מ"ג בראשית כד יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֥רׇץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּרְהַט עַבְדָּא לְקַדָּמוּתַהּ וַאֲמַר אַשְׁקַנִי כְעַן זְעֵיר מַיָּא מִקּוּלְּתִיךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וּרְהַט עַבְדָא לִקְדָמוּתָהָא וַאֲמַר אַטְעִמְנִי כְּדוֹן קַלֵיל מוֹי מִן לְגִינִיתִיךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירץ העבד לקראתה" - לפי שראה שעלו המים לקראתה (ב"ר)

"הגמיאיני נא" - לשון גמיעה הומיי"ר (בלע"ז שלוקען שלירפען)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ – לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ (שם).
הַגְמִיאִינִי נָא – לְשׁוֹן גְּמִיעָה (שבת ע"ז ע"א), הומי"ר [humer = לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)‏[2]] בְּלַעַ"ז.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירץ העבד לקראתה" - לשון רש"י לפי שראה שעלו המים לקראתה ובבראשית רבה (ס ה) ותמלא כדה ותעל כל הנשים יורדות וממלאות מן העין וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו אמר לה הקב"ה את סימן ברכה לבניך נראה שדקדקו כן מלשון ותמלא כדה ותעל שלא אמר "ותשאב ותמלא" ונעשה לה הנס בפעם הראשונה כי אחרי כן כתוב "ותשאב" והעבד כשספר להם אמר (להלן פסוק מה) ותרד העינה ותשאב אולי לא יאמינו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יז - יח) "וירץ." והנה נתקיים הסימן בכל פרטיו שהורידה כדה על ידה ולא א"ל שהוא ישתה מן הכד שעל שכמה, וכן שאמרה לשאוב גם לגמליו כנ"ל:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

הגמיאיני נא וגו'. הנה המעיט ממה שהתנה לשאול, כי הוא אמר ואומר אליה הטי נא כדך ואשתה ועתה אמר הגמיאיני פי' לשון גמיעה, גם אמר מעט, גם לא אמר שתטה היא כדה להשקותו כאשר התנה. טעמו הוא על פי דבריהם ז"ל (ב"ר פ"ס) שראה שעלו המים לקראתה וסימן זה הוא מובהק שאינו מצוי בבנות הכנעני כי אם בזרע ברוך וקדוש כאברהם, גם מזלו הראהו כי היא זאת, לזה היה ירא על התנאים שהתנה שמא לא תקיים אותם ונמצא הוא מפסיד מבוקשו על ידי תנאו, לזה היה ממעיט בכל האפשריות בתנאיו כדי שיהיה נקל בעיניה לעשותם:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וירץ העבד לקראתה. לקראת מעשיה הטובים:

הגמיאיני נא מעט מים. גמיאה אחת, הדא הוא דכתיב: "צדיק אוכל לשובע נפשו", זה אליעזר שאמר: הגמיאיני נא, גמיאה אחת. "ובטן רשעים תחסר", זה עשו הרשע, שאמר לאבינו יעקב: "הלעיטני נא"; אמר ר' זעירא: פער פיו אותו רשע כגמל, אמר: אנא אפתח פומי ואת משדר ואזיל; כהדין דתנינן: אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין:


  1. ^ ראה אוצר הלעזים מספר 92.
  2. ^ ראה אוצר הלעזים מספר 92.