מ"ג בראשית כד סה

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֣אמֶר אֶל־הָעֶ֗בֶד מִֽי־הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ וַיֹּ֥אמֶר הָעֶ֖בֶד ה֣וּא אֲדֹנִ֑י וַתִּקַּ֥ח הַצָּעִ֖יף וַתִּתְכָּֽס׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרַת לְעַבְדָּא מַן גּוּבְרָא דֵּיכִי דִּמְהַלֵּיךְ בְּחַקְלָא לְקַדָּמוּתַנָא וַאֲמַר עַבְדָּא הוּא רִבּוֹנִי וּנְסֵיבַת עִיפָא וְאִתְכַּסִּיאַת׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמָרַת לְעַבְדָא מַן גַבְרָא הֲדוֹר וְיָאִי דִמְטַיֵיל בְּחַקְלָא לִקְדָמוּתָנָא וַאֲמַר עַבְדָא הוּא רִבּוֹנִי וּנְסִיבַת רְדִידָא וְאִתְעֲטִיפַת בֵּיהּ:
ירושלמי (קטעים):
וּנְסֵיבַת רְדִידָא וְאִתְצַמְצַמָת בֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותתכס" - לשון ותתפעל כמו ותקבר ותשבר

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותתכס — מבניין התפעל; התי"ו הראשון לנקבה שאיננה נמצאה, והשני להתפעל:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותאמר מי האיש הלזה. ראתה אותו הדור, כמה דאת אמר: "הנה בעל החלומות הלזה בא". רבנן אמרי: הוא ופלסונו. הלזה, אלון זה.

ותקח הצעיף ותתכס. שתים הן שנתכסו בצעיף וילדו תאומים: רבקה, ותקח הצעיף ותתכס; תמר, "ותכס בצעיף ותתעלף".