מ"ג בראשית כה ב


<< · מ"ג בראשית · כה · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יׇקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִילֵידַת לֵיהּ יָת זִמְרָן וְיָת יָקְשָׁן וְיָת מְדָן וְיָת מִדְיָן וְיָת יִשְׁבָּק וְיָת שׁוּחַ׃
ירושלמי (יונתן):
וִילֵידַת לֵיהּ יַת זִמְרָן וְיַת יָקְשָׁן וְיַת מְדָן וְיַת מִדְיָן וְיַת יִשְׁבָּק וְיַת שׁוּחַ:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותלד לו את זמרן" גדלה אותם בביתו. על דרך חמשת בני מיכל אשר ילדה לעדריאל שגדלה אותם שלא היו בניה כלל כי אמנם אברהם לא הוליד כי אם יצחק וישמעאל כמבואר בדברי הימים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


(ב - ד) "ותלד לו". מבארם בשמותם שנעשו גוים גדולים למלא פני האדמה להיות צוותא אל הלב והסגולה, אם בישוב הארץ אם לצורך המלאכה והאומניות, שעז"א ובני דדן היו אשורים ולטושים, שהוא ע"ש מלאכתם כמ"ש בפי' ד"ה והיו י"ג ראשי אומות, שמספר י"ב או י"ג היה בכל אחד מבניו, וסיים כל אלה בני קטורה, ר"ל לא נתיחסו לאברהם רק היו בני קטורה:

 

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ר' שמעון בן לקיש בשם בר קפרא: תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר; קין עיקר, והבל על ידי שהוא תוספת נולד הוא ושתי תאומותיו. יוסף עיקר, ובנימין על ידי שהוא תוספת מעמיד עשרה, שנאמר: "ובני בנימן בלע" וגו'. ער עיקר, ושלה על ידי שהוא תוספת מעמיד עשרה בתי דינין, שנאמר: "בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה" וגו'. עיקר שנותיו של איוב לא היו אלא ר"י שנים, ונתוספו לו ק"מ שנה, שנאמר: "ויחי איוב אחרי זאת ק"מ שנה". עיקר מלכותו של חזקיהו לא היו אלא י"ד שנה, ונתוספו לו ט"ו שנה, שנאמר: "הנני יוסיף על ימיך ט"ו שנה". ישמעאל עיקר, ובני קטורה על ידי שהן תוספת – ותלד לו את זמרן וגו'. כיון שראו הנביאים שתוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, עמדו וברכו את ישראל בתוספת: "יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים"; "יוסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם". ואף לעתיד לבוא כתיב: "יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו".

זמרן, שהיו מזמרין בעולם. יקשן, שהיו מתקשין בעולם. ורבנן אמרין: זמרן, שהיו מזמרין בתוף לעבודה זרה; ויקשן, שהיו מקישין בתוף לעבודה זרה.

<< · מ"ג בראשית · כה · ב · >>