי יין נסך כו'. היינו מדינא אבל למאי דקי"ל ר"ס קכ"ג דסתם יינם בזמן הזה מותר בהנאה במקום הפסד מרובה ה"ה הכא וק"ל:
(יח) דתלינן לקולא כו'. כלומר ומותר ליקח מכולן אפילו מהן בבתיהן דכל אחד ואחד שאני לוקח ממנו אני אומר זהו שלא עירב ואפילו רוב דרכן להתערב כיון שאין ידוע בודאי שעירבו אמרי' שהאחד שלא עירב מציל על כולם כדאמרינן בסוף האשה שנתארמלה דעיר שכבשוה כרכום (פי' חיל) כל הכהנות אסורות ואם יש שם מחבואה אחת דהיינו שמחזקת אחת מצלת על כל הכהנות והוא הדין בכל איסור דרבנן כיוצא בו ועי' לקמן סי' קכ"ט סוף סעיף י"א בהג"ה וצ"ע בתשו' מהרי"ל סי' פ"ו גבי מ"ש שם אמאי מתירי' סלתות של עובדי כוכבי' דמקצתן מחמיצין בשמרים כו' עד צ"ל דקונין במקום הקביעות ע"ש:
(יט) אזלינן בתר רובא. דאי רוב ודאי מערבים כל הפורש מהן אסור ואם רוב ודאי אין מערבין כל הפורש מהן מותר אבל אסור לקנות מהן בבתיהן אף על פי שידוע שהרוב ודאי אין מערבין ואם לקח מהן אסור דכל קבוע כמחצה על מחצה כדלעיל סי' ק"י ס"ג וה"ה אם העובדי כוכבים המוכרים יש להם חנויות הרי נעשה קבוע בחנויות שלהם ולא אמרינן כל דפריש מרובה פריש אלא כשהעובד כוכבים הולך לשוק ומוכר וק"ל:
קורט של חלתית. חלתית הוא מין פרי שקורין בלזר"א וחותכין את קרטיו בסכין ואסור משום שמנונית הסכין. רש"י:
חוץ מדמי יין נסך כו'. פירוש עומדין כמה הוא דרכן לערב בכיוצא באלו וימכרו חוץ מדמי אותו יין:
ואם ידוע שעובד כוכבים א' הוא בעיר כו'. באו"ה כלל מ"ג דין י"ב כ"כ בשם מהר"ש ואם יש עובד כוכבים אחד בעיר כו' מותר לקנות בסתם מכל עובדי כוכבים שבעיר דהוי כמו מחבואה אחת שמצלת על כל הכהנות עכ"ל וק"ל דהא ההיא דמחבואה איתא בפרק ב' דכתובות (דף כ"ז) ושם עדיפא מהכא דשם יש לכל אחד מהכהנות ספק ספיקא ספק אם היתה באותה מחבואה אם תימצי לומר לא היתה שמא לא נאנסה וזה לא שייך כאן דמה מועיל מה שאין עובד כוכבים זה מערב לשאר שדרכן לערב הלא השאר הם כאילו לא היה עובד כוכבים זה ביניהם וא"ל דכאן מיירי ג"כ מספק דלא נודע איזה עובד כוכבים הוא שאינו מערב דהא לא נזכר כאן שום רמז זה דמיירי מלא ידוע איזה עובד כוכבי' הוא ועוד קשה דהיאך לומד מהר"ש מההיא דמחבואה דשם לא מהני אלא בדיעבד להתיר הכהנות לבעליהן משא"כ כאן התיר לקנות לכתחלה מכל עובד כוכבים. ונ"ל דכאן לא מיירי מספק איזה עובד כוכבים אלא ידוע הוא והספק הוא בשאר ולימודו של מהר"ש הוא באופן זה דשם במחבואה שבאת להתיר כל הכהנות בפעם אחת הוי כאילו באת לשאול בבת אחת כמו שכתבו התוספות שם ממילא אין לך מעלה מצד שנוכל לומר על כל אחת שהיא היתה במחבואה דהא אתה מתיר את כולם בפעם אחת א"כ אתה מתיר בודאי אף מי שלא היתה במחבואה אלא דע"כ לומר דמ"מ כיון שיש צד מעלה לאחת מהם מהני גם להשאר דומה לדבר מה שמצינו בסי' ק"י באם נאבד אחד מהם דמותר לאכול השאר שנים שנים דוקא מטעם שבודאי יש ביניהם אחד שהוא טהור ע"כ מועיל גם להשאר ה"נ כן הוא בהנהו כהנות דכיון שיש אחת ביניהם שיש לה חזקה טובה מועיל לכולם ה"נ כן הוא בהנהו עובדי כוכבים אע"פ דכאן אין ספק בעובד כוכבים זה שודאי אינו מערב מ"מ הדבר שקול כמו התם דהתם יש גריעותא דבת אחת וזה כנגד המעלה שלא נודע מי היתה במחבואה ע"כ כאן אנו אומרים כיון שיש עובד כוכבים אחד בחזקת כשרות אמרינן דגם האחרים בחזקת כשרות אלא דהתם הוה ספק דאורייתא דהיינו איסור אונס ע"כ מותר דוקא דיעבד אבל כאן הוה ספק דרבנן כמו שכתב רמ"א מותר אפילו לכתחלה אלא דקשה במ"ש רמ"א) כל שאין ידוע שלא עירבו לשון רבים הא אפי' אם נודע שיש אחד שמערב בודאי אסורים כולם כדמסיק אח"כ ע"כ נראה לענ"ד עיקר דאם יש בית א' שהוא ודאי מערבין בו יין לא מהני ליה אף אם יש בית אחד דודאי אין מערבין דהוי ממש דומיא דב' שבילין דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון אלא אזלינן בתר רובא כמ"ש אח"כ ותו דההיא דשני שבילין מיירי גם כן בטומאה דרבנן כמבואר בת"ה הארוך דף קי"ב:
דכל דפריש כו'. ע"כ מיירי כאן שיש ג' מינים א' ודאי מערבי' שני ודאי אין מערבין שלישי הם סתם ועל מי שקונה מהסתם קא מיירי אי ניזול בתר רובא ויש להקשות נגזור שמא יקח מן הקבוע כדאיתא סי' ק"י סעיף ו' ואין לומר דשאני הכא דאפילו אם יקח מן הקבוע אין כאן אלא איסור דרבנן שהוא סתם יינם דהא אמר לעיל אם יקח מן הקבוע ה"ל איסור דרבנ' דמן התורה חד בתרי בטל אלא דרבנן גזרו בדבר חשוב דלא ליבטל ואפשר דבסתם יינם דהקילו בו חכמים סמך ארשב"א דלעיל דלא גזר שמא יקח מן הקבוע:
(טו) חלתית: הוא מין פרי שקורין בלזר"א וחותכין את קרטיו בסכין ואסור משום שמנונית הסכין. רש"י.
(טז) דגים: שאין להם קשקשת ועתידין לגדל לאחר זמן וקי"ל דמותר ומשמע דשאר דגים קטנים שיש בהן קשקשת מותרים שהרי יכול להבחין ביניהם ובין הטמאים. ש"ך.
(יז) חוץ: פי' אומדין כמה היא דרכן לערב בכיוצא באלו וימכרו חוץ מדמי אותו יין ט"ז וכתב הש"ך דהיינו מדינא אבל לפי מה דקי"ל ריש סימן קכ"ג דסתם יינם בזמן הזה מותר בהנאה במקום הפסד ה"ה הכא וק"ל.
(יח) שעירבו: כתב הט"ז ומיירי שאינו יודע איזה עובדי כוכבים אינו מערב דאז על כ"א וא' אני אומר זהו שלא עירב ואפילו הרוב דרכן לערב הא' שלא מערב מציל על כולן אבל אם ידוע איזה עובד כוכבים שאינו מערב אינו מציל על השאר שדרכן של רוב להתערב [גם אם יש בית א' שודאי מערבין בו יין אף אם יש בית דודאי אין מערבין לא מהני ליה דומיא דב' שבילין וכו' אלא אזלינן בתר רובא ע"ש].
(יט) בודאי: כתב הט"ז ע"כ מיירי כאן שיש ג' מינים א' ודאי מערב ב' ודאי אינו מערב ג' הם סתם ועל מי שקנה מהסתם קא מיירי אי ניזול בתר רובא ואין להקשות נגזור שמא יקח מן הקבוע כדאי' סי' ק"י ס"ו ואפשר דבסתם יינם הקילו חכמים ולא גזרינן שמא יקח מן הקבוע עכ"ל (ובנה"כ כתב דבפירש ממילא או לקחו עובד כוכבים שלא בפנינו לא גזרינן אפי' באיסורי תורה ע"ש).