מ"ג בראשית כד סד
<< · מ"ג בראשית · כד · סד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּזְקַפַת רִבְקָה יָת עֵינַהָא וַחֲזָת יָת יִצְחָק וְאִתְרְכֵינַת מֵעַל גַּמְלָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְזָקְפַת רִבְקָה יַת עֵינָהָא וְחָמַת יַת יִצְחָק וְאִתְרְכִינַת מֵעַל גַמְלָא: |
רש"י
"ותפל" - השמיטה עצמה לארץ כתרגומו ואתרכינת הטתה עצמה לארץ ולא הגיעה עד הקרקע כמו הטי נא כדך ארכיני (ש"ב כא) ויט שמים וארכין ל' מוטה לארץ ודומה לו (תהלים לז) כי יפול לא יוטל כלומר אם יטה לארץ לא יגיע עד הקרקע
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַתִּפֹּל – הִשְׁמִיטָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ, כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאִתְרְכֵינַת" – הִטְּתָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וְלֹא הִגִּיעָה עַד הַקַּרְקַע. כְּמוֹ: "הַטִּי נָא כַדֵּךְ" (לעיל פסוק יד), "אַרְכַּנִי"; "וַיֵּט שָׁמַיִם" (שמ"ב כב,י), "וְאַרְכֵּין"; לְשׁוֹן מֻטֶּה לָאָרֶץ. וְדוֹמֶה לוֹ (תהלים לז,כד): "כִּי יִפּוֹל לֹא יוּטָל", כְּלוֹמַר: אִם יִטֶּה לָאָרֶץ לֹא יַגִּיעַ עַד הַקַּרְקַע (בראשית רבה ס,טו).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ותפול מעל הגמל. לפי שראתה ברוח הקדש שעתיד לצאת ממנו עשו הרשע, נזדעזעה ונעשית מוכת עץ ויצא ממנה דם בתולים. מיד אמר הקב"ה לגבריאל: רד ושמור את הדם שלא יסריח ולא יהיה בו מום. בא יצחק עליה ולא מצא לה בתולים, חשדה מאליעזר, אמר לה: בתולותיך היכן הן? אמרה לו: כשנפלתי מן הגמל נעשיתי מוכת עץ. אמר לה: שקר את מדברת, אלא אליעזר פגע ביך. ונשבעה לו שלא נגע בה. הלכו ומצאו העץ צבוע דם, מיד ידע יצחק שהיא טהורה. אמר הקב"ה: מה אעשה לעבד הזה שהיה חשוד? אמר למלאכי השרת: הכניסוהו חי בגן עדן, הוא אליעזר בן נמרוד ,והוא תמיה גדולה: יצחק יצא מגן עדן חי, ואליעזר נכנס לגן עדן חי:
ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק. צפת שידו שטוחה בתפילה, אמרה: ודאי אדם גדול הוא; לכך שאלה עליו.
ותפול מעל הגמל. אתרכינת, כמה דאת אמר: "כי יפול לא יוטל".רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · כד · סד · >>