מ"ג בראשית כד ל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֣י ׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשׇׁמְע֗וֹ אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה כַּד חֲזָא יָת קְדָשָׁא וְיָת שֵׁירַיָּא עַל יְדֵי אֲחָתֵיהּ וְכַד שְׁמַע יָת פִּתְגָמֵי רִבְקָה אֲחָתֵיהּ לְמֵימַר כְּדֵין מַלֵּיל עִמִּי גּוּבְרָא וַאֲתָא לְוָת גּוּבְרָא וְהָא קָאֵים עִלָּוֵי גַּמְלַיָּא עַל עֵינָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה כְּדִי חָמָא יַת קָדָשָׁא וְיַת שֵׁרַיָא עַל יְדֵי אַחְתֵיהּ וְכַד שְׁמַע יַת פִּתְגָמֵי רִבְקָה אַחְתֵיהּ לְמֵימָר כְּדוּן מַלֵיל עִמִי גַבְרָא וְאָתָא לְוַת גַבְרָא וְהָא קָאֵי עֲלוֹי גַמְלַיָא עַל עֵינָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על הגמלים" - לשמרן כמו (לעיל יח) והוא עומד עליהם לשמשם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עַל הַגְּמַלִּים – לְשָׁמְרָן, כְּמוֹ (לעיל יח,ח): "וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם" – לְשַׁמְּשָׁם.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויהי כראות את הנזם והצמידים על ידי אחותו. וחשב שאין ראוי להיות כפוי טובה: " וכשמעו את דברי רבקה" ששאל לה היש בית אביך מקום לנו ללין: " ויבא אל האיש" להכניסו בביתו:

" והנה עומד על הגמלים" לתור לצרכיהם בלתי מצפה ללון בבית אביה של רבקה עד בא דבר מעמו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ל) "ויהי". ר"ל מה שרץ לבן היה מפני שני טעמים. א] "ויהי", ר"ל זה היה ע"י "שראה את הנזם":


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויבא אל וגו' והנה עומד על וגו'. צריך לדעת מה בא ללמדנו באומרו והנה עומד וגו' ועל פי דברי רז"ל (ילקוט שם) שאמרו כי הכיר אליעזר במרוצתו של לבן לרעה והזכיר שם המפורש והעמיד הגמלים באויר על העין, והוא אומרו הגמלים על העין והוא עמד על הגמלים דכתיב והנה עומד וגו' וממקום גבוה קרא לו לבן והוא אומרו בא ברוך ה' ואחר שבא ממקום גבוה דבר אליו למה תעמוד בחוץ. ובזה לא קשה למה הקדים לומר בא וגו' ואחר כך אמר למה תעמוד וגו' כי מהראוי שיאמר למה תעמוד ואחר כך יאמר בא וגו':

עוד ירצה על זה הדרך והנה עומד וגו' שהגם ששאול שאל האיש את רבקה היש בית אביך מקום וגו' ואמרה גם תבן וגו' גם מקום וגו' אף על פי כן לא מפני זה נטה אחריה ללכת בית אביה אלא עמד במקומו על העין:

ואומרו בא ברוך וגו' ואחר כך אמר למה וגו' נתכוון לומר לו כי מה שמזמנו לבא אצלו לא להאכסינו בביתו אלא שלא יעמוד בחוץ אבל לעולם צורכו על עצמו כי עיני רשעים תכלינה:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויהי כראות את הנזם, מיד הלך לו להמיתו. הכיר בו שמרוצתו לרעה, הזכיר שם והעמיד הגמלים על העין באויר, והוא עומד על הגמלים, באויר. ויהי בראותו כן, הכיר שהוא צדיק ואמר: "בוא ברוך ה'", שהיה סבור שהוא אברהם, שהיה קלסתר פניו דומה לו.

<< · מ"ג בראשית · כד · ל · >>