תרגום/פרשת חיי שרה
פרקים כג-כה
עריכהוהוו חיי שרה מאה ועסרין ושבע שנין שני חיי שרה:
ב ומיתת שרה בקרית ארבע היא חברון בארעא דכנען ואתא אברהם למספדה דשרה ולמבכה:
ג וקם אברהם מעל אפי מיתיה ומליל עם בני חיתאה למימר:
ד דייר ותותב אנא עימכון הבו לי אחסנת קבורא עימכון ואקבר מיתי מן קודמיי:
ה ואתיבו בני חיתאה ית אברהם למימר ליה:
ו קביל מיננא ריבוננא רב קודם יי את ביננא בשפר קברנא קבר ית מיתך אנש מיננא ית קבריה לא ימנע מינך מלמקבר מיתך:
ז וקם אברהם וסגיד לעמא דארעא לבני חיתאה:
ח ומליל עימהון למימר אם אית רעווא נפשכון למקבר ית מיתי מן קודמיי קבילו מיני ובעו לי מן עפרון בר צוחר:
ט וייתין לי ית מערת כפילתא דליה דבסטר חקליה בכסף שלים ייתנה לי ביניכון לאחסנת קבורא:
י ועפרון יתיב בגו בני חיתאה ואתיב עפרון חיתאה ית אברהם קודם בני חיתאה לכול עאלי תרע קרתיה למימר:
יא לא ריבוני קביל מיני חקלא יהבית לך ומערתא דביה לך יהבתה לעיני בני עמי יהבתה לך קבר מיתך:
יב וסגיד אברהם קודם עמא דארעא:
יג ומליל עם עפרון קודם עמא דארעא למימר ברם אם עבדת לי טיבו קביל מיני אתין כספא דמי חקלא סב מיני ואקבר ית מיתי תמן:
יד ואתיב עפרון ית אברהם למימר ליה:
טו ריבוני קביל מיני ארע שוויא ארבע מאה סלעין דכסף בינא ובינך מא היא וית מיתך קבר:
טז וקביל אברהם מן עפרון ותקל אברהם לעפרון ית כספא דמליל קודם בני חיתאה ארבע מאה סלעין דכסף מתקבל סחורה בכל מדינה:
יז וקם חקל עפרון דבכפילתא דקדם ממרא חקלא ומערתא דביה וכל אילני דבחקלא דבכל תחומיה סחור סחור:
יח לאברהם לזבינוהי לעיני בני חיתאה בכול עאלי תרע קרתיה:
יט ובתר כין קבר אברהם ית שרה איתתיה במערת חקל כפילתא על אפי ממרא היא חברון בארעא דכנען:
כ וקם חקלא ומערתא דביה לאברהם לאחסנת קבורא מן בני חיתאה:
פרק כד
עריכהא ואברהם סיב עאל ביומין ויי בריך ית אברהם בכולא:
ב ואמר אברהם לעבדיה סבא דביתיה דשליט בכל דליה שו כען ידך תחות ירכי:
ג ואקיים עלך במימרא דיי אלהא דשמיא ואלהא דארעא דלא תיסב איתתא לברי מבנת כנענאי דאנא יתיב ביניהון:
ד אלהין לארעי ולילדותי תיזיל ותיסב איתתא לברי ליצחק:
ה ואמר ליה עבדא מאים לא תיבי איתתא למיתי בתריי לארעא הדא האתבא אתיב ית ברך לארעא דנפקתא מתמן:
ו ואמר ליה אברהם אסתמר לך דלמא תתיב ית ברי לתמן:
ז יי אלהא דשמיא דדברני מבית אבא ומארע ילדותי ודמליל לי ודקיים לי למימר לבנך אתין ית ארעא הדא הוא ישלח מלאכיה קודמך ותיסב איתתא לברי מתמן:
ח ואם לא תיבי איתתא למיתי בתרך ותהי זכא ממומתי דא לחוד ית ברי לא תתיב לתמן:
ט ושווי עבדא ית ידיה תחות ירכא דאברהם ריבוניה וקיים ליה על פתגמא הדין:
י ודבר עבדא עסרא גמלין מגמלי ריבוניה ואזל וכל טוב ריבוניה בידיה וקם ואזל לארם דעל פרת לקרתא דנחור:
יא ואשרי גמליא מברא לקרתא עם בירא דמיא לעידן רמשא לעידן דנפקן מלייתא:
יב ואמר יי אלהיה דריבוני אברהם זמין כען קודמיי יומא דין ועביד טיבו עם ריבוני אברהם:
יג האנא קאים על עינא דמיא ובנת אנשי קרתא נפקן לממלי מיא:
יד ותהי עולימתא דאימר לה ארכיני כען קולתיך ואשתי ותימר אשת ואף גמלך אשקי יתה זמינתא לעבדך ליצחק ובה אדע ארי עבדת טיבו עם ריבוני:
טו והוה הוא עד לא שיצי למללא והא רבקה נפקת דאתיילידת לבתואל בר מלכה איתת נחור אחוהי דאברהם וקולתה על כתפה:
טז ועולימתא שפירא למחזי לחדא בתולתא וגבר לא ידעה ונחתת לעינא ומלת קולתה וסליקת:
יז ורהט עבדא לקדמותה ואמר אשקיני כען זעיר מיא מקולתיך:
יח ואמרת אשת ריבוני ואוחיאת ואחיתת קולתה על ידה ואשקיתיה:
יט ושיציאת לאשקיותיה ואמרת אף לגמלך אמלי עד דיספקון למשתי:
כ ואוחיאת ונפצת קולתה לבית שקיא ורהטת עוד לבירא לממלי ומלת לכל גמלוהי:
כא וגוברא שהי בה מסתכל שתיק למידע האצלח יי אורחיה אם לא:
כב והוה כד ספיקו גמליא למשתי ונסיב גוברא קדשא דדהבא תקלא מתקליה ותרין שירין על ידהא מתקל עסר סלעין דדהב מתקלהון:
כג ואמר בת מאן את חווא כען לי האית בית אבוייך אתר כשר לנא למבת:
כד ואמרת ליה בת בתואל אנא בר מלכה דילידת לנחור:
כה ואמרת ליה אף תבנא אף כיסתא סגי עימנא אף אתר כשר למבת:
כו וכרע גוברא וסגיד קודם יי:
כז ואמר בריך יי אלהיה דריבוני אברהם דלא מנע טיבותיה וקושטיה מן ריבוני אנא באורח תקנא דברני יי בית אחוהי דריבוני:
כח ורהטת עולימתא וחוויאת לבית אימה כפתגמיא האילין:
כט ולרבקה אחא ושמיה לבן ורהט לבן לוות גוברא לברא לעינא:
ל והוה כד חזא ית קדשא וית שיריא על ידי אחתיה וכד שמע ית פתגמי רבקה אחתיה למימר כדין מליל עימי גוברא ואתא לוות גוברא והא קאים עילווי גמליא על עינא:
לא ואמר עול בריכא דיי למא את קאים בברא ואנא פניתי ביתא ואתר כשר לגמליא:
לב ועאל גוברא לביתא ושרא מן גמליא ויהב תבנא וכיסתא לגמליא ומיא לאסחאה רגלוהי ורגלי גובריא דעימיה:
לג ושוויאו קודמוהי למיכל ואמר לא איכול עד דאמליל פתגמיי ואמר מליל:
לד ואמר עבדא דאברהם אנא:
לה ויי בריך ית ריבוני לחדא ורבא ויהב ליה ען ותורין וכסף ודהב ועבדין ואמהן וגמלין וחמרין:
לו וילידת שרה איתת ריבוני בר לריבוני בתר דסיבת ויהב ליה ית כל דליה:
לז וקיים עליי ריבוני למימר לא תיסב איתתא לברי מבנת כנענאי דאנא יתיב בארעהון:
לח אלהין לבית אבא תיזיל ולזרעיתי ותיסב איתתא לברי:
לט ואמרית לריבוני מאים לא תיתי איתתא בתריי:
מ ואמר לי יי דפלחית קודמוהי ישלח מלאכיה עימך ויצלח אורחך ותיסב איתתא לברי מזרעיתי ומבית אבא:
מא בכין תהי זכא ממומתי ארי תהך לזרעיתי ואם לא ייתנון לך ותהי זכא ממומתי:
מב ואתיתי יומא דין לעינא ואמרית יי אלהיה דריבוני אברהם אם אית כען רעווא קודמך לאצלחא אורחי דאנא אזיל עלה:
מג הא אנא קאים על עינא דמיא ותהי עולימתא דתיפוק לממלי ואימר לה אשקיני כען זעיר מיא מקולתיך:
מד ותימר לי אף את אשת ואף לגמלך אמלי היא איתתא דזמין יי לבר ריבוני:
מה אנא עד לא שיציתי למללא בליבי והא רבקה נפקת וקולתה על כתפה ונחתת לעינא ומלת ואמרית לה אשקיני כען:
מו ואוחיאת ואחיתת קולתה מינה ואמרת אשת ואף גמלך אשקי ושתיתי ואף גמליא אשקיאת:
מז ושאילית יתה ואמרית בת מאן את ואמרת בת בתואל בר נחור דילידת ליה מלכה ושוויתי קדשא על אפה ושיריא על ידהא:
מח וכרעית וסגידית קודם יי ובריכית ית יי אלהיה דריבוני אברהם דדברני באורח קשוט למיסב ית בת אחוהי דריבוני לבריה:
מט וכען אם איתיכון עבדין טיבו וקשוט עם ריבוני חוו לי ואם לא חוו לי ואתפני על ימינא או על סמאלא:
נ ואתיב לבן ובתואל ואמרו מן קודם יי נפק פתגמא לית אנחנא יכלין למללא עימך ביש או טב:
נא הא רבקה קודמך דבר ואיזיל ותהי איתתא לבר ריבונך כמא דמליל יי:
נב והוה כד שמע עבדא דאברהם ית פתגמיהון וסגיד על ארעא קודם יי:
נג ואפיק עבדא מנין דכסף ומנין דדהב ולבושין ויהב לרבקה ומגדנין יהב לאחוהא ולאימה:
נד ואכלו ושתיאו הוא וגובריא דעימיה ובתו וקמו בצפרא ואמר שלחוני לוות ריבוני:
נה ואמר אחוהא ואימה תיתיב עולימתא עימנא עידן בעידן או עסרא ירחין בתר כין תיזיל:
נו ואמר להון לא תאחרון יתי ויי אצלח אורחי שלחוני ואהך לוות ריבוני:
נז ואמרו נקרי לעולימתא ונשמע מא דהיא אמרא:
נח וקרו לרבקה ואמרו לה התיזלין עם גוברא הדין ואמרת איזיל:
נט ושלחו ית רבקה אחתהון וית מינקתה וית עבדא דאברהם וית גוברוהי:
ס ובריכו ית רבקה ואמרו לה אחתנא את הוואי לאלפין ולריבוון ויירתון בנכי ית קרווי סנאיהון:
סא וקמת רבקה ועולימתהא ורכיבא על גמליא ואזלא בתר גוברא ודבר עבדא ית רבקה ואזל:
סב ויצחק עאל במיתוהי מבירא דמלאך קיימא איתחזי עלה והוא יתיב בארע דרומא:
סג ונפק יצחק לצלאה בחקלא למפני רמשא וזקף עינוהי וחזא והא גמליא אתן:
סד וזקפת רבקה ית עינהא וחזת ית יצחק ואתרכינת מעל גמלא:
סה ואמרת לעבדא מאן גוברא דיכי דמהליך בחקלא לקדמותנא ואמר עבדא הוא ריבוני ונסיבת עיפא ואתכסיאת:
סו ואשתעי עבדא ליצחק ית כל פתגמיא דעבד:
סז ואעלה יצחק למשכנא וחזא והא תקנין עובדהא כעובדי שרה אימיה ונסיב ית רבקה והות ליה לאיתו וריחמה ואתנחם יצחק בתר אימיה:
פרק כה
עריכהא ואוסיף אברהם ונסיב אתתא ושמה קטורה:
ב וילידת ליה ית זמרן וית יקשן וית מדן וית מדין וית ישבק וית שוח:
ג ויקשן אוליד ית שבא וית דדן ובני דדן הוו למשיריין ולשכונין ולנגון:
ד ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אילין בני קטורה:
ה ויהב אברהם ית כל דיליה ליצחק:
ו ולבני לחינתא די לאברהם יהב אברהם מתנן ושלחינון מעל יצחק בריה עד דהוא קים קידומא לארע מדינחא:
ז ואילין יומי שני חיי אברהם דחיא מאה ושבעין וחמש שנין:
ח ואתנגיד ומית אברהם בסיבו טבא סיב ושבע יומין ואתכניש לעמיה:
ט וקברו יתיה יצחק וישמעאל בנוהי במערת כפלתא בחקל עפרון בר צוחר חיתאה די על אפי ממרא:
י חקלא די זבן אברהם מן בני חיתאה תמן אתקבר אברהם ושרה אתתיה:
יא והוה בתר דמית אברהם ובריך יי ית יצחק בריה ויתיב יצחק עם בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה:
יב ואילין תולדת ישמעאל בר אברהם די ילידת הגר מצריתא אמתה דשרה לאברהם:
יג ואילין שמהת בני ישמעאל בשמהתהון לתולדתהון בוכרא דישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם:
יד ומשמע ודומה ומשא:
טו חדד ותימא יטור נפיש וקדמה:
טז אילין אינון בני ישמעאל ואילין שמהתהון בפצחיהון ובכרכיהון תרין עסר רברבין לאומיהון:
יז ואילין שני חיי ישמעאל מאה ותלתין ושבע שנין ואתנגיד ומית ואתכניש לעמיה:
יח ושרו מחוילה עד חגרא די על אפי מצרים מטי לאתור על אפי כל אחוהי שרא: