פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי ביצה דף יג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת ביצה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

הא רבי הא רבי יוסי ברבי יהודה [1], דתניא: 'הכניס שבלין לעשות מהן עיסה - אוכל מהן עראי [2] ופטור; למוללן במלילות [3] - רבי מחייב [4] ורבי יוסי ברבי יהודה פוטר [5]'.

[6] ולרבי יוסי ברבי יהודה נמי [7] משכחת לה [8] כגון שהכניס שבלין לעשות מהן עיסה [9], ונמלך עליהן למוללן [10] ביום טוב, דטבלא ביומיה [11]! אלא מאי 'תרומה'?

רוב תרומה. [12]

אמר אביי: מחלוקת בשבלין [13], אבל בקטניות דברי הכל אסורייתא טבלא [14].

לימא מסייע ליה [תרומות פ"י מ"ו]: 'מי שהיו לו חבילי תלתן [15] של טבל - הרי זה כותש [16] ומחשב [17] כמה זרע יש בהם ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ [18]' [19]; מאי לאו רבי יוסי ברבי יהודה היא, דאמר התם לא טבלא הכא טבלא?

לא! רבי היא!

אי רבי היא, מאי איריא תלתן? אפילו שבלין נמי?

אלא מאי רבי יוסי ברבי יהודה? לשמעינן שאר מיני קטניות [20] וכל שכן תלתן [21]?

אלא תלתן אצטריכא ליה [22]: סלקא דעתא אמינא הואיל וטעם עצו ופריו שוה לפרוש נמי אעצו - קא משמע לן.

איכא דאמרי: אמר אביי: מחלוקת בשבלין [23], אבל בקטניות - דברי הכל [24]אסורייתא לא טבלא.

מיתיבי [תרומות פ"י מ"ו]: מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ מאי לאו טבל טבול של תרומה [25]?

לא! טבל טבול של תרומת מעשר [26], וכדרבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: מעשר ראשון שהקדימו בשבלין [27] – שמו [28] טובלו לתרומת מעשר [29].

כותש למה לי [30]? לימא ליה: כי היכי דיהבו לי - הכי יהיבנא לך!

אמר רבא: קנסא [31].

תניא נמי הכי: 'בן לוי שנתנו לו שבלין במעשרותיו - עושה אותן גורן; ענבים - עושה אותן יין; זיתים - עושה אותן שמן, ומפריש עליהם תרומת מעשר ונותנן לכהן, שכשם שתרומה גדולה אינה ניטלת

עמוד ב

אלא מן הגורן ומן היקב [32] - כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב'.

מחשב? הא מדידה בעי!? [33]

הא מני? - אבא אלעזר בן גימל היא, דתניא [ספרי במדבר פיסקא קכא, ושם 'אלעזר בן גמליאל’]: 'אבא אלעזר בן גימל אומר: (במדבר יח כז) וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם [כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב] [34] - בשתי תרומות הכתוב מדבר: אחת תרומה גדולה [35] ואחת תרומת מעשר [36]; כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד [37] ובמחשבה [38] - כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה'.

גופא: אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: מעשר ראשון שהקדימו בשבלין - שמו טובלו לתרומת מעשר;

מאי טעמא?

אמר רבא: הואיל ויצא עליו שם מעשר [39].

אמר רבי שמעון בן לקיש: מעשר ראשון שהקדימו בשבלין [40] - פטור [41] מתרומה גדולה [42], שנאמר (במדבר יח כו) [וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם] וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר [43]; מעשר מן המעשר אמרתי לך, ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר.

אמר ליה רב פפא לאביי: אי הכי, אפילו הקדימו [44] בכרי נמי [45]!?

אמר ליה: עליך אמר קרא [46]: (במדבר יח כט) מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת ה' [מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ] [47];

ומה ראית [48]?

האי אדגן והאי לא אדגן [49].

תנן התם [מעשרות פ"ד מ"ה]: 'המקלף שעורין [50] - מקלף אחת אחת ואוכל [51], ואם קלף ונתן לתוך ידו – חייב [52]'.

אמר רבי אלעזר: וכן לשבת צצצ לט מלאכות [53].

איני! והא רב מקלפא ליה דביתהו כסי כסי [54], ורבי חייא מקלפא ליה דביתהו כסי כסי!?

אלא אי אתמר - אסיפא אתמר: המולל מלילות של חטים - מנפח על יד על יד, ואוכל [55]; ואם נפח ונתן לתוך חיקו [56] – חייב; אמר רבי אלעזר: וכן לשבת.

מתקיף לה רבי אבא בר ממל: ורישא, למעשר אִין, לשבת לא? ומי איכא מידי דלענין שבת לא הוי גמר מלאכה, ולמעשר הוי גמר מלאכה?

מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי: ולא? והא גרנן למעשר [57], דתנן [מעשרות פ"א מ"ה]: איזהו גרנן למעשר [58]? - הקשואין והדלועין משיפקסו [59], ושלא פקסו משיעמיד ערמה [60]' [61], ותנן נמי גבי בצלים משיעמיד ערמה' [מעשרות פ"א מ"ו], ואילו גבי שבת העמדת ערמה פטור [62]! אלא מאי אית לך למימר? מלאכת מחשבת אסרה תורה [63] - הכא נמי מלאכת מחשבת אסרה תורה.

כיצד מולל [64]? [65]

אביי משמיה דרב יוסף אמר: חדא אחדא [66], ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר: חדא אתרתי [67];

רבא אמר: כיון דמשני - אפילו חדא אכולהו נמי.

כיצד מנפח [68]?

אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מנפח

הערותעריכה

  1. ^ לעולם מוללין מלילות לדברי הכל, ודקשיא לן 'אם כן מצינו תרומה שזכאי בהרמתה'? אִין, ודאי מצינו אליבא דרבי, דאמר 'יש תרומה במלילות', ומתניתין דקתני 'לא מצינו' - רבי יוסי ברבי יהודה היא, דאמר 'אֵין תרומה במלילות'
  2. ^ כל זמן שלא דשן ומרחן בכרי לא נגמרה מלאכתן לתרומה
  3. ^ הכניסן לאכלן מעט מעט על ידי מלילות
  4. ^ בתרומה, שלא יאכל מהן עראי עד שיפריש, לפי שהכנסתן בשבלין היא גמר מלאכתן: שאין סופן לבא לידי גורן אחר, וְזֶהוּ גרנן
  5. ^ רֵאשִׁית דְּגָנְךָ (דברים יח ד) כתיב, והיינו מֵרוּחַ, דאין דגון אלא קבוץ בכרי
  6. ^ ופרכינן לרבא, דאמר מוללן:
  7. ^ אי שרית למוללן ביום טוב
  8. ^ על כרחיך שזכאי בהרמתה
  9. ^ בדישה ומרוח
  10. ^ להצניען כולן למלילות
  11. ^ דעל כרחיך מודה בהו רבי יוסי דטבלן ביום שנמלך עליהן: דכיון דהכניסן לשם גורן גמור - ירדה להן תורת תרומות ומעשרות, וכשנמלך למוללן - נעשית הכנסתו 'גורן', והמוללן ביום טוב על כרחו קדים תרומתן
  12. ^ ולא גרס 'אלא מאי אית לך למימר', אלא לא תימא הא רבי הא רבי יוסי: דבין לרבי בין לרבי יוסי מתוקמא, ומאי תרומה דתנן מתניתין אינו זכאי בהרמתה? - ברוב תרומות קאמר, שישנן על ידי דישה ומרוח, והן מערב יום טוב.
  13. ^ בהנהו - הוא דפטר רבי יוסי: דרובן לדישה, ואין גרנן אלא במֵרוּחַ
  14. ^ יש בני אדם הרבה שאין חובטין אותן יחד אלא כדי קדרתן, לפיכך הכנסתן בחבילין זהו גרנן
  15. ^ מין קטנית הוא, ומעט נותנין בקדרה ליתן טעם
  16. ^ זהו דרך דישתן
  17. ^ מאומד
  18. ^ אין צריך להפריש מן הקשים, ואף על פי שטעם עצו ופריו שוה - לא חייבוהו חכמים במעשרות
  19. ^ מדקתני חבילין... של טבל, אלמא אסורייתא טבלא
  20. ^ דטבלו בחבילי, ואף על פי שהרבה עושין מהן כרי ומרוח
  21. ^ שהוא נותנו מעט מעט בקדרה למתק, ונותנו בעצו
  22. ^ ולעולם רבי היא, והוא הדין לשבלין, ולא תסייעיה מהכא
  23. ^ בהנהו מחייב רבי, לפי שהרבה כונסין אותן למלילות וקליות - שהן גרנן
  24. ^ סתם הכנסתם למרוח, ו
  25. ^ כלומר: מאי לאו גבי ישראל קרי ליה טבל, ועדיין לא נקרא עליו שם בפה, ומסתמא קרוי טבל וחייב בתרומה שהיא תחלה לכל המעשרות, דכתיב בה רֵאשִׁית [דְּגָנְךָ] (דברים יח ד)
  26. ^ לעולם אין חבילין גמר מלאכה, ואילו גבי ישראל - הוא לא הוה מקרי 'טבל', אלא בבן לוי קאי, שקדם והלך אצל ישראל ונטל מעשר ראשון ממנו בחבילין; והואיל וחל על חבילין הללו שם מעשר - נעשו טבל אצלו להפריש מהם תרומת מעשר מן המעשר שעל הלוי להפריש, והיא במיתה, וכל תורת תרומה עליה, ד'תרומה' קרייה רחמנא [תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר [במדבר יח,כו]]
  27. ^ שהקדימו לתרומה גדולה
  28. ^ שם מעשר שנקרא עליו
  29. ^ ואוסרו באכילת עראי, ובמיתה, כדין טבל, עד שירים תרומת מעשר שלו; ולקמיה יהיב טעמא
  30. ^ אי בבן לוי מוקמינן ליה, למה מוטל עליו לעשותו דגן? אי אמרת בשלמא בישראל קאי ואסורייתא טבלא - שפיר תנא 'כותש', דכתיב [רֵאשִׁית] דְּגָנְךָ (דברים יח ד), ודרבנן דומיא דאורייתא תקון
  31. ^ על שהקדים וגרם להערים לעבור על דברי תורה: שהמשנֶה סדר המעשרות - עובר בלאו: מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר (שמות כב כח) דהכי קאמר: לא תאחר תרומה להקדים לה מעשר
  32. ^ שנגמר כולה, דכתיב דגן תירוש ויצהר (במדבר יח יב: כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן)
  33. ^ בשלמא אי בישראל מוקמת לה ובתרומה גדולה - איכא למיתני 'מחשב', דניטלת באומד: שתרומה גדולה לא נתנה בה התורה שיעור, דכתיב רֵאשִׁית דְּגָנְךָ (דברים יח ד) ורבנן הוא דאמרי שיעור עין יפה ובינונית ורעה, הלכך באומד סגי, דאי נמי לא יהיב כשיעור - חטה אחת פוטרת כל הכרי! אבל גבי לוי (במדבר יח כו): מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר כתיב, וצריך למדוד!
  34. ^ בלוים כתיב
  35. ^ דכתיב כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן - זו תרומה גדולה
  36. ^ תְּרוּמַתְכֶם - זו תרומת מעשר
  37. ^ כדפרישית: דלא כתיב בה שיעור
  38. ^ נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר, דכתיב וְנֶחְשַׁב, ואתרוייהו קאי; והא דקא יליף לה מתרומה גדולה - משום אומד נקט לה
  39. ^ ורחמנא אמר: וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ ... מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר (במדבר יח כו): משנקרא מעשר - הזקיקם לתרומתו
  40. ^ שהיה לו לכהן ליטול תרומה גדולה תחלה, שהרי קרויה רֵאשִׁית [דְּגָנְךָ] [דברים יח,ד]], והלוי אחריו מְעַשֵׂר במה שמשייר, וזה שנטל מעשר תחלה ונמצא שלא הורמה תרומה גדולה ממעשרו, וישראל לא יתן לכהן אלא אחד מחמשים במה ששייר - נמצא כהן מפסיד
  41. ^ הלוי
  42. ^ שבמעשר זה
  43. ^ שנאמר וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה', ופירש: ומה היא התרומה? - מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
  44. ^ לתרומה
  45. ^ משנתמרח נפטר לוי, מהאי קרא
  46. ^ כדי שלא תאמר כן
  47. ^ ובלוים כתיב, ולהכי כתיב כָּל: למימר דכל צד תרומה המוטלת בו יתן
  48. ^ דהאי כָּל דמרבי - שדית ליה אהקדימו בכרי, ואידך אהקדימו בשבלים? אימא איפכא
  49. ^ הקדימו בכרי כבר נעשה דגן, ומשבא לכלל דגן - חלה עליו חובת כהן, דכתיב רֵאשִׁית דְּגָנְךָ (דברים יח ד), הלכך מסתברא דהאי קרא דזכותא דכהן - אכרי תשדייה
  50. ^ לאוכלן קלופים חיים
  51. ^ ופטור מן המעשר, דכי האי גוונא – 'אכילת עראי' היא, ובשלא נתמרחו קאי: שמקלפן מתוך שבולת שלהן
  52. ^ במעשר דהוה ליה קבע
  53. ^ אחת אחת לא הוי 'מפרק' - תולדה דדש - דכלאחר יד הוא, אבל משקבצן בידו הויא תולדת דישה, וחייב
  54. ^ מלא כוסות
  55. ^ בלא מעשר
  56. ^ בשולי בגדיו, שקורין פאנ"ץ
  57. ^ כלומר הרבה מלאכות שאמרו שהן קובעות גורן למעשר לאסרו באכילת עראי ומותרות בשבת
  58. ^ לעיל מינה איירי בפירות, וקאמר: אימתי גמר מלאכתן ליקבע למעשר
  59. ^ משניטל פקס שלהן, והוא כמין פרח בראשו, כמו שיש בתפוחים, ונופל מאליו כשמתיבש
  60. ^ כלומר: ואם עד שלא פקסו העמיד ערמה מהן, כמין כרי - הוקבעו
  61. ^ אלמא העמדת ערמה הויא גמר מלאכה למעשר
  62. ^ ולענין שבת - משהביא בצלים לביתו; אין העמדת ערמה מלאכה
  63. ^ אף על גב דלמעשר הויא מלאכה, לשבת - מלאכת מחשבת שהיא מלאכת אומנות אסרה תורה: שנסמכה פרשת שבת למלאכת המשכן ב'ויקהל', והתם - מלאכת מחשבת כתיב
  64. ^ ביום טוב
  65. ^ דאמרן לעיל מוללין מלילות והא ודאי שינוי בעי מעובדא דחול!?
  66. ^ בין גודל לאצבע
  67. ^ בין גודל לשתי אצבעותיו
  68. ^ דאמרינן לעיל למחר מנפח מיד ליד, בשבת