מ"ג בראשית כד כ


<< · מ"ג בראשית · כד · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רׇץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכׇל־גְּמַלָּֽיו׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאוֹחִיאַת וּנְפַצַת קוּלְּתַהּ לְבֵית שִׁקְיָא וּרְהַטַת עוֹד לְבֵירָא לְמִמְלֵי וּמְלָת לְכָל גַּמְלוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְאוֹחִיאַת וְרוֹקִינַת לְגִינְתָא לְמוֹרְבִּיוֹת בֵּית שִׁקְתֵי וּרְהָטַת תּוּב לְבֵירָא לְמִימְלֵי וּמְלַת לְכָל גַמְלוֹי:
ירושלמי (קטעים):
וְזָרְזַת וְאַחָתַת מוּרְבִּיָהּ לְגוֹי שַׁקְיָא וְאַשְׁקַת לְכָל גַמְלוֹהִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותער" - לשון נפיצה והרבה יש בלשון משנה המערה מכלי אל כלי ובמקרא יש לו דומה (תהלים קמא) אל תער נפשי (ישעיהו נג) אשר הערה למות נפשו "השקת" - אבן חלולה ששותים בה הגמלים

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַתְּעַר – לְשׁוֹן נְפִיצָה (לפי התרגום "וּנְפַצַת"). וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי" (עבודה זרה ע"ב ע"א). וּבַמִּקְרָא יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה: "אַל תְּעַר נַפְשִׁי" (תהלים קמא,ח), "אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ" (ישעיהו נג,יב).
הַשֹּׁקֶת – אֶבֶן חֲלוּלָה שֶׁשּׁוֹתִים בָּהּ הַגְּמַלִּים.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

'ותער: כמו ותערה, כמו ותכל ותכלה, מגזרת וקיר ערה מגן:

השוקת: מלשון וישק את צאן לבן שם דבר כמו בושת מלשון גם בוש לא יבושו:


ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותמהר" כי המהירות בעבודת המשרת יורה על היות הנעבד נחשב אצלו: " ותרץ עוד אל הבאר" אשר לפני המעיין שממנו ישתו הבהמות:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ) "ותמהר". הנה יש הבדל בין "עין" ובין "באר". שהעין הוא המקום שמשם נוזלים המים מעומק האדמה, ולפני המעין יחפרו באר גדול שלשם יזלו מי המעין, והמים ששואבים לשתיה שואבין מן העין ששם המים צלולים וקרים יותר, ומה שישאב להשקות הבהמות, ישאבו מן הבאר שאין המים צלולים כ"כ, לכן כתוב ויברך הגמלים אל באר המים, והוא נצב על עין המים, שמשם שאבו מים לשתיה, וכן כתיב ותרד העינה, משא"כ לשתית הגמלים כתיב ותרץ אל הבאר:

 

<< · מ"ג בראשית · כד · כ · >>