פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

כל שכר של עובד כוכבים אחד שכר של תמרים או של תאנים או של שעורים או של תבואה או של דבש אסור משום חתנות. ואינו אסור אלא במקום מכירתו, אבל אם הביא השכר לביתו ושותהו שם מותר, שעיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו. ולא אסרו אלא כשקובע עצמו לשתות כדרך שאדם קובע בשתייה, אבל אם נכנס בבית העובד כוכבים ושתה דרך עראי באקראי מותר, וכן מי שלן בבית העובד כוכבים חשוב כביתו. ומותר לשלוח בעיר לקנות שכר מהעובדי כוכבים.

הגה ויש מתירין בשכר של דבש ותבואה (מרדכי בשם ראבי"ה וב"י בשם תוס' והרבה מן האחרונים ואגודה פא"מ ואו"ה כלל מ"ג ד"ו וסמ"ק דף קי"ג) וכן נוהגין להקל במדינות אלו. .

סעיף בעריכה

מקום שישראל נוהגין קולא ביין של עובדי כוכבים אף השכר אסור .

סעיף געריכה

יין תפוחים ויין רמונים וכיוצא בהן מותר לשתותו בכל מקום דדבר שאינו מצוי לא גזרו עליו .

סעיף דעריכה

כל אלו המשקים וכן החומץ של שכר אסור לקנותו מהם אם דמיהם יקרים מדמי היין שאנו חוששים שמא עירב בהן יין (עד שאין שישים לבטלו). במה דברים אמורים כשמוכרים בחנות אבל אם רואה שמוציאים אותו מהחבית מותר ולא חיישינן שמא עירב בו יין שאם היה מערב יין בחבית היה מתקלקל

הגה ואע"פ שרגילים למשוח היורות והכלים בשומן חזיר אין לחוש דהוי נתינת טעם לפגם גם בטל בשישים גם אין לחוש אם נתנו משקין אלו בכלים של יין ועיין לקמן סימן קל"ז במקום שנהגו לתת דם או שאר איסור לתוך המלח או דיו אם מותר או אסור.

סעיף העריכה

יין רמונים שמוכרים לרפואה מותר ללקחו מהתגר אפילו שלא מהחבית אע"פ שדמיו יקרים מהיין משום דכיון דאית ביה קפידא לא מרע נפשיה :(וכן כל דבר שקונים מן האומן דלא מרע נפשיה) .

סעיף ועריכה

צריך ליזהר ולבדוק ולחקור בשכר ובמשקה של דבש שעושים העובדי כוכבים עכשיו אם נותנים בהם שמרים של יין

הגה ואם דרכן ליתן בו שמרים אסור לקנות מהם אם אין במקשה ששים מן המשרים והוא דלא עבידי לטעמיה, דלטעמיה אפילו באלף לא בטיל.

סעיף זעריכה

שמן ודבש של עובד כוכבים מותרים ואינם נאסרים משום בישולי עובד כוכבים ולא משום גיעולי עובד כוכבים והוא הדין למים חמים שלהם.

סעיף חעריכה

הקפריסין והקפלוטות והחגבים שלהם הכבושים מותרין והוא שרואה שמוציאין אותם מהאוצר אבל הנמכרים בחנות אסורים שמא זילף עליהם יין וכן זיתים שלהם הכבושים מותרים אפילו רכים הרבה עד שגרעינתן נשמטת ולא חיישינן שמא זילף עליהם יין ובלבד שלא יהיו חתוכות בסכין שלהם

הגה דמאחר שהם חריפים בלעו מן הסכין אבל אם נכבשו בכלים של עובד כוכבים מותרים דמאחר שיש מים עמהם כבר נתבטל חריפתם וכן כל כיוצא בזה. ועיין לעיל סימן צ"ו.

סעיף טעריכה

הענבים שלהם אפילו הן לחות הרבה עד שמנטפות מותרות וכן כל הכבשים שאין דרכם לתת בהם יין וחומץ וכן טרית (פירוש חתיכות דג גדול הנקרא טונינ"ה בלע"ז) שאינה טרופה וכן ציר של דגים שיש בו כולכית וכן עלה של חלתית מותר.

סעיף יעריכה

אסור ליקח מהם קורט של חלתית וטרית טרופה וחילק דהיינו מיני דגים קטנים מעורבים מפני שדגים טמאי מתערבים עמהם אינו יכול להפרידם וכבשים שדרך לפעמים שנותנים בהם יין והני מילי לאסור באכילה אבל בהנאה מותר ואם ידוע שהכל נותנים יין אסורים אפילו בהנאה

הגה ומוכרו כולו חוץ מדמי יין נסך שבו ואם יודע שעובד כוכבים אחד הוא בעיר שאינו מערב בו יין מותר ליקח מכולן כל זמן לא ידוע כן בודאי שעירבו בו דתלינן לקולא שמא לא ערבו בן וכן כל כיוצא בזה באיסורי דרבנן ואם ידוע שמקצת עובדי כוכבים בודאי נותנים בו יין ומקצתם בודאי אין נותנין בו יין אזלינן בתר רובא דכל דפריש מרובא פריש אבל אסור לקנות מהם בבתיהם דכל קבוע כמחצה על מחצב דמי.

סעיף יאעריכה

המורייס (פירוש שומן של דגים) במקום שדרכן לתת לתוכו יין אסור ואם היה היין יוקר מהמורייס מותר ובמקום שאין דרכם לתת לתוכו יין מותר לקנותו מהם וכן להפקידו אצלם ולשלחו על ידם .

סעיף יבעריכה

הרשב"א היה נזהר מהכרכום מפני שבכל הארץ ההיא היו מזלפים עליו יין הרבה וגם מערבים בו חוטי בשר יבש .