פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית כד יט

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֙יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְשֵׁיצִיאַת לְאַשְׁקָיוּתֵיהּ וַאֲמַרַת אַף לְגַמְלָךְ אֶמְלֵי עַד דִּיסַפְּקוּן לְמִשְׁתֵּי׃
ירושלמי (יונתן):
וּפְסָקַת לְאֲשְׁקִיוּתֵיהּ וַאֲמַרַת אוּף לְגַמְלָךְ אִימְלִי עַד דִי סַפְקוּן לְמִשְׁתֵּי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד אם כלו" – הרי "אם" משמש בלשון 'אשר'.

"אם כלו" – תרגם אונקלוס: 'די ספקון', שזו היא גמר שתייתן, כששתו די סיפוקן.