שולחן ערוך יורה דעה פג
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן פג | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י
סעיף א עריכה
סימני דגים מפורשים בתורה כל שיש לו סנפיר וקשקשת טהור. וסנפיר הוא ששט בו, וקשקשת הן הקליפות הקבועות בו. הגה: ודוקא שהם נקלפים ביד או בכלי אבל אם אי אפשר לקלפן מעור הדג לא מקרי קשקשת (המ"מ פ"א דמ"א).
ואפילו אין לו אלא סנפיר אחד וקשקשת אחד -- מותר. ואפילו אין לו עתה ועתיד לגדלם לאחר זמן או שהיה לו בעודו במים והשירן מיד בעלותו ליבשה -- מותר. (רמב"ם ספ"א מהמ"א ורי"ף ור"ן וה"ה). הגה: וי"א דאין להתיר בקשקשת אחת רק כשהיא עומדת תחת לחייו או זנבו או סנפירו (הטור והרא"ש לדעת ב"י ור"ן וה"ה בשם רמב"ן). וטוב להחמיר.
סעיף ב עריכה
יש מיני דגים שקשקשיהם דקים מאד ואינם ניכרים, ואם כרכוהו בבגד או נתנו אותו בכלי מלא מים ונמצאו קשקשים מותר.
סעיף ג עריכה
כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת. לפיכך
- מצא חתיכת דג שיש לו קשקשת -- אין צריך לחזור אחר סנפיר.
- מצא לו סנפיר -- לא יאכלנו עד שידע שיש לו קשקשת.
סעיף ד עריכה
מצא חתיכות דגים ויש באחת מהן קשקשת --
- אם החתיכות מתאימות -- כולן מותרות; חזקה מדג אחד באו.
- ואם אינן מתאימות -- את שנמצאו בהן קשקשים מותרות והשאר אסורות, אפילו כולן מלוחות ביחד.
- הגה: ואם נמצא שם דג שיש לו ראש רחב ושדרה מותר לאכלו דודאי היה לו קשקשים. אבל אם הדג שלם ואין אנו רואים בו קשקשים אין לסמוך אראש ושדרה.
סעיף ה עריכה
ציר דגים טמאים אינו אלא מדרבנן. לפיכך מותר לקנות מהעובד כוכבים דגים מלוחים טהורים אע"פ שמונחים עם הטמאים בכלי אחד שמא לא נמלחו יחד.
- הגה: ויש אוסרים אם מונחין עם הטמאים בחבית אחת. וכן נוהגין שלא לקנותן אפילו אם רואים רק שמונחים עם הטמאים המלוחים בערבוב על השלחן שמוכרין אותם שם (ת"ה סי' קע"ד והגהות ש"ד וש"ד סימן כ' וא"ז וארוך כלל י"ג ומרדכי בשם תוספות הר"ר ישראל).
- מלבד בהערינ"ג ומרקדי"ש דמתירין בכל ענין דודאי אין נמלחים עם הטמאים משום דאין דרך למלחן עמהם (מרדכי).
- הגה: ואפי' בשאר דגים אין להחמיר לפשפש ולבדוק אם יש ביניהם דגים טמאים. ואם רואה שהדגים הטמאים שרוים במים עם הטהורים אפי' בהערינ"ג יש לאסרו (הגהות ש"ד בשם מהרא"י ור' ירוחם) אבל אין חוששין שמא נשרו כל זמן שאין רואים (שם).
- וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד שכבר קנאן יש להתיר בכל ענין משום דציר דגים דרבנן ואמרינן שמא בתחלה לא נמלחו יחד ואין חוששין אח"כ לבליעחן זה מזה (ארוך).
- ודוקא דלית בהו שמנונית וסתם דגים מלוחים לית בהו שמנונית. אבל אם אית בהו שמנונית -- אסור מדאורייתא וספיקא לחומרא (שם).
- והיכא דהדגים מלוחים יבשים -- מותר בכל ענין מאחר דהטמאים ג"כ יבשים (מהרא"י בת"ה). ונהגו להחמיר גם בזה לכתחלה אם מונחים ביניהם (שם):
סעיף ו עריכה
עובד כוכבים שהביא חבית מלאה מציר דגים אם כולכית (פי' הערוך דג טמא וכן פירש"י ואחרים פירשו שהוא דג טהור) אחת שוטטת בו -- מותר, שזה סימן שהוא מדגים טהורים. ואם לאו אסור.
- והני מילי דסגי בכולכית אחת -- בחבית סתומה. אבל אם היתה פתוחה -- אינה ניתרת בפחות משתים, אבל באחת חיישינן שמא מעלמא אתא.
- ויש מי שאומר שאם היו חביות רבות וכולן פתוחות, וכולכית דהיינו דג טהור משוטט באחת מהן -- כולן מותרות. היו סתומות, פתח אחת מהן ומצא בה כולכית -- היא מותרת, שניה ומצא בה כולכית -- כולן מותרות.
- ויש מי שאומר דהא דשריא ע"י כולכית הני מילי כשאין בה דג או חתיכה שאין בהם קשקשים אבל אם יש בהם הכל אסור.
סעיף ז עריכה
קרבי דגים אינם נקחים אלא מהמומחה אא"כ אומר לו הישראלי (או עובד כוכבים) (ר"ן וכן משמע מרשב"א) המוכרם "אני מלחתים והוצאתים מדג טהור". אבל אם אמר לו "טהורים הם" -- אינו נאמן אא"כ היה אדם שהוחזק בכשרות:
סעיף ח עריכה
ביצי דגים,
- אם היו שני ראשיהם כדים (פי' עגולים ועבים ככדים) או חדים -- טמאים (וה"ה בקרביים נמי דינא הכי) (טור).
- אחד כד ואחד חד -- שואל לישראל המוכר אם א"ל "אני מלחתים והוצאתים מדג טהור" -- אוכל על פיו. ואם א"ל "טהורים הם" -- אינו נאמן אא"כ היה אדם שהוחזק בכשרות.
ועכשיו פשט המנהג לקנות ביצי דגים בסתם בין שלימים בין נמוחים ואפילו מן העובד כוכבים ובלבד שיהיו אדומים אבל השחורים אין אוכלין אותם כלל:
סעיף ט עריכה
דג טהור שנמצא במעי דג טמא -- בין שנמצא דרך בית הרעי, בין נמצא דרך בית הבליעה, בין שיצא לחוץ -- טהור:
סעיף י עריכה
דג טמא שנמצא במעי דג טהור -- אסור (לשון רמב"ם פ"א מהמ"א דין ה'):