שולחן ערוך אבן העזר כב ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · כב · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כשאירע מעשה אמנון ותמר, גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה. ואע"פ שאינה ערוה, בכלל ייחוד עריות היא. ושמאי והלל גזרו על בייחוד עובדי כוכבים. נמצא כל המתייחד עם אשה שאסור להתייחד עמה, בין ישראלית בין עובדת כוכבים, גבמכין את שניהם מכת מרדות האיש והאשה, דגומכריזין עליהם.
- הגה: ודוקא בידוע שנתייחד עמה, האבל היא אינה נאמנת עליו (ריב"ש סי' רפ"א). דואפילו עד אחד אינו נאמן (מהרי"ק שורש קפ"ט). ומכל מקום במקום שנראה לבית דין דאיכא למיחש לאיסורא, צריך להפרישן (שם בריב"ש).
חוץ מאשת איש שאע"פ שאסור להתייחד עמה, אם נתייחד והאין לוקין, שלא להוציא לעז עליה שזינתה ונמצא מוציאין לעז על בניה שהם ממזרים:
מפרשים
(ב) מכין את שניהם מכות מרדות: בטור כתב מלקין אותו אבל היא לא נפסלה אם נתייחדה עם הפוסל בביאתו עכ"ל והיינו מה דאמרינן בקדושין דפ"א ע"א אין אוסרין על היחוד לפי פי' התוס' שם בד"ה מלקין אותו והביאו הב"י כאן:
(ג) ומכריזין עליהם: בטור לא כתב כרוז זה ובקדושין שם מפרש רש"י דקאי על א"א שמכריזין לטובתה שלא זינתה והמלקות שלוקין אותה אינו רק בשביל שנתייחדה והנה כל לשון הסעיף הזה של הרב הב"י הוא מועתק ממש מלשון הרמב"ם פכ"ב מהא"ב דין ג' וממשמעו' סידור לשונו משמע שהיה מפרש דלא כרש"י והכרוז קאי רק על פנויה וג"כ לטובתה:
(ד) ואפילו ע"א אינו נאמן: לאו דוק' על היחוד אינו נאמן דאפי' על ביאה ממש ועל כל אסורין שבתורה ע"א אינו נאמן בהכחשה:
(ה) אין לוקין שלא להוציא לעז: ואין לומר יכריזו שלא הלקו משום זנות רק משום יחוד איכ' דשמע בהא שהלקו ולא ישמע בהכרזה הכי איתא בקדושין שם:
(ב) ייחוד עכו"ם: ולא היה בכלל גזרת יחוד פנויה בת ישראל כי בבת ישראל איכא למיגזר טפי כי יש לחוש שמא מתייחד עם ערוה פרישה:
(ג) מכין את שניהם מ"מ: אבל אין אוסרים את א"א על בעלה ולא פנויה על כהן ועיין תוס':
(ד) ומכריזין עליהן: כ"כ הרמב"ם ריש פכ"ב דמכריזין על שניהם והיינו מה דאתמר בש"ס מר זוטרי מלקי ומכריז וקאי על פנוייה:
(ה) אבל היא אינה נאמנת: אפילו אם תובע אותו ואומר שהולד ממנו ואפי' אם בודאי בא עליה אמרינן שמא זנתה גם עם אחרים והוא פטור אפילו משבועה משום התורה האמינו כ"כ הריב"ש סי' מ"א מ"ב אע"ג אם תובע אותו שיתן לה האתנן חייל שבועה כמ"ש בח"ה מ"מ על הולד הוא נאמן בלא שבועה:
(ו) אין לוקין: משמע דאין לוקין אותו גם היא ג"כ אין מלקין. וב"ח מדייק דמלקין אותו ואין מלקין אותה משום לעז בניה אבל בדידיה לא שייך לעז בנים דהא א"י עם איזה אשה נתייחד ועיין בסימן הקודם ס"ק ג' ומ"ש בשם רי"ו וצ"ל שם איירי נמי בפנויה:
(א) על יחוד פנויה. דוקא ישראלי שיש בה איסור נדה דאוריית' משא"כ בגוי' דנשג"ז הוא מדרבנן אצלה ע"כ לא גזרו על יחודה עד שמאי והלל כנלע"ד:
(ב) מרדות: אבל אין אוסרים א"א על בעלה ולא פנויה על כהן בשביל היחוד תוס' וב"י.
(ג) ומכריזין עליהם: קאי על פנויה ע' ח"מ.
(ד) נאמנת: אפי' אם תובעת אותו ואומרת שהולד ממנו ואפי' אם בודאי בא עליה אמרינן שמא זנתה גם עם אחרים והוא פטור אפי' משבועה משום דהתורה האמינו ריב"ש סי' מ"א. אע"ג דאם תובעת אותו שיתן לה האתנן חייב שבועה מ"מ על הולד הוא נאמן בלא שבועה וע"ל סי' ד' סק"ל.
(ה) לוקין: וע"ל סי' כ"א סק"ג מש"ש בשם ר"ו וצ"ל שם איירי נמי בפנויה. ועמ"ש הב"ח וב"ש.