מ"ג בראשית כד טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְעוּלֵימְתָא שַׁפִּירָא לְמִחְזֵי לַחְדָּא בְּתוּלְתָא וּגְבַר לָא יַדְעַהּ וּנְחַתַת לְעֵינָא וּמְלָת קוּלְּתַהּ וּסְלֵיקַת׃
ירושלמי (יונתן):
וְרִיבָא שַׁפִּירָא לְמֵיחֲמֵי לַחֲדָא בְּתוּלְתָּא וּגְבַר לָא יָדָעָהּ בְּמַשְׁכְּבָהּ וּנְחָתַת לְעַיְינָא וּמְלַת לְגִנְתָהּ וּסְלִיקַת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בתולה" - ממקום בתולים (ב"ר)

"ואיש לא ידעה" - שלא כדרכה לפי שבנות הנכרים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר העיד על זו שנקיה מכל

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

בְּתוּלָה – מִמְּקוֹם בְּתוּלִים.
וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ – שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ, לְפִי שֶׁבְּנוֹת הַגּוֹיִם הָיוּ מְשַׁמְּרוֹת מְקוֹם בְּתוּלֵיהֶן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, הֵעִיד עַל זוֹ שֶׁנְּקִיָּה מִכֹּל (בראשית רבה ס,ה).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואיש לא ידעה: אפילו מעשה חידודין כי צנועה היתה:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואיש לא ידעה — רחוק שידבר הכתוב על חוץ הדרך; רק פירושו, שיתכן שתהיה הנערה בתולה – וישכב עמה איש, גם תהר. ואין ראוי לגלות דבר ערוה:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ותרד העינה ותמלא כדה ותעל. ולא אמר ותשאב כשם שאמר בפע שנית ותשאב לכל גמליו. ומכאן דרשו רז"ל ותמלא כדה ותעל, כל הנשים יורדות וממלאות מן העין וזו כיון שראו אותה המים עלו לקראתה. אמר לה הקב"ה את סימן לבניך. וזהו שכתוב מיד וירץ העבד לקראתה שעלו המים לקראתה.

ויש לך להשכיל כי נרשמה בכאן המלה הזאת הראשונה של שם בן ע"ב הפועל במים הנמשך מכ"ו, ומכח זה עלו המים לקראתה והיה סימן לבניה להקרע להם הים ושיעלה הבאר לקראתם מכחו, כי קריעת הים ומים מן הצור, ע"י מטה משה היה שבו היה חקוק שם ע"ב אותיות.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טובת מראה" יפת הצבע:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טז)" והנערה טובת מראה. "זה טעם שבחר בה אליעזר לבקש שתשקהו מים כי היתה היפה מכל הבנות שיצאו אז, וספר שעד עתה" איש לא ידעה", ויציאתה עתה היה השגחיי שמן השמים הכריחו אותה לצאת, ובבואה שמה לא שמה לב לשום דבר (הגם שזה פעם הראשון שבאת שמה והיה רק לטייל) רק ירדה העינה ותמלא כדה:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה. תמן תנינן: מוכת עץ כתובתה מאתים, דברי ר' מאיר; וחכמים אומרים, מוכת עץ כתובתה מנה. טעמא דר' מאיר מהכא: ואיש לא ידעה; הא אם נבעלה מעץ, בתולה. טעמא דרבנן, בתולה; הא נבעלה מעץ, אינה בתולה. אמר ר' יוחנן: לא נבעלה אשה ממהול לשמונה תחילה אלא רבקה. אמר ר' שמעון בן לקיש: לפי שבנות הכותים משמרות עצמן ממקום ערותן ומפקירות עצמן ממקום אחר; אבל זו, בתולה ממקום בתולים, ואיש לא ידעה ממקום אחר. א"ר יוחנן: ממשמע שנאמר בתולה, אין אנו יודעין שאיש לא ידעה? אלא אפילו אדם לא תבע בה, על שם "לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים".

ותרד העינה ותמלא. כל הנשים יורדות וממלאות מן העין, וזו כיון שראו אותה המים, מיד עלו. א"ל הקב"ה: את סימן לבניך, מה את כיון שראו אותך המים מיד עלו, כך בניך, כיון שהבאר רואה אותן מיד תהא עולה, הדא הוא דכתיב: "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה".

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא ידעה. ב' במסורה הכא ואידך והמלך לא ידעה. מה להלן לא ידעה בין כדרכה בין שלא כדרכה אף הכא נמי: