מ"ג בראשית כד יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
הָא אֲנָא קָאֵים עַל עֵינָא דְּמַיָּא וּבְנָת אֲנָשֵׁי קַרְתָּא יִפְּקָן לְמִמְלֵי מַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
הָא אֲנָא קָאִי עַל עֵינָא דְמַיָא וּבְנַתְהוֹן דְאַנְשֵׁי קַרְתָּא נַפְקַן לְמִמְלֵי מוֹי:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הנה אנכי נצב על עין המים. יש להתעורר בענין פרשה זו שהיא כפולה, ודרז"ל יפה שיחת עבדי אבות לפני הקב"ה מתורתן של בנים שהרי פרשת אליעזר כפולה והרבה גופי תורה נתונים ברמיזה, ואין ספק כי זה מופת ועדות גדולה על מעלת האבות שהם הם המרכבה ובודאי כפל הפרשה לא לחנם כי אם לענינים ובודאי כפל הפרשה לא לחנם כי אם לענינים צריכים מוכרחים כאשר אפרש בפרשה, והתעורר ופקח עיני שכלך כי כל המעשים האלה בהצלחת השליחות על העין היו, והזכיר זה ג' פעמים במלות שונות ז"ש עין המים, ואמר ואבא היום אל העין, ואמר עוד ותרד העינה, ויש לך להתבונן בג' מלות האלה, עין העין העינה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יג) "הנה אנכי." דעתו היה שבין הנערות הרבות שיתקבצו עתה לשאוב מים יבחר את היפה שבכולם ואליה יאמר שתשקהו מים, ואחר שיבחר מהן את היותר יפה בתואר ובמראה הלא יצטרך לדעת ג"כ טוב מדותיה, וזה יבורר ע"י שתאמר שתה וגם גמליך אשקה שבזה ידע בבירור שהיא אשה טובה במדות בענוה ובנדיבות וברחמנות, וזה מצד ארבע בחינות. א] "הנה אנכי נצב על עין המים" וראוי שהנערה תאמר הלא אתה עומד על העין ולמה לא תשתה מן עין המים שלפניך. ב] "שבנות אנשי העיר יוצאות", והלא תאמר למה תרצה דוקא שאשקך אנכי שכבר שמתי הכד על שכמי, לך אל נערה אחרת שעוד הכד בידה ותתן לך מים:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הנה אנכי נצב על עין המים והיה הנערה. ארבעה הן ששאלו שלא כהוגן, לשלשה נתן להם כהוגן ולאחד נתן לו שלא כהוגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, וכלֵב, ושאול, ויפתח. אליעזר, "והיה הנערה אשר אומר אליה": אילו יצתה אמה אחת והשקהו, היה משיאה לבן אדוניו? זימן לו הקב"ה כהוגן, והנה רבקה יוצאת. כלב אמר: "אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה"; אילו לכדה עבד אחד, היה נותן לו את בתו? זימן לו הקב"ה כהוגן, "וילכדה עתניאל בן קנז". שאול אמר: "והיה האיש אשר יכנו" וגו'; אילו יצא כושי אחד או גוי אחד או עבד אחד והכהו, היה נותן לו את בתו? זימן לו הקב"ה כהוגן, "ודוד בן איש אפרתי". יפתח אמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי"; אילו יצא חמור אחד או כלב אחד, היה מעלה עולה? זימן לו הקב"ה שלא כהוגן, "ויבא יפתח המצפתה והנה בתו יוצאה לקראתו":