מ"ג בראשית כג יח

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לְאַבְרָהָם לִזְבִינוֹהִי לְעֵינֵי בְּנֵי חִתָּאָה בְּכֹל עָלֵי תְּרַע קַרְתֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
לְאַבְרָהָם לִזְבִינוֹי בְּאַנְפֵּי בְּנֵי חִתָּאָה לְכָל עָלֵי תְּרַע קַרְתֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכל באי שער עירו" - בקרב כולם ובמעמד כולם הקנהו לו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם לעיני בני חת — (את) אנשי המקום.

וטעם לכל באי שער עירו — כל עובר ושב:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(יז – כ)    למה כפל ויקם שדה עפרון וכו' ובסוף חזר שנית ויקם השדה וכו' וכל הענין כפול ומכופל. ולמה האריך בכל הספור הזה. מה יושיענו ספור זה לתורה ולתעודה:

(יז – יח) "ויקם". אח"כ קם שדה עפרון לאברהם למקנה דהיינו שנתן לו שטר, ואז נקנית לאברהם בכסף ובשטר, ובשטר הזה ציינו מצרי השדה, שהוא במכפלה בצד האחד, ובצד השני הוא "לפני ממרא", וגם ציינו פרטי הדברים שמכר לו, שהוא "השדה והמערה וכל העץ", ובזה נתקיים "לאברהם למקנה", לקנין גמור, "לעיני בני חת", שלא ערער אדם בדבר ולא טען איש טענת בר מצרא:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

לאברהם למקנה לעיני בני חת. אמר ר' אלעזר: כמה דיות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת בני חת עשרה פעמים, וללמדך שכל מי שמברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות. אמר ר' יודן: חמשה פעמים כתיב "ולבני ברזילי הגלעדי", ללמדך שכל מי שמאכיל פרוסה לצדיק כאילו מקיים חמשה חומשי תורה.