מ"ג בראשית כד יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרַת אֵשְׁתְּ רִבּוֹנִי וְאוֹחִיאַת וַאֲחֵיתַת קוּלְּתַהּ עַל יְדַהּ וְאַשְׁקִיתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמָרַת שְׁתִי רִבּוֹנִי וְאוֹחִיאַת וַאֲחִיתַת לְגִינְתָא עַל יָדָהּ וְאַשְׁקִיתֵהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותורד כדה" - מעל שכמה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַתֹּרֶד כַּדָּהּ – מֵעַל שִׁכְמָהּ.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(יז - יח) "וירץ." והנה נתקיים הסימן בכל פרטיו שהורידה כדה על ידה ולא א"ל שהוא ישתה מן הכד שעל שכמה, וכן שאמרה לשאוב גם לגמליו כנ"ל:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותאמר שתה וגו'. פירוש כנגד שאמרת גמיאה מעט שתה כחפצך. ולא שישתה הוא בידו אלא היא תטרח במצוה להשקות צמא למים, ותמהר ותורד כדה על ידה כדי שלא יטרח הוא בשאת הכד לשתות, ואומרו ותשקהו פירוש מלבד שלא טרח לשאת הכד עוד לה שהיתה טורחת לקרב לפיו המים שלא יצטרך הוא אפי' להטות הכלי:

וטעם שלא אמרה תכף ומיד גם לגמליך וגו' לתוספת וותרנות נתכוונה הצדקת, שאם היתה מקדמת לומר גם לגמליך וגו' קודם שישתה הוא יש מקום לו למהר להקל טורחה כיון שעוד לה טרחת הגמלים מה שאין כן קודם שתודיעהו יחשוב כי הוא זה כל הטורח וישתה כחפצו לאט לאט ואחר ששתה תיכף אמרה גם לגמליך וגו':