קטגוריה:דניאל ב לד

שֶׁנִּכְרְתָה אֶבֶן שֶׁלֹּא בְיָדַיִם

רוֹאֶה הָיִיתָ

דניאל ממשיך להדגיש שהחלום הוא של המלך, הוא ראה את החזיון הזה. דניאל מנתק את עצמו מאחריות לחלום.

שֶׁנִּכְרְתָה אֶבֶן שֶׁלֹּא בְיָדַיִם

מדובר כאן על אבן בצורה סמלית, כשם שהצלם, המורכב ממתכות שונות, הוא רק סמל למעצמות הגדולות בעולם.

אולם בכל זאת הדמוי הוא מאוד משמעותי. רק אלוהים יכול ליצור אבל גדולה שתכתוש יבשות וממלכות, שתעוף ותנוע ללא עזרת אדם. נראה כאילו שדניאל חוזה מטח של מטאור או מטאורים שירדו על כדור הארץ ויכלו ממלכות. אלוהים בזמנו כעס על בני האדם ככתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ו ז), אולם לאחר המבול אלוהים הודיע לנח: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי, אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר" (ביאור:בראשית ט טו). אולם הברית ההיא היתה מוגבלת למילים "מַבּוּל" ו"כָּל". הברית לא מונעת מאלוהים לפגוע בממלכות עם מטח אבנים שלא יהרוג את 'כול בני האדם', כשם שקרה לסדום, ככתוב: "וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ, מֵאֵת יְהוָה מִן הַשָּׁמָיִם" (ביאור:בראשית יט כד), והברד במצרים, ככתוב: "הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד ... כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה, וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד, וָמֵתוּ" (שמות ט יח-יט).

דניאל היה מודע שממלכות עולות ויורדות, וגם ידע שאלוהים עשה שפטים באלוהי מצרים ובפרעה, לכן אין מניעה שזה יקרה גם בעתיד פעם נוספת.

קיימת אפשרות שבאחרית הימים באמת אבן כזאת תפגע בכדור הארץ, כשם שלפני ארבע בליון שנים מטאור ענק פגע בארץ ויצר את הירח שלנו. הפגיעה הזאת גרמה להרס רב והתחלה חדשה. אין ספק שמאורע כזה יכול לקרות בשנית בעתיד הרחוק.

וַתַּךְ אֶת הַצֶּלֶם עַל רַגְלָיו שֶׁל בַּרְזֶל וְחֶרֶשׁ, וַתָּדֶק אוֹתָן

האבן הגדולה הזאת הכתה ופגעה בהתחלה בתחתית הצלם, ברגליו העשויות מברזל וחרס.
ייתכן שהכוונה לפגיעה מאוחרת בזמן, "מַה שֶׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:דניאל ב כח), או פגיעה בממלכה רחוקה מהמרכז הבבלי.

לא ברור מדברי דניאל האם הצלם קרס, או נשאר לעמוד לאחר שרגליו הוכו והודקו.