מ"ג בראשית כג יז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֣קׇם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכׇל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכׇל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְקָם חֲקַל עֶפְרוֹן דִּבְכָפֵילְתָּא דִּקְדָם מַמְרֵא חַקְלָא וּמְעָרְתָא דְּבֵיהּ וְכָל אִילָנֵי דִּבְחַקְלָא דִּבְכָל תְּחוּמֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר׃
ירושלמי (יונתן):
וְקָם זַבִּין חֲקַל עֶפְרוֹן דִי בְכָפֶלְתָּא דִקְדָם מַמְרֵא חַקְלָא וּמְעַרְתָּא דְבֵיהּ וְכָל אִילָנָא דִבְחַקְלָא דִבְכָל תְּחוּמֵיהּ חֲזוֹר חֲזוֹר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקם שדה עפרון" - תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך ופשוטו של מקרא ויקם השדה והמערה אשר בו וכל העץ לאברהם למקנה וגו' 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן – תְּקוּמָה הָיְתָה לוֹ, שֶׁיָּצָא מִיַּד הֶדְיוֹט לְיַד מֶלֶךְ (בראשית רבה נח,ח). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: וַיָּקָם הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, וְכָל הָעֵץ "לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה..." (פסוק הבא).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקם — נתקיים ועמד השדה למקנה. והנה זה הפסוק דבק עם הפסוק שהוא למעלה, וכן "גר ותושב אנכי" (בראשית כג ד). והעשרה שהזכיר הגאון אינם דבוקים:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויקם השדה לאברהם למקנה" נתקיים בחותמיו של ספר המקנה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

(יז – כ)    למה כפל ויקם שדה עפרון וכו' ובסוף חזר שנית ויקם השדה וכו' וכל הענין כפול ומכופל. ולמה האריך בכל הספור הזה. מה יושיענו ספור זה לתורה ולתעודה:

(יז – יח) "ויקם". אח"כ קם שדה עפרון לאברהם למקנה דהיינו שנתן לו שטר, ואז נקנית לאברהם בכסף ובשטר, ובשטר הזה ציינו מצרי השדה, שהוא במכפלה בצד האחד, ובצד השני הוא "לפני ממרא", וגם ציינו פרטי הדברים שמכר לו, שהוא "השדה והמערה וכל העץ", ובזה נתקיים "לאברהם למקנה", לקנין גמור, "לעיני בני חת", שלא ערער אדם בדבר ולא טען איש טענת בר מצרא:

 

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקם שדה עפרון אשר במכפלה. מלמד דהות נפילה וקמת, דהות דבר אינש זעיר ואתעבדית דבר אינש רב. אשר במכפלה, מלמד שנכפלה בעיני כל אחד ואחד, שכל מי שקבור שם בטוח ששכרו כפול ומכופל. אמר ר' אבהו: שכפף הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה.

השדה והמערה אשר בו. תמן תנינן: המוכר שדהו צריך שיכתוב סימניה ומצריה, מן הכא: השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה:

המוכר את השדה מכר את החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה, ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי אלו כולן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר חרוב המורכב וסדן השקמה, דאמר קרא: ויקם שדה עפרון וגו' [וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב], מי שצריך לגבול [סביב], יצאו אלו שאינן צריכין לגבול סביב; מכאן למיצרים מן התורה:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויקם שדה עפרון. ר"ת בהפך עשו. רמז לעשו שיקום לערער על המערה: