קטגוריה:דניאל א ח

וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל

וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ

ברשימת השמות של הנערים מיהודה, מופיע דניאל ראשון. ייתכן שהוא היה המבוגר מהנערים, או שהוא היה חכם ותקיף יותר מהם ולכן דיבר ראשון והתווכח עם הסריס האחראי על הנערים. גם בהמשך דניאל זוכה לכבוד גדול יותר מחבריו.

יִתְגָּאַל

השרש 'גאל' מופיעה מספר פעמים בתנ"ך במובנים שונים:

1. 'גאל' במשמעות: הציל, תיקן, הוֹשִׁיעַ, פדה, קָרָא דְּרוֹר, שִׁחְרֵר (מילוג)

• "וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים" (שמות ו ו).
• "וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו" (ויקרא כה כה).
• "אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יְהֹוָה וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו מא יד).

2. "יִתְגָּאַל" מהשרש 'גאל' במשמעות דבר מזוהם, מלוכלך, מסוכן, לא כשר, שאינו ראוי למגע או אכילה.

• "כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֺן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה" (ישעיהו נט ג).
• "מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמׇרְכֶם שֻׁלְחַן יְהֹוָה נִבְזֶה הוּא" (מלאכי א ז).
• "נָעוּ עִוְרִים בַּחוּצוֹת נְגֹאֲלוּ בַּדָּם בְּלֹא יוּכְלוּ יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם" (איכה ד יד).

השורש 'געל' גם הוא מופיע בתנ"ך, במשמעות של ימינו של גועל, מלוכלך, מעורר סלידה, מה שמעורר דחייה, גורם בחילה, מַבְחִיל (מילוג).

• "בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם" (ויקרא כו מג).
• "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן" (שמואל ב א כא).

נראה שהשימוש בשרש 'גאל' לדבר מלוכלך, נגמר, והיום, בעברית מודרנית, הפרוש הזה נשאר רק בשורש 'געל'.

אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל

פעמים בפסוק נאמר "אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל".
ייתכן ש"אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל" הוא במשמעות של משהו שאי אפשר להביא לו גאולה, מגעיל, ואין דרך לעשות אותו טהור וכשר לאכילה (ביאור:בראשית ז ב).

"יִתְגָּאַל" מופיע בצורת עתיד - בעתיד האוכל הזה יכול 'להתגאל', ודניאל ביקש את "אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל".
כלומר דניאל רצה את "אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל", וזה אומר שהפרוש חייב להיות שזה משהו טוב לאכילה. מתוך "פַת-בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו" דניאל בקש אוכל טוב.
לכן סביר ש"אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל" הוא דבר שלא מתקלקל בזמן ונעשה מגעיל ומסריח. בשר, ירקות ופירות ואפילו יין או מיץ מתקלקלים ונרקבים, אולם זרעים נשארים זמן רב ראויים לאכילה ואפשר להשרות או להנביט אותם במים, ולאכול. ואכן דניאל מסביר למלצר את בקשתו: "וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים וְנֹאכְלָה, וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה" (ביאור:דניאל א יב).

וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל

לא ברור מה אמר דניאל לשר הסריסים.

• ייתכן שדניאל פשוט בקש אוכל אחר, אוכל שאינו מקולקל ואינו מתקלקל, בלי להסביר למה הוא דוחה את שאריות האוכל משולחנו של המלך.
• ייתכן שדניאל אמר לשר הסריסים שהאוכל הזה מגעיל בשבילו, כי אלו שאריות מאנשים אחרים, או שזה לא אוכל כשר שמותר לבני ישראל לאכול.

כיוון שדניאל התנגד גם לפַת-בַּג הַמֶּלֶךְ וגם ליֵין, ניתן להבין שלא מדובר בבשר בלתי כשר, הן היין כשר, אלא שצורת ההכנה, השימוש הקודם, והאפשרות שהאוכל יתקלקל וזיהומים יגדלו בו, הפריעו לדניאל.
דניאל בקש אוכל אחר. הוא לא אמר שלא יגישו לו את השאריות המגעילות. הוא פשוט התכוון לא לאכול מהם.

שר הסריסים הקשיב לדניאל, וענה לו שהוא חושש מהמלך, וניתן להבין מהמשך הסיפור שהוא לא הסכים לתת לדניאל אוכל אחר.