מ"ג בראשית כד נז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרוּ נִקְרֵי לְעוּלֵימְתָא וְנִשְׁמַע מָא דְּהִיא אָמְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמָרוּ נִקְרֵי לְרִיבָא וְנִשְׁמַע מַה דְהִיא אָמְרָה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשאלה את פיה" - מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה (ב"ר)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ – מִכַּאן שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ (בראשית רבה ס,יב).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

נקרא לנערה וגו': אם תרצה להתעכב ימים או עשור כדברינו או מיד לילך כדבריך:


ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשאלה את פיה" אם יסבול דעתה ללכת עתה עמך:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(נז - נח)" ויאמרו. "ואז רצו לעשות עכוב ע"י רבקה בפרט לחז"ל שמת אביה וצריך לשאול פיה, והיה השאלה אם תלך עם העבד כי חשבו שתשוב שרוצה שאחיה ומשפחתה ילוו אותה, ובזה ימצאו עילה להתעכב עוד, "ותאמר אלך" מעצמי ואף אם אינכם רוצים (רש"י מדברי חז"ל במד'), וכבר פי' המדקדקים שיש הבדל בין אלך ובין אלכה בה"א שאלכה בה"א מורה על עתיד בקשיי ואלך מורה עתיד החלטיי, אלך בכל אופן כמ"ש בזה במק"א:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמרו נקרא לנערה. מכאן שאין משיאין את הקטנה אלא על פיה.