שולחן ערוך יורה דעה קנג א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם מפני שהם חשודים על הרביעה ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר.

(ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות) (טור):

מפרשים

ט"ז

שהם חשודין על הרביעה. והעובד כוכבים נזהר עליה דכתיב והיו לבשר אחד יצאו בהמה וחיה שאין בשרן נעשו אחד ויש כאן לפני עור ל"ת מכשול הכי אמרינן ר"פ אין מעמידין משמע מזה דאין כאן איסור רק משום לפני עור כו' אבל אם כבר העמידה ועבד איסורא אין שום חשש איסור לענין היתר אכילה אפילו אם היא בהמה טהורה דאל"כ לאשמועינן דיש בבהמה טהורה איסורא אפילו דיעבד. אלא ודאי שאין איסור אכילה אפילו אם ודאי רבעה עובד כוכבים וה"ה בישראל שרבעה. והטעם ששנינו בפרק הגוזל (בבא קמא דף צ"ו) דבהמה שנעבדה בה עבירה דכולהו שוורים לאו למזבח קיימי כמ"ש רש"י שם ממילא להדיוט שרי אלא דיש לכאורה להביא ראייה לאיסור מדברי התוספות שכתבו בזבחים (דף ע"א) ד"ה ברובע כו' וז"ל פירש בקונטרס ע"פ ע"א או ע"פ בעלים שנאסר לגבוה ולא להדיוט דבשני עדים היה נאסר אפילו להדיוט וכן משמע בפ' האיש מקדש כו' עכ"ל והכי איתא בתמורה (דף כ"ח) בגמרא שהעדאת ב' עדים פוסלתו לאכילה ברובע ונרבע אבל באמת אדרבה משם ראייה להיתר דהטעם דאסור באכילה כשיש ב' עדים הוא מטעם שפרש"י בתמורה שם וז"ל שהרי הוא בסקילה עכ"ל וזה דוקא שנגמר דינו לסקילה וכן פרש"י (בפרק האיש מקדש דף נ"ו) דרובע ונרבע אסור להדיוט כשנגמר דינו. וכן הוא תלמוד ערוך בפ' ד' וה' (דף מ"א) ת"ר ממשמע שנא' סקול יסקל השור איני יודע שנבילה היא ונבילה אסורה באכילה מת"ל לא יאכל את בשרו מגיד לך הכתוב שאם שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה הרי לפניך דאם שחטו קודם שנגמר דינו מותר באכילה ולפ"ז צ"ל דההיא דתמורה וכן מה שכתבו התוס' בזבחים שזכרנו מיירי אחר גמר דין שדנו השור לסקילה וע"כ אין בזמן הזה שום איסור לאכילה אפי' ברובעו ישראל בפני ב' עדים כיון דליכא גמר דין וראיתי מי שהורה לאיסור אכילה בזה וטעות הוא:

באר היטב

(א) חשודים: והעובדי כוכבים נזהרים עליהם ויש משום לפני עור וגו' אבל אם כבר העמידה ועבד איסורא אין שום חשש איסור לענין היתר אכילה אפילו אם ודאי רבעה עובד כוכבים או ישראל אפילו בפני ב' עדים דבזה"ז ליכא גמר דין וראיתי מי שהורה לאיסור אכילה בזה וטעות הוא עכ"ל הט"ז. [וכ"כ בצ"צ סימן מ"ו ובלה"ק דף כ"א ובת' ח"צ שאלה ע"ד. אבל ת' ב"ח סי"א נטה להחמיר].





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש