מ"ג בראשית כד כה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַרַת לֵיהּ אַף תִּבְנָא אַף כִּסְּתָא סַגִּי עִמַּנָא אַף אֲתַר כָּשַׁר לִמְבָּת׃
ירושלמי (יונתן):
וְתָנַת לְמֵימַר לֵיהּ אוּף תִּיבְנָא אוּף אַסְפַּסְתָּא סַגִי עִמָנָא אוּף אָתַר כָּשַׁר לִמְבָת:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מספוא" - כל מאכל הגמלים קרוי מספוא כגון (נ"א כגון עצה) תבן ושעורים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מִסְפּוֹא – כָּל מַאֲכַל הַגְּמַלִּים קָרוּי "מִסְפּוֹא", כְּגוֹן תֶּבֶן וּשְׂעוֹרִים.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

'גם תבן וגו': שלא שאלת גם מקום ללון ששאלת, דרך המקרא לכפול גם כמו גם לי גם לך:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומספוא — שם מאכל בהמות, והוא שם כלל, ותחתיו "שעורה":

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"גם תבן גם מספוא" לא מקום לגמלים בלבד אבל יש גם תבן ומספוא לפרנסם: " גם מקום ללון" בעדך ובעד אנשיך:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כד - כה) "ותאמר". על השאלה בת מי את, השיבה "בת בתואל", ומפני שנחור הוליד גם מפילגשו אמרה "בן מלכה", ר"ל בן הגבירה, ונגד השאלה הב' אמרה גם תבן, וגו':  

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מספוא כל מאכל בהמה קרוי אספוא. קשה מאי משמע דלשון מאכל בהמות הוא. י"ל מדברי רבותינו ספי לתורי ספי ליה כי תורא שפי' תנו מאכל לבקר תנו לו מאכל לשור אף זה מספוא לשון מאכל בהמות לכך פרש"י כן: