שולחן ערוך יורה דעה קלה א
שולחן ערוך יורה דעה · קלה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
כלים שאין מכניסין לקיום בין שהם של עור בין שהם של עץ ושל זכוכית ושל אבן ושל מתכת אם אינן מזופתין משכשכן היטב במים ומותרים בין שהיה תחילת תשמישן ביד עובד כוכבים בין ביד ישראל היו מזופתין וחדשים אם דרכן לשום בהם יין בשעת זפיתה וכל שכן אם הם ישנים שנתיישנו ביד עובד כוכבים בתשמיש יין קולף את הזפת ומשכשכן ומותרים. לא רצה לקלף ממלאן ומערן ג' ימים והוא הדין לכלים שלנו שנגע בהם העובד כוכבים בעוד היין טופח עליהם:
- הגה: י"א דבכלים שלנו שהיה משקה טופח עליהם ונגע בהן עובד כוכבים אם הם של עץ ואבן או מתכת ושכשכן אפילו הם זפותים ועבר ונתן בהם יין אין לאסור בדיעבד (טור בשם ר"ת ובעל התרומה והרא"ש) ובהפסד מרובה יש להקל:
מפרשים
(א) שאין מכניסין וכו'. דאלו מכניסין בהם לקיום צריך עירוי כדלקמן סימן זה:
(ב) בין שהיה כו'. חוץ מכלי הגת שצריך ניגוב לפי שמשתמשין בהם יין בשפע כדלקמן סי' קל"ח:
(ג) בין ביד ישראל. לשון הטור בין שלנו שנגע בו עובד כוכבים בעוד משקה טופח עליהם:
(ד) שנתיישנו ביד עובד כוכבים בתשמיש כו'. וכתב הטור והפוסקים בשם ר"י דאם אין דרכם לתת בהם יין בשעת הזפיתה ומראיתם צהוב ניכר שלא נשתמש בהן אחר הזפיתה דאם היה נותן בהם יין היה ניכר וכ"כ הטור לקמן בשם הרשב"א גבי כלי חרס זפותים במקום שאין דרכם לתת יין בשעת זפיתה ומראיהם צהוב מותר לקנותם מהם ע"כ:
(ה) דבכלים שלנו כו'. אע"פ שראינו שהיה בו יין לפנינו וכ"ש כלי עובד כוכבים דאינו יודע כן משמע בטור ובפוסקים וכ"כ בפרישה ס"ט ופשוט הוא:
(ו) טופח ע"מ להטפיח מהרש"ל וכ"כ ב"י לקמן סי' קל"ח בשם הרשב"א דלא כדרישה שכתב דצ"ע:
(ז) אם הם של עץ כו'. לאפוקי של עור שהן רכים והזפת מבליע בהן היין ולכ"ע צריך עירוי:
(ח) אין לאסור. דל"ד לכלי הגת דלקמן סי' קל"ח לפי שהן תדירין ביין:
(ט) ובהפסד מרובה יש להקל. ומותר בשתיה והיינו לדין הש"ס אי נמי מיירי כשאין ס' אבל יש ס' פשיטא דבכל ענין שרי לדידן דקי"ל סתם יינם בס' ומסתמא יש ס' נגד קליפת הכלי שלא נאסר אלא כדי קליפה וכדלקמן סימן קל"ז ע"ש:
כלים שאין כו'. בסימן זה לא נכללו כלי הגת שהם חמירי טפי אע"פ שאין מכניסין יין שם לקיום דטרידי ביין ודינם מבואר בסי' קל"ח כ"כ ב"י והוא מוזכר בכל הפוסקים דכלי גת חמירי משאר כלים:
היו מזופתין. שהזפת מבליע היין לא שהאיסור משום היין שהם נותנים בשעת הזפיתה שאותו היין הוה כמשליך לאיבוד אלא שאח"כ נותנים בהם יין ואינו ניכר כ"כ ב"י בשם התוספות וכתב הטור בשם ר"י דוקא בימיהם שהיו רגילין ליתן יין בזפת שאז אינו ניכר אם נתן בהם יין אחר הזפת אבל האידנא שאין רגילין ליתן בהם יין בשעת זפיתה כל זמן שהם חדשים מראיתן צהוב עד שיתנו בהם יין לפיכך יכול לקנותן מהם כל זמן שהם צהובין עכ"ל. ועיקר האיסור בימיהם הוא כשנתן יין בשעת זפיתה משום שאחר כך לא יהא ניכר באם נתן בו יין וכלי שהוא מזופף מבליע בכלי טפי:
ממלאן ומערן כו'. נ"ל דנקט הכשר זה לפי שהוא מועיל בכולן אפי' בכלי עץ אבל באמת בכלי אבן מועיל ניגוב הנזכר בסימן קל"ח סעיף א' לענין גת וכ"ש בשאר כלים אם שייך בהו ניגוב והטור והש"ע שלא זכרו כאן אלא עירוי גרירי בתר הגמרא פ' א"מ (דף ל"ג) בר אדא טייעא אנס נודות מישראל ורמא בהו חמרא והורו בי מדרשא דמערן ג' ימים והיינו בשל עור או חרס המבליע אפילו טפי מכלי עץ אבל בכלים שאין מכניסין לקיום לא מיירי בגמרא והפוסקים כללו אותם עם כלי עץ לענין דלא סגי בשכשוך ונקטו בהם הכשר א' המועיל לכולן ולא נחתו כאן לחילוק בין ניגוב לעירוי דבזה סמכו על סי' קל"ח גם בפרישה סי' קל"ח מחלק בין אבן לעץ בזה אלא שדחק לומר דכאן בהכשר העירוי לא קאי אשל אבן והוא ללא צורך ועוד בקש שם בעל הפרישה חילוקים להחמיר בשאר כלים יותר מכלי גת והם דברים תמוהים דפשוט הוא בכל הפוסקים דכלים שבגת חמירי שטרודים ביין כמו שכתבו התוספות בפרק אין מעמידין:
וה"ה לכלים שלנו. פי' שיש חילוק בין זפותים לאינם זפותים:
בעוד היין טופח. פירוש על מנת להטפיח כ"כ רש"ל ובלאו הכי אין בו כח לאסור וכמ"ש סימן קכ"ג סעיף י"ז לענין החרצנים:
אם הם של עץ ואבן כו'. לא אתי לאפוקי אלא של עור שהן רכים והזפת מבליע בהם את היין כ"כ הטור בשם ר"ת:
(א) כלים: כתבו הט"ז וש"ך שבסי' זה לא נכללו כלי הגת שהם חמירי טפי אע"פ שאין מכניסין בהם יין לקיום לפי שמשתמשין בהם יין בשפע כדלקמן סי' קל"ח.
(ב) דרכן: וכ' הטור דאם אין דרכן לתת בהם יין בשעת הזפיתה ומראיתם צהוב. ניכר שלא נשתמש בהם אחר הזפיתה דאם היה נותן בהם יין היה ניכר.
(ג) שלנו: פי' הט"ז שיש חילוק בין זפותים לאינם זפותים וטופח פי' ע"מ להטפיח כ"כ רש"ל ובלא"ה אין בו כח לאסור וכמ"ש סי' קכ"ג סי"ז לענין החרצנים.
(ד) להקל: כ' הש"ך ומותר בשתיה והיינו לדין הש"ס א"נ מיירי כשאין ס' אבל יש ס' פשיטא דבכל ענין שרי לדידן דקי"ל סתס יינם בס' ומסתמא יש ס' כנגד קליפת הכלי שלא נאסר אלא כדי קליפה וכדלקמן סי' קל"ז וכל זה בכלים של עץ וכו' לאפוקי של עור שהן רכים והזפת מבליע בהן היין לכ"ע צריך עירוי.