מ"ג בראשית כה ט

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֙חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּקְבַרוּ יָתֵיהּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹהִי בִּמְעָרַת כָּפֵילְתָּא בַּחֲקַל עֶפְרוֹן בַּר צֹחַר חִתָּאָה דְּעַל אַפֵּי מַמְרֵא׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְבָרוּ יָתֵיהּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹי לִמְעָרַת כָּפֵילְתָּא לַחֲקַל עֶפְרוֹן בַּר צוֹחַר חִיתָּאָה דְעַל אַנְפֵּי מַמְרֵא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יצחק וישמעאל" - (ב"ר) מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמר באברהם

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" - לשון בראשית רבה (סב ג) כאן בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח - ט) "ויגוע וימת." הגויעה מציין אפיסת כחות הגוף, והמיתה מציין פרוד הנפש מן הגוף, והאסף אל עמיו מציין שוב הנפש אל עמה ואל מקום מולדתה שהם הנפשות והשכליים הנפרדים אל צרור החיים, שנשתלחה מהם אל עם נכרי שהם עולם הגופים, ועתה יאספוה אל עמה, ואמרו חז"ל שגויעה ואסיפה לא נאמר רק בצדיקים הנאספים אל מחיצות הרוחנים, ובישמעאל נאמר ויאסף אל עמיו, כי עשה תשובה כמ"ש חז"ל ובא אל מחיצת הצדיקים:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה.

כל מי שנאמר בו גויעה ואסיפה אינו אלא מיתתן של צדיקים. והא ישמעאל כתיב ביה גויעה ואסיפה? ישמעאל עשה תשובה, דכתיב: ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. מכדי ישמעאל קשיש, מאי טעמא חשיב ליה יצחק מקמיה? שמע מינה תשובה עביד ואדבריה יצחק לקמיה. ודילמא דרך חכמתן קא חשיב? אלא מעתה דכתיב: "ויקברו אותו עשו ויעקב בניו", הכא נמי דרך חכמתן קא חשיב? אלא מדאקדמיה ואדבריה, שמע מינה עשה תשובה:

<< · מ"ג בראשית · כה · ט · >>